"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

שמחת תורה

שִׂמְחַת תּוֹרָה ושמיני עצרת יום של קירבה לקב"ה

למרות ששמיני עצרת מגיע מיד בתום שבעת ימי חג הסוכות, הוא יום חג העומד בפני עצמו, וכפי שכתוב בחומש ויקרא (כג:לו): "ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם… עצרת היא", משמעות הדבר היא, שיש לברך בו את ברכת "שהחיינו" ואין יותר צורך לשבת בסוכה.
שִׂמְחַת תּוֹרָה ושמיני עצרת יום של קירבה לקב
שִׂמְחַת תּוֹרָה ושמיני עצרת יום של קירבה לקב"ה

תאר לעצמך שאתה מארגן מסיבה ענקית ומזמין את כל מי שאתה מכיר. אך זוהי איננה מסיבה "רגילה": מדובר בשבוע שלם ורצוף של אוכל משובח, מוסיקה וכיף. בשלב מסוים נרגעות הרוחות והאורחים מתחילים ללכת הביתה. אתה, כמארח ניגש בשקט לכמה מחבריך הטובים ביותר ולוחש להם: "תישארו פה קצת אחרי שכולם יעזבו. אני עוד מעט מתכוון להוציא את הדברים הטובים באמת".

בכל שנה ושנה מקיים הקב"ה שבוע של "מסיבות", שנקרא "חג הסוכות".

בתקופת בית המקדש בירושלים, נהגו להקריב בחג הסוכות 70 פרים. חכמינו מסבירים שמספר זה עומד כנגד 70 אומות העולם, שבית המקדש נבנה גם עבורן. ניתן להבין זאת מדברי שלמה המלך, שהקים את בית המקדש וביקש מהקב"ה להתייחס גם לתפילת הנכרי: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל… אתה תשמע… ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי…" (מלכים א’, ח:מא-מג). הנביא ישעיה התיחס אף הוא לבית המקדש כ"בית כל העמים" (ישעיהו נה:ז).

בית המקדש היה המרכז הרוחני של העולם, אליו ירדה שכינתו של הקב"ה. למעשה, בגמרא כתוב שאם הרומאים היו יודעים כמה תועלת הם בעצמם היו יכולים להפיק מבית המקדש, הם לעולם לא היו מחריבים אותו!

בתום חג הסוכות, הקב"ה הוסיף יום אחד של קירבה מיוחדת בינינו לבינו. יום זה נקרא "שמיני עצרת", על שם התכנסותו של העם בבית המקדש. ביום זה נהגו להקריב רק פר אחד במקום 70, כנגד עם אחד – העם היהודי. (גמרא, מסכת סוכות, דף נה עמוד ב’).

למרות ששמיני עצרת מגיע מיד בתום שבעת ימי חג הסוכות, הוא יום חג העומד בפני עצמו, וכפי שכתוב בחומש ויקרא (כג:לו): "ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם… עצרת היא", משמעות הדבר היא, שיש לברך בו את ברכת "שהחיינו" ואין יותר צורך לשבת בסוכה.

צירוף של המספר שבע

הרמב"ן (רבנו משה בן נחמן שחי במאה ה-12 בספרד) נותן הסבר יפה מתוך הקבלה: המספר שבע הוא מספר השייך לעולם הטבעי. ישנם שבעה ימים בשבוע, שבעה תווים בסולם הקולות ושבעה כיוונים (ימין, שמאל, למעלה, למטה, קדימה, אחורה ומרכז).

"שבע" – המיוצג ע"י שבעת ימי חג הסוכות – הוא עולם הטבע. "שמונה" לעומת זאת, – המיוצג ע"י יום שמיני עצרת – הוא העולם שמעל לטבע.

הגמרא אומרת שהעם היהודי הוא מעל לטבע. הצלחנו לשרוד את כל הרדיפות, ההגליות, הייסורים והגירושים שניתן להעלות על הדעת. ובכל זאת הצלחנו להתגבר ולשרוד. מארק טוויין כתב: "לכל דבר יש סוף חוץ מליהודי, כל הכוחות האחרים מתפוגגים, רק העם היהודי שורד. מהו סוד ההישרדות של עם זה?"

ה"סוד", כפי שידוע לנו, הינו מתנה מיוחדת שנתן הקב"ה לעם ישראל: התורה. כמו שכתב הרב עמנואל פלדמן: "התורה היא גשר מסתורי המחבר בין היהודים לקב"ה, דרכה הם מתקשרים זה עם זה, ובעזרתה הקב"ה מקיים את הברית שכרת עם עמו לשמר אותו ולהגן עליו".

לכן, היות והמספר שמונה הוא מעל לטבע והתורה גם היא מעל לטבע, אין זה צירוף מקרים שבשמיני עצרת אנחנו חוגגים את סיום קריאת התורה ומתחילים סבב חדש של קריאות. אירוע זה מכונה בחיבה "שִׂמְחַת תּוֹרָה". (בחוץ לארץ חוגגים את שמחת תורה ביום שלאחר שמיני עצרת).

מדוע נוהגים לסיים את קריאת התורה ולהתחיל בה מחדש באותו היום ממש?

חכמינו מסבירים: "כדי להראות שהתורה חביבה עלינו כמו מתנה חדשה ולא כמו ציווי שאבד עליו הכלח. וכמו ששמחים לקבל מתנה חדשה, כך כולנו שמחים לקבל "תורה חדשה". כמובן שאין כוונתנו שהתורה משתנה. להפך, אנו מתרגשים ממנה בכל פעם מחדש למרות ובגלל שהיא אינה משתנה לעולם.

אנו נוהגים לשיר ולרקוד במשך שעות רבות מסביב לבימה (עליה קוראים בתורה בבית הכנסת), נושאים את ספרי התורה בידינו, ומביעים בכך את שמחתינו על ההזדמנות שלנו להתקרב לקב"ה.

בשמיני עצרת, כשאנו מסיימים את תקופת החגים, אנו מתפללים תפילה מיוחדת לירידת גשמי ברכה, כשהגשם מייצג את ברכת הצמיחה והשפע. ואולי ניתן להסביר זאת כך: כאשר סיימנו "לזרוע" את ההחלטות הטובות שקיבלנו על עצמנו לקראת השנה החדשה, מילאנו את חלקנו בהשתדלות ליצירת השינוי.

כעת אנו מצפים להגשמה של ההשתדלות הזו, ל"נביטה" ו"לצמיחה" של "הזרע" אותו טמנו, וזהו חלקו של הקב"ה המחליט אם וכמה להשפיע עלינו מברכתו. ואולי לשם כך באה תפילתנו המיוחדת לירידת הגשמים דווקא עכשיו.

בכל תקופת החגים, השקענו אנרגיה רוחנית רבה בהתפתחותנו האישית ועברנו דרך ארוכה. המשימה שלנו כעת היא לקחת את האנרגיה הזו ולנצל אותה על פני השנה החדשה.

*ביוגרפיית המחבר; הרב שרגא סימונס עבד בתחומי העיתונות ויחסי-הציבור, וכעת הינו העורך של אתר אש-התורה בירושלים. הוא מתגורר עם משפחתו באזור מודיעין.

ניתן לקרא מאמר זה גם ב; aish




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן