משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מעדכנים על חולה ראשון העונה בתל אביב. בעקבות האבחון, הונחתה העירייה להגביר את פעולות המניעה וההדברה. המשרדים קוראים לציבור לייבש מים עומדים, להשתמש בדוחי יתושים ולדווח על מפגעים למוקד העירוני כדי למנוע את התפשטות המחלה.
משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, מעדכנים היום (יום שישי, ב באב התשמ”ו) כי תושב תל אביב אובחן כ’חולה בקדחת מערב הנילוס‘.
זהו המקרה הראשון של חולה מאומת במחלה בישראל בעונת הקיץ הנוכחית 2026. בעקבות האבחון, הנחה המשרד להגנת הסביבה את הרשות המקומית להגביר באופן מיידי את מאמצי המניעה, הניטור, ההדברה וההסברה לציבור בשטחיה.
▰ “לרוב מדובר במחלה קלה, אך ישנם מקרים חריגים”
במשרד הבריאות, מבהירים, כי המחלה מועברת בעיקר באמצעות עקיצות.
פרופ’ סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות; “קדחת מערב הנילוס היא מחלה המועברת לאדם באמצעות עקיצת יתושות הניזונות מעופות נגועים.
לרוב מדובר במחלה קלה ללא תסמינים. במקרים חריגים עלולים להופיע גם תסמינים חמורים, כמו; דלקת מוח או קרום המוח“.
כבכל שנה, מתחילת יוני ועד לסוף נובמבר, קיים צפי לעלייה בשכיחות היתושות הנושאות את הנגיף.
צוות מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, מבצע לאורך כל השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים ומאות לכידות של יתושים בוגרים, המועברים לבדיקות מעבדה של משרד הבריאות.
ראוי לציין, כי עד כה, מתחילת העונה, לא נמצאו יתושות הנושאות את הנגיף מלבד המקרה הנוכחי שנחשף בעקבות תחלואת האדם.
▰ המפתח למניעה: שילוב זרועות בין הרשויות לציבור
במשרד להגנת הסביבה, מדגישים, כי לצד פעילות הפיקוח והאכיפה מול הרשויות המקומיות, לקשב של התושבים, יש תפקיד מכריע במניעת התרבות המפגע.
ד”ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה; “המשרד, מקיים לאורך כל השנה, בדגש על עונת פעילות היתושים, ניטור רציף ושוטף ברחבי הארץ.
בהתאם לממצאים, אנו מנחים את הרשויות המקומיות להגביר את פעולות המניעה וההדברה. לצד זאת, לציבור, יש תפקיד חשוב בצמצום הסיכון – ייבוש מקורות מים עומדים.
כמו כן, שימוש באמצעי הגנה הם צעדים פשוטים ויעילים שיכולים למנוע את רביית היתושים ולהפחית את הסיכון לחשיפה לנגיף“.
במהלך הקיץ, בשל שילוב של “מים עומדים” ו”מזג אוויר חם ולח” גוברת משמעותית הסכנה להתפתחות יתושים.
בעוד שהאחריות להסרת מפגעים בשטחים הציבוריים מוטלת על הרשות המקומית, הציבור, מתבקש לפעול בבתים ובחצרות הפרטיות לפי ההנחיות הבאות;
-
ייבוש וניקוז מקורות מים; יש לרוקן באופן קבוע דליים, תחתיות של עציצים, צמיגים ישנים, מרזבים סתומים, בריכות נוי שאינן מטופלות, חביות וכל כלי אחר בחצר או במרפסת שעלול לאגור מים.
-
הגנה אישית מפני עקיצות; מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי יתושים מאושרים, להתקין רשתות על החלונות וללבוש בגדים ארוכים ובהירים בעת שהייה מחוץ לבית בשעות החשיכה (שעות הפעילות המרכזיות של היתושים).
-
שימוש במאווררים; הפעלת מאווררים בתוך הבית ובשטחים פתוחים (כמו; מרפסות) מקשה על היתושות לעופף ומצמצמת את הסיכוי לעקיצות.
-
דיווח בזמן אמת; נתקלתם במפגע יתושים או במים עומדים במרחב הציבורי? דווחו מיד למוקד 106 של הרשות המקומית שלכם.
משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, מדגישים, כי עדכון הרשות המקומית על ידי התושבים הוא קריטי, ומאפשר לה למקד מאמצי הדברה ולפתור את הבעיה במהירות.
המשרדים, ימשיכו לעקוב מקרוב אחר נתוני התחלואה, לבצע ניטורים שוטפים בכל הארץ ולעדכן את הציבור בכל התפתחות.
▰ מהי קדחת מערב הנילוס ומהן סכנותיה?
קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית המועברת לבני אדם באמצעות עקיצת יתושות (בעיקר ממין הקולקס), הניזונות מעופות נגועים הנושאים את הנגיף. המחלה אינה עוברת מאדם לאדם.
לרוב, מדובר במחלה קלה. כ-80% מהנדבקים כלל לא יפתחו תסמינים (“תחלואה א-סימפטומטית“).
בקרב חלק מהנדבקים יופיעו תסמינים דמויי שפעת הכוללים; חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי שרירים ופרקים, פריחה או בחילות.
עם זאת, במקרים חריגים וקשים במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון, כמו; מבוגרים, קשישים או אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת – הנגיף עלול לחדור למערכת העצבים המרכזית.
במצב זה, עלולים להופיע תסמינים חמורים וקוגניטיביים ואף מחלות קשות ומסכנות חיים, כגון, דלקת מוח (“Encephalitis“) או דלקת קרום המוח (“Meningitis“).
פרופ’ סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסבירה; “לרוב מדובר במחלה קלה ללא תסמינים, אך במקרים חריגים עלולים להופיע גם תסמינים חמורים כמו; דלקת מוח או קרום המוח“.
