בראש רשימת הגופים המפרים ניצבים משרד הבריאות, צה”ל ומשרד התחבורה, כאשר מחיר הרשלנות וההתחמקות ממסירת מידע מגולגל ישירות לכיסו של הציבור; למעלה מ-1.1 מיליון שקלים, נפסקו לחובת הממשלה בהוצאות משפט בשנה החולפת בלבד.
הסתמכות על נתוני דוח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2025 וממצאי הדוח המלא מאפשרת להציג תמונה מפורטת, מובנית ומשווה של יישום חוק חופש המידע ברשויות הממשלתיות, יחידות הסמך והשלטון המקומי;
🛑 מחדל חופש המידע; הציבור דורש שקיפות, הממשלה מצפצפת – ואתם משלמים את המחיר
הציבור הישראלי שובר שיאים בביקוש למידע, אך משרדי הממשלה גוררים רגליים, מפסידים במאות עתירות ומשלמים מעל מיליון שקלים מכספי המסים על הוצאות משפט.
דו”ח חופש המידע השנתי לשנת 2025, המתפרסם הבוקר (רביעי) חושף קפיצה חסרת תקדים בדרישת הציבור לשקיפות שלטונית, לצד כשלים מערכתיים עמוקים ומקוממים בקרב רשויות המדינה.
בעוד שבצמרת משרד המשפטים מברכים על זינוק של 20% בהיקף בקשות המידע מצד אזרחים ועמותות, הנתונים הרשמיים מציגים מציאות מדאיגה של התעלמות מהחוק, הסתרת נתונים ו”גרירת רגליים ממושכת“.
-
הנתון המרעיש; למעלה מ-1.1 מיליון שקלים נפסקו לחובת הממשלה רק בשנה החולפת בגין הוצאות משפט – כסף שמגיע ישירות מכיסו של משלם המסים בגלל רשלנות של פקידי ציבור.
📊 הנתונים שכל גולש חייב להכיר;
-
🔥 זינוק בביקוש; מספר בקשות מידע 16,896, הוגשו בשנת 2025 – לעומת כ-13,900 בלבד בשנה שלפניה.
-
⚖️ המדינה מפסידה בבתי המשפט; מתוך 738 עתירות שהוגשו נגד הרשויות, רובן המכריע (75%) הוגשו פשוט, כי המשרדים סירבו לענות במועד.
-
🏆 שיאניות ההתעלמות (“הרשויות המפירות”); משרד הבריאות קוטף את המקום הראשון ברשימת הגופים ש”מצפצפים” על הנחיות השקיפות, ואחריו ברשימה השחורה; משרד התחבורה ו-צה”ל.
-
💸 משרד התחבורה מציג נתונים עמומים; המשרד דיווח על כמות חריגה של בקשות אך סירב לספק את הפירוט הנדרש בדין, בזמן שהוא מוביל במספר העתירות שהוגשו נגדו.
💡 למה זה מעניין אתכם? “חוק חופש המידע” הוא הכלי המרכזי של האזרח לפקח על תקציבים, החלטות ומחדלים של השלטון. כשהמשרדים, מונעים מכם מידע באופן לא חוקי, הם לא רק פוגעים בדמוקרטיה – הם גם שורפים את כספי הציבור על עורכי דין והוצאות בבתי המשפט.
▰ נתונים כלליים ומגמות מרכזיות (2025 לעומת 2024)
-
זינוק במספר הבקשות בממשלה; במהלך שנת 2025, הוגשו לממשלה 16,896 בקשות חופש מידע. מדובר בעלייה של כ-21% (במדויק 21.1%) לעומת שנת 2024, שבה הוגשו 13,954 בקשות.
-
טפסים מקוונים; מתוך כלל הבקשות בישראל (הכוללות גם רשויות מחוץ לממשלה), 15,760 בקשות הוגשו באמצעות הטופס המקוון הייעודי. הסיווג המוביל בטפסים אלו הוא מידע בתשלום (38.8%) ומידע אישי (29.4%).
-
התפלגות הפונים עמותות מול פרטיים; בבחינת הגשת עתירות לבית המשפט בשנת 2025, רוב העתירות (68.6%) הוגשו על ידי עמותות וארגוניםחברתיים, בעוד ש-25.5%, הוגשו על ידי גורמים פרטיים ו-3.8% על ידי חברות.
▰ ניתוח ביצועי משרדי הממשלה ויחידות הסמך
1. הרשויות המבוקשות ביותר (מספר הבקשות הגבוה ביותר)
הרשויות שקיבלו את כמות בקשות המידע הגדולה ביותר בשנת 2025, הן;
-
הרשות הארצית לכבאות והצלה – 2,796 בקשות.
-
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – 2,422 בקשות (דווח ללא פירוט כנדרש בדין).
-
משרד החינוך – 2,245 בקשות.
-
משטרת ישראל – 1,525 בקשות.
-
משרד הבריאות – 769 בקשות.
2. מצטייני המענה החיובי (אחוז המענה הגבוה ביותר)
המשרדים שסיפקו מענה חיובי מלא או חלקי באחוזים הגבוהים ביותר מתוך הפניות אליהם;
-
רשות האוכלוסין וההגירה – 78.9%.
-
משרד הרווחה והביטחון החברתי – 77.4%.
-
הרשות הממשלתית למים ולביוב – 66.8%.
-
משרד הכלכלה והתעשייה – 66.6%.
3. שיעורי דחיית בקשות ועילות מרכזיות
המשרדים שדחו את אחוז הבקשות הגבוה ביותר מכלל הפניות שקיבלו;
-
משרד המשפטים – 45.2% (עילה מרכזית: המידע נוצר בידי הרשות).
-
משרד העבודה – 41.7% (עילה מרכזית: לא ניתן לאתר את המידע).
-
הנהלת בתי המשפט – 39.5% (עילה מרכזית: החוק אינו חל).
-
משטרת ישראל – 37.3% (עילה מרכזית: החוק אינו חל).
-
עילות הסירוב המובילות בכלל משרדי הממשלה; פגיעה בפרטיות (23.4% מכלל עילות הדחייה), קושי באיתור המידע (21.1%), ודיונים פנימיים (15.0%).
4. עמידה בלוחות זמנים
-
מענה מהיר (תוך 14 יום); המשרדים הבולטים לטובה הם משרד הכלכלה והתעשייה (64.4%), משרד החינוך (63.1%), המשרד לביטחון לאומי (60.1%) ומשרד המשפטים (56.1%).
-
חריגה קיצונית (מעבר ל-120 יום החוקיים); הרשויות שרשמו את שיעורי החריגה הגבוהים ביותר הן צה”ל (75.0% מהבקשות חרגו), משרד התקשורת (61.4%), משרד החוץ (34.8%) והמשרד להגנת הסביבה (34.0%).
▰ פיקוח, תלונות והכרזות על רשויות מפירות
בשנת 2025, נרשמה עלייה משמעותית של 44% במספר התלונות שטופלו ביחידה (328 תלונות לעומת 273 אשתקד). רוב החזק של התלונות (82%) הוגש עקב אי מתן מענה במועד.
כאשר רשות אינה מתקנת את הליקוי בעקבות פניית היחידה, היא מוכרזת כ”רשות מפרה“. להלן הרשויות המובילותלרעה בכמות ההכרזות והתלונות המוצדקות;
| שם הרשות |
מספר תלונות מוצדקות (2025) |
מספר הכרזות כרשות מפרה (2025) |
סך הכל הכרזות (בשלוש השנים האחרונות) |
|---|---|---|---|
|
41 |
45 |
116 |
|
28 |
22 |
31 |
|
16 |
11 |
34 |
▰ שקיפות יזומה: חובות דיווח שנתיות ורבעוניות
לצד המענה לבקשות פרטניות, החוק מחייב את הרשויות בשקיפות יזומה, שבה נרשמו כשלים משמעותיים;
-
אי פרסום דוח שנתי (לשנת 2024);30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35%) לא פרסמו את הדוח השנתי שלהם כנדרש בחוק, וביניהם; משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
-
אי פרסום התקשרויות כספיות רבעוניות (במהלך 2025); שישה גופים מרכזיים לא הגישו אף דוח רבעוני אחד לאורך כל השנה; משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, נציבות שירות המדינה, שירות בתי הסוהר, רשות מקרקעי ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה.
▰ זירת בתי המשפט: עתירות, פסקי דין והוצאות כספיות
התופעה של אי מתן מענה אילצה עמותות ואזרחים רבים לפנות לערכאות משפטיות;
-
עתירות שהוגשו; בשנת 2025, הוגשו 738 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות (407 נגד הממשלה, 292 נגד רשויות מקומיות). הרשויות המובילות במספר העתירות נגדן, הן משרד התחבורה (61), משרד הבריאות (49) וצה”ל (46).
-
תוצאות משפטיות; במהלך השנה ניתנו 714 פסקי דין. בגיזרה הממשלתית (376 פסקי דין), 88% מהעתירות נגד רשויות הממשלה התקבלו ורק 12% נדחו.
-
הקנס הכספי לציבור; בעקבות הפסדי הממשלה בדיונים, נפסקו נגד משרדי הממשלה הוצאות משפט בסכום עתק של 1,189,323 שקלים מכספי המיסים, בעוד שרק 56,050 שקלים נפסקו לטובת המדינה.
▰ מבט ממוקד על השלטון המקומי (נתוני שנת 2024)
הדוח מציג גם את תמונת המצב ברשויות המקומיות (על בסיס דיווחי 213 רשויות עבור שנת 2024);
-
היקף הבקשות; לרשויות המקומיות הוגשו 9,676 בקשות מידע (כמות קטנה יותר מהשלטון המרכזי). רובן הגדול (78.1%) הופנה לעיריות.
-
הרשויות המבוקשות ביותר; עיריית ירושלים (1,328), עיריית אשדוד (789) ועיריית ראשון לציון (676).
-
אחוזי מענה חיובי גבוהים;עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית ראש העין, עיריית אשקלון ועיריית עכו.
-
שיעורי הדחייה הגבוהים ביותר;עיריית חולון,עיריית חיפה ועיריית רמלה.
-
יעילות שוטפת; בשונה מהממשלה, בשלטון המקומי המצב הכללי הציג יעילות יחסית – כ-83% מהבקשות נענו באופן מלא והמידע נמסר, וכ-82% מהן טופלו בתוך פחות מ-30 יום. עם זאת, הוגשו 287 עתירות לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות.
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, במשרד המשפטים, עו”ד שלומי בילבסקי; “הזכות למידע מהרשויות היא מיסודות הדמוקרטיה.
יש לראות בחיוב את העלייה המשמעותית במספר הבקשות למידע מהממשלה, המעידה על מעורבות אזרחית גוברת ודרישה לשקיפות.
על משרדי הממשלה להיערך למתן מענה הולם לדרישה זו, ולבער מכל וכל את התופעה הפסולה שעדיין קיימת כפי שעולה מן הדוח, של אי מתן מענה לבקשות למידע“.
◄ אל ה- דוח שנתי אודות יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה ויחידות הסמך 2025.
