הדולפינה “הולי”, המוכרת לרבבות הישראלים שנהרו לחופי סיני ב-1994 ■ הדולפינה העדיפה לקיים מגוון התנהגויות כמו מגע ומשחק עם קבוצות קטנות יותר של בני אדם ששחו איתה והייתה תוקפנית יותר באופן מובהק בנוכחות מספר שחיינים גדול – מעל לחמישה שחיינים.
הדולפינה מסיני מצאה בבני אדם תחליף לבני מינה. צילום באדיבות; “מחמלי”.
דולפין המנודה מלהקתו מסיבות שלעולם לא נדע, יכול למצוא לעצמו תחליף הולם זמני- קשר חברתי עם בני האדם כך קובע ד”ר עוז גופמן מהמכון ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה שהגיש בימים אלו את עבודת הדוקטורט שלו בנושא מעריך שהתחליף האנושי לחברי הלהקה נובע מכך שהדולפין או הדולפינה אינם מצליחים לקיים קשר חברתי רציף בלהקתם הטבעית בתקופה מסוימת של חייהם.
נושא המחקר של ד”ר גופמן היא הדולפינה “הולי”, המוכרת לרבבות הישראלים שנהרו לחופי סיני בין מאז מחצית שנת 1994.
הדולפינה “הולי” הופיעה באיזור נואיבה כשהיתה בת תשע ובהיותה בוגרת מינית יצרה קשר על בסיס חברתי עם בני אדם. יחסי הגומלין בין “הולי” לבני אדם נמשכו על בסיס יומי לאורך כשש שנים.
במשך שלוש השנים האחרונות לחייה היא נהגה לפקוד בני אדם לעיתים הולכות ופוחתות ולא על בסיס קבוע. הדולפינה, ממין ’דולפינן אנקולי ’Tursiops aduncus, שחתה ותועדה לאורך 5.5 שנים מחייה, בטווח מחייה מצומצם ונגיש מאד, מול הכפר הבדואי נואיבה מזיינה בסיני.
ד”ר גופמן שערך את המחקר הראשון מסוגו המתעד את השינויים בדפוסי ההתנהגות התת- מימיים של הדולפינים כלפי קבוצות שונות של בני אדם לאורך זמן, חקר את הנושא במשך 10שנים.
ד”ר גופמן; “הולי” כבר רוותה מספיק מהחברה האנושית והיא החלה להפגין תוקפנות
חומר הוידיאו שתיעד את “הולי” צולם באמצעות מארז תת מימי והוא כלל שני מחזורי הריון שלה וגידול צאצאיה עד לגיל שישה חודשים.
החוקר גם השווה את יחסי הגומלין שלה עם בני אדם למערכת יחסים דומה שהתפתחה בין דולפינה בשם “פיטה” מאיי הבהמה לבני אדם, שגם היא צולמה באותה השיטה על ידי ארגון Oceanic-society מסן-פרנסיסקו.
במחקר נדגמו 423 קטעי- ווידאו תת- מימים של “הולי” ומתוך עשרות שעות של צילומים נדגמו כ-4 שעות. הקבצים חולקו ליחידות המרכיבות את יחסי הגומלין בין הדולפין לאדם, שצולמו לאורך השנים והקטגוריות ההתנהגותיות שנבחנו היו; פעילות חדה, זיקתית, תוקפנית, מינית כניעה וניטרלית.
ד”ר גופמן, הסביר, כי הדולפינים משתמשים ברפרטואר ההתנהגות הטבעי שלהם בזמן שחייה משותפת עם בני אדם ומתייחסים לבני האדם כאילו היו חברי להקה, כל זאת למרות ההבדל הרב בין המינים.
עם זאת, הדולפינה העדיפה לקיים מגוון התנהגויות כמו מגע ומשחק עם קבוצות קטנות יותר של בני אדם ששחו איתה והייתה תוקפנית יותר באופן מובהק בנוכחות מספר שחיינים גדול – מעל לחמישה שחיינים.
בסיום עבודת המחקר התרשם ד”ר גופמן שהדולפינה “הולי” כבר רוותה מספיק מהחברה האנושית והיא החלה להפגין תוקפנות כלפי כל אחת מקבוצות הנסיינים, ללא כל העדפה.
“הדולפינים הנם יונקים ימיים מפותחים ובעלי יחסים חברותיים מתקדמים. היחסים בתוך הלהקה דומים במורכבותם לחברות של שימפנזים ולחברת בני האדם. במקרים בהם להקת הדולפינים היא יחידה קבועה בעלת גודל נתון, המורכבת מאותם הדולפינים מדי יום, ניתן לצפות שהלהקה תהיה בעלת דפוסים חברתיים קבועים”, מסכם ד”ר גופמן, שציין, כי; “הולי” העדיפה שחייה ארוכה עם השחיינים ממין זכר ששחו איתה על בסיס יומי על פני השחייניות ששחו עימה על בסיס מזדמן.
המחקר נערך בעזרתם של הבדואים בני שבט המיזנה מנואיבה ובסיוע מתנדבי מחמל”י – מרכז מחקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל. את המחקר הנחו פרופ’ אהוד שפניר, ד”ר דני כרם, פרופ’ יוסף טרקל והיועצת פרופ’ קרי לואלי.
צילומים באדיבות “מחמלי – עמותה למחקר והצלה של יונקים ימיים.
Add Comment