נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט כב’ לשעבר (בְּדִימוֹס) אשר קולה, מותח ביקורת חריפה על תופעה הולכת ותרחבת של “מתלוננים ציבוריים”, המגישים תלונות נגד שופטים על סמך פרסומים תקשורתיים ורשתות חברתיות בלבד, ללא כל בירור עצמאי וללא פנייה לנפגעים הישירים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘כאן ישראל‘ החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’X’.
בהחלטות חדשות שפורסמו, מזהיר הנציב, כי הגשת תלונות משוכפלות בשיטת “העתק-הדבק” ופרסומן המוקדם בכלי התקשורת פוגעים בהליך התקין ומהווים “רעה חולה“.
לדברי הנציב, בעידן הדיגיטלי די למתלונן הציבורי לעבור ברפרוף על הודעות עיתונות או ציוצים, ללחוץ על כפתור השיתוף, להוסיף מלל קלוש ולשלוח את התלונה לנציבות.
לעיתים, התלונות נשלחות במקביל לאתרי החדשות ולקבוצות תפוצה תחת הכותרת; “הוגשה תלונה חמורה” עוד לפני שהנציבות בכלל הספיקה לבחון אותן.
הנציב, קבע, כי הגיעה העת להחיל את עקרון תום הלב על הגשת תלונות בידי מתלוננים ציבוריים.
הוא הציב שני תנאים מצטברים להמשך בירור תלונות מסוג זה; הוכחת חשיבות ציבורית ממשית, וביצוע פנייה מוקדמת לנפגע הישיר על מנת לקבל את עמדתו והסכמתו לגופה של התלונה.
▰ חילול שבת בגלל הודעה טכנית ב”נט המשפט”
הביקורת העקרונית של הנציב נולדה, בין היתר, בעקבות ארבע תלונות כמעט זהות שהוגשו נגד שופט שחתם על החלטה בשבת, כשעה ועשרים דקות לפני צאתה.
מתוך ארבע התלונות, החליט הנציב לברר רק אחת – הגוף היחיד שנעתר לבקשת הנציבות וצירף את עמדתו של הנפגע הישיר בתיק.
הנפגע, עורך דין שומר תורה ומצוות, שירת באותה עת במילואים ונאלץ להשאיר את מכשירו הסלולרי זמין לצרכים מבצעיים.
במהלך השבת, קיבל התראה ממערכת “נט המשפט” ופתח אותה בחרדה שמא מדובר בעניין ביטחוני דחוף. לנדהמתו, גילה, כי מדובר בהחלטה טכנית בלבד.
עורך הדין, תיאר; “תחושת כאב עמוקה ופגיעה ברגשותיו הדתיים”, על כך שנאלץ לחלל את השבת עבור עניין שאינו פיקוח נפש, אך הבהיר, כי אין לו טענה אישית נגד השופט אלא רצון בהפקת לקחים מערכתיים.
השופט, הסביר בתגובתו, כי אינו שומר שבת וכי הוא עובד ביום המנוחה בשל עומס העבודה העצום המוטל על השופטים.
הוא ציין, כי ההחלטה נחתמה בחוסר תשומת לב לזמני צאת השבת, והביע צער עמוק על עוגמת הנפש שנגרמה לעורך הדין.
כמו כן, הציע השופט פתרון טכנולוגי שימנע ממערכת “נט המשפט” לשלוח התראות אוטומטיות על החלטות לא דחופות במהלך השבת.
הנציב קולה, דחה את טענת השופט שלא יכול היה לצפות את “קפיצת” ההתראה, והדגיש, כי בעידן הנוכחי, ישנם עורכי דין שומרי שבת רבים הנאלצים להיות זמינים בנייד.
עם זאת, מאחר שהשופט התנצל, פעל מתוך טעות אנוש ולא מתוך זלזול, ולא חלק על חשיבות שמירת השבת במערכת המשפט – החליט הנציב שלא לקבל את התלונה.
הנציב הסתפק בהבהרת הנורמה הראויה והמליץ למנהל בתי המשפט לחדד את ההנחיות לשופטים שלא לחתום על החלטות בשבת, למעט במקרים הכרחיים.
▰ כנס פוליטי בבית שופטת? “מוטב שלא ייערך”
החלטה נוספת שפורסמה ועסקה אף היא בתלונה שהתבססה באופן “עיוור” על פרסוםבטלוויזיה, נגעה לטענה, כי התקיים כנס פוליטי-מפלגתי בביתה של שופטת.
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים מר יובל גורן, הוסיף ל , כי בתלונה, נטען, כי בן זוגה של השופטת, הנו פעיל פוליטי מוכר, אירח עשרות פעילים וחברי מועצה בביתם המשותף.
השופט קולה, קיבל לחלוטין את גרסת השופטת, שהבהירה, כי מדובר היה במפגש חברים של בן זוגה ללא כל סממן, דמות או אופי פוליטי.
הנציב דחה את התלונה, אך מצא לנכון להציב תמרור אזהרה לעתיד בכל הנוגע למראית עין.
הנציב, מתח ביקורת על תגובת דוברות הרשות השופטת, שטענה בתחילה רק, כי השופטת לא נכחה באירוע ולא ידעה עליו. קולה, הבהיר, כי קשה להלום מצב שבו בן זוג עורך כנס פוליטי בבית משותף מבלי שהשופט, מודע לכך.
הוא השווה זאת לאיסור על תליית שלטי בחירות בחצר ביתו של שופט, וקבע; “בבחינת מתן סימנים מכאן ולהבא”;
“כנס פוליטי בבית שופט אינו הולם את מעמדו של השופט ומוטב על דרך הכלל שלא ייערכו כנסים פוליטיים בביתו של שופט, גם אם השופט לא נכח בכנס ולא ארגן אותו“.
עם זאת, סיכם הנציב, כי מפגש חברים רגיל מותר שיגוון גם בנושאים אקטואליים, וכל עוד השופט אינו לוקח חלק בשיח, אין בכך פגם אתי.
גם במקרה זה, הדגיש הנציב, כי לו היו המתלוננים הציבוריים או כלי התקשורת פונים לקבלת תגובה מסודרת לפני הגשת התלונה, היא ככל הנראה לא הייתה באה לעולם.
◄ אל; החלטה בעניין תלונה בגין קיום כנס פוליטי בביתה של שופטת.
◄ אל; החלטה – על שמירת השבת ועל הגשת תלונות מרובות באותו נושא בידי מי שאינו נפגע ישיר.
