עשר עובדות ועשר אגדות מן המדע הבדיוני – אנשי אתר הידען, עושים סדר בכל הקשור למסע בזמן ולחיפוש אחר חיים בחלל החיצון – בין המציאות לדמיון הפורה והפורח. מדריך מיוחד.
מדע בידיוני או עובדה מדעית? החידון הבא, יסייע לכם לבחון את הידע שלכם ולהפריד בין דימיון למציאות – לפחות בכל הקשור למסע בזמן ולחיפוש אחר חיים בחלל החיצון.
Science Fiction or Science Fact_180k-n_01.jpg
האם אנו לבד?
1. יש הוכחות מוצקות לכך שמערכת השמש אינה היחידה – יש עוד שמשות שכוכבים מקיפים אותן.
עובדה מדעית
טלסקופים משופרים וגלאים סייעו לגלות בעשור האחרון עשרות מערכות שמש, בהן כמה מערכות מרובות כוכבים.
צעד גדול לחיידקים
2. אורגניזמים מסוימים מסוגלים לשרוד בחלל שנים רבות – ללא שום חליפת מגן.
עובדה מדעית
מושבה קטנה של הבקטריה הנפוצה סטרפטוקוקוס נותרה במשך שלוש שנים בחללית הבלתי מאוישת סרוויור 3, שנחתה על הירח בשנת 1967. הצוות של אפולו 12 גילה את האורגניזמים והחזיר אותם לכדור הארץ בתנאים סטריליים. התגלית המקרית הוכיחה שמיקרו-אורגניזמים מסוימים מסוגלים לשרוד במשך שנים בתנאים של חשיפה לקרינה, ריק חללי וטמפרטורות מקפיאות – ללא מזון, מים או מקורות אנרגייה.
תנאי חממה
3. אורגניזמים נמצאו חיים באושר במים רותחים, בטמפרטורה של לא פחות מ-113 מעלות צלסיוס.
עובדה מדעית
למעלה מ-50 מיקרו-אורגניזמים חובבי חום, המכונים הייפר-תרמופיליז, נמצאו משגשגים בטמפרטורות גבוהות מאוד במקומות דוגמת מעיינות חמים או בזרמים תת ימיים חמים. חלק מזנים אלה מתרבים בצורה אידיאלית בטמפרטורה של 105 מעלות צלסיוס, ויכולים לשרוד בטמפרטורה של עד 113 מעלות צלסיוס.
האם ET התקשר כבר הביתה?
4. יש כבר הוכחות שקיימת צורה מסוימת של חיים, גם אם פרימיטיבית, מחוץ לכדור הארץ.
מדע בידיוני
מדענים רבים משערים אמנם שקיימים חיים מחוץ לכדור הארץ, אך לפי שעה אין שום הוכחה חותכת לכך. החלליות שיצאו בעתיד למאדים ולירח אירופה, וכן טלסקופי חלל עתידיים, יסייעו למצוא תשובות מוחלטות יותר לשאלה הנצחית.
אל האינסוף ומעבר לו!
5. קיימת כבר טכנולוגיה שמאפשרת לשלוח אסטרונאוטים למערכות כוכבים אחרות תוך פרק זמן סביר. הבעיה היחידה היא המחיר הגבוה.
מדע בידיוני
אפילו החללית הבלתי מאוישת ווייג’ר, שעזבה את מערכת השמש לפני שנים רבות במהירות עוצרת נשימה של כשישים אלף קמ”ש, תטוס במשך 76,000 שנה עד שתגיע לכוכב הקרוב ביותר. מאחר ומדובר במרחקים כה גדולים, הרי שמסע בין מערכות כוכבים צריך להיעשות במהירות האור, או לפחות במהירות קרובה לכך, אם רוצים שהוא יימשך פרק זמן סביר. למרבה הצער, אין כיום טכנולוגיה שמאפשרת זאת – אפילו בתקציב בלתי מוגבל.
אחוות הטבעת
6. לכל כוכבי הגאז הענקיים במערכת השמש שלנו (צדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון) יש טבעות.
עובדה מדעית
הטבעות של שבתאי הן הבולטות ביותר לעין, אך הן בהחלט אינן היחידות.
May the force be with you
7. בסרטי “מלחמת הכוכבים” מצוידות חלליות הקרב של האימפריה, המכונות (TIE Twin Ion Engines) במנועים יוניים. אלו אמנם חלליות בידיוניות, אך גם במציאות יש חלליות יונים.
עובדה מדעית
בשנים האחרונות הפכו מנועי היונים, שכיכבו בסיפורי מדע בידיוני רבים, למציאות בכמה חלליות בלתי מאוישות – המפורסמת ביניהן היא Deep Space 1 של NASA. היא שוגרה בשנת 1998, נפגשה עם אסטרואיד מרוחק ועם כוכב שביט והוכיחה שמנוע יונים, אכן יכול לשמש למסע בין כוכבי.
שאלה של משקל
8. בחלל החיצון אין כוח כבידה.
מדע בידיוני
אילו הייתה טענה זו נכונה, הרי שהירח היה צונח על כדור הארץ וכל מערכת השמש שלנו הייתה מתפזרת. נכון, אמנם שכוח הכבידה הולך ונחלש ככל שגדל המרחק, אך לא ניתן לחמוק ממנו לחלוטין – ואין זה משנה עד כמה מרחיקים בחלל. אסטרונאוטים חווים “אפס כבידה” אך ורק משום שהם נמצאים במצב של נפילה חופשית ממושכת ביחס לכדור הארץ.
שגר אותי, סקוטי!
9. הטלפורטציה המוכרת מסדרת הטלוויזיה “מסע בין כוכבים” אפשרית מבחינה תיאורטית. למעשה, הצליחו כבר מדענים לשגר אטומים במצב קוואנטי ממקום אחד למקום אחר.
עובדה מדעית
בתחילת שנות התשעים, הוכיחו מדענים, שניתן לשגר מידע באמצעות פוטונים, אך הפוטונים נספגו במשטח בו נקלטו. לאחר מכן, הצליחו פיזיקאים מאוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה וממכון התקנים והטכנולוגיה בקולורדו, בפעם הראשונה, לשגר אטומים בודדים באמצעות עיקרון הסיבוך הקוואנטי. המומחים סבורים שטכנולוגיה זו תאפשר בסופו של דבר לפתח מחשבים קוואנטיים מהירים במיוחד. החדשות הרעות, לפחות מבחינת חובבי המדע הבידיוני, הן שככל הנראה לא ניתן לשגר גם בני אדם בדרך זו.
בוקר טוב, השמשות זורחות
10. לטטואין, מולדתו של לוק סקאיי-ווקר בסרטי “מלחמת הכוכבים”, יש שתי שמשות. האסטרונומים מכנים זאת “מערכת כוכבים בינארית” ולאחרונה, גילו המדענים שכוכבים יכולים אכן להתקיים במערכת כזו.
עובדה מדעית
מערכות של שתי שמשות אכן נפוצות בגלקסיה שלנו, שביל החלב. כמה מבין למעלה ממאה הכוכבים שהתגלו בשנים האחרונות מצויים במערכות בינאריות (טטואין הבידיוני אינו נמנה עליהם).
* למאמר המקורי באתר נאס”א
* הכתבה נכתבה על ידי אבי בליזובסקי ובני רן, ומובאת באדיבות אתר הידען – אתר העתידנות, החלל ומדע – בעריכת העיתונאי אבי בליזובסקי.
Add Comment