קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

מימונה-Mimouna

המימונה חג יוצאי יהדות מרוקו

למעשה חג המימונה, גישר בין חג הפסח ובין ימות החול. כנראה היה צורך מיוחד, אשר יסייע לעבור מימי ההוד וההדר של חג הפסח אל ימי החול. אם נתבונן במנהגי המימונה נראה שרב המנהגים קשורים לקריעת ים-סוף וביזת הים.
אירועי המימונה, הערב, ראש הממשלה נתניהו ורעייתו בעיר חדרה בצילום זוג יוצאי מרוקו | צילום: ויקיפדיה
זוג יוצאי מרוקו במימונה

בצפון-אפריקה, חגגו היהודים את המימונה אחרי צאתם מתפילת מנחה בשמיני של חג הפסח. היהודים יצאו אל הכרמים ואל הפרדסים, כדי לראות את האילנות בלבלובם, וברכו את ברכת "תרבחו ותסעדו". לאחר שחזרו לביתם נהגו היהודים להביא למכר מוסלמי, סל מלא מטעמים יהודיים של פסח. הסל הכיל פשטידה מביצים ובשר (מטעם יהודי מובהק), מצות וסלטים שונים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

הקשרים הטובים בין היהודים והמוסלמים התקיימו במשך דורות רבים. המוסלמי קבל את היהודי על-פי כל כללי טקס הארוח המזרחי. הוא היה מגיש ליהודי מטעמים, בעיקר פירות.

גם המוסלמי, נתן ליהודי סל מלא ובו בעיקר חלב, לבן, חמאה, קמח ושמרים. את השמרים לא ניתן היה להשיג בשוק במוצאי החג וכמובן גם בבית לא היו. מתן השמרים ליהודים אפשר להם להכין את הבצק במוצאי חג הפסח.

אם נתבונן במנהגי המימונה נראה שרב המנהגים קשורים לקריעת ים-סוף וביזת הים:

א. חוגגים את המימונה מיד לאחר היום האחרון של פסח, היום שבו נקרע הים.

ב. מברכים איש את רעהו "תרבחו ותסעדו", כי הכל נהנו מביזת הים וכל אחד לקח לו שלל מפליטת הים.

ג. הולכים לשפת הים, כי הנס היה על הים.

ד. לובשים בגדים יקרים ומקשטים את השולחן במטבעות כסף וזהב – זכר לביזת הים.

ה. שמים דגים על השולחן (יש השמים דגים חיים) זכר לקריעת ים סוף.

 

המימונה כחג הלחם

מופלטה – רקיקים אפויים טבולים בדבש ובחמאה.

מופלטה, מתכון לחג המימונה | של הבלוגר עידו אברהם | צילום: ארכיון כאן נעים

למעשה חג המימונה, גישר בין חג הפסח ובין ימות החול. כנראה, היה צורך מיוחד, אשר יסייע לעבור מימי ההוד וההדר של חג הפסח אל ימי החול.

"תרבחו ותסעדו"

בשעה שעקרת הבית הנכבדה, הייתה לשה את הבצק הוציאו את מטבעות המשפחה היקרים ביותר. לאחר שהגברים סיימו לשיר פיוטים שונים, לקחה האישה את המטבעות בידה והייתה מכריזה:

"המטבע הזה הוא של … (אחת מבנות המשפחה) בשנה הבאה אי"ה תכיר את חתנה".

"המטבע הזה הוא של הזוג החדש … בשנה הבאה יולד בנם".

את המטבעות היו מטביעים בתוך הבצק. למחרת, לפני אפיית הלחם, הוציאו את המטבעות וברכו למזל-טוב וכן "תרבחו ותסעדו". הברכה המסורתית של החג.

"תרבחו" – פרושה תרוויחו, תצליחו. "תסעדו" – שיהיה לכם מזל טוב.

חידוש חגיגות המימונה בישראל

יהודי צפון אפריקה המשיכו לחוג את המימונה בישראל במסגרת משפחתית אבל בשנת תשכ"ו (1966) נעשה הנסיון הראשון לערוך את החג בהיקף ארצי. החגיגות ארגנו בשתוף "אגודת פעילי פס".

החגיגות התקיימו ביער הרצל ליד בן-שמן, בהשתתפות 300 איש בני פס, כולם קרובים וידידים. מעין משפחה אחת. היה זה מפגש חגיגי ומרגש. הצלחת המפגש הזה הביאה להחלטה לחג את חגיגות המימונה בישראל ברב עם ואכן בשנת תשכ"ח (1968) נערכו החגיגות בירושלים השלמה בגן סנהדריה בהשתתפות 5000 חוגגים.

בין החוגגים היו גם בני עדות שונות ולא רק בני העיר פס שבמרוקו. בשנה העשרים למדינת-ישראל, השתתפו בחגיגות 10,000 חוגגים. בשנים הבאות התקיימו החגיגות בערים ובישובים אחדים בארץ.

בשנת העשור לקיום חגיגות המימונה התקיימו חגיגות בירושלים, בגן-השלשה, בקרית שמונה, בעכו, באשדוד ובמקומות נוספים. בחגיגות אלו השתתפו כרבע מליון חוגגים.

המטרה המרכזית של חגיגות המימונה בארץ, היתה להביא לכל העם בישראל את החויה של הכנסת-אורחים, המושרשת היטב בקרב יוצאי צפון-אפריקה וכן לתת בטוי לרעות ולידידות בין בני-אדם.

בשבע השנים האחרונות, כאשר תנועת "ביחד" אחראית על ארגון חגיגות המימונה, קבלו הארועים ערכים תרבותיים ומורשתיים. החג נחוג בשישים ערים ברחבי הארץ. בחג סאקר, בירושלים, מגיע מספר החוגגים עד ל-250,000 איש, בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי כנסת ואנשי רוח.

פתיחת ליל המימונה בבית-הכנסת

אחרי תפילת ערבית במוצאי שביעי של פסח, נהגו יהודי מרוקו לומר פסוקים מיוחדים, לכבוד חגיגות המימונה, פסוקים מספר "משלי" פסוקים אלו מבטאים את מהותו של חג המימונה.

ומצא-חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. בטח אל-ה’ בכל
לבך ואל-בינתך אל-תשען! (משלי ג’ 4-5)
משלי שלמה בן-דוד מלך ישראל (א’- 1)
יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך (ח’- 18)
ברכת ה’ היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה (י’ – 22)
גל ה’ מעשיך ויכנו מחשבותיך (ט"ז – 3)
רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד (כ"א – 21)
נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכבד (כ"ז – 18)
מגדל-עז שם ה’ בו-ירוץ צדיק ונשגב (י"ח – 10)
כי-בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים (ט’ – 11)
ברוך ה’ לעולם אמן ואמן (תהילים פ"ט)
__________

המידע מתוך אתר של הסוכנות היהודית.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן