חג שבועות בתוניסיה, מנהג שירת הנשים ו-ליל אלעוינה

קהילת הנשים באי ג’רבא, תוניסיה, נהגו לערוך בחג השבועות, טקס רב רושם, אשר כונה בלשון הערבית-יהודית בשם; ’ליל אלעוינה’ – “ליל העין”. ומהו אותו מנהג? משפחות אשר חפצו לשמח את בִּתם הארוסה בשנת נישואיה (קודם הנישואים) ולאחל לה נישואים טובים ומאושרים, קיימו עבורה טקס רב רושם ליל אלעוינה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

כיצד התקיים המנהג? לאחר סעודת ליל חג השבועות בשעה שהגברים הלכו ללמוד בבית הכנסת זימנו את חברותיה אל ביתם לטקס המכונה, כאמור; ’ליל אלעוינה’. טקס זה כלל הלבשת הכלה במיטב מחלצותיה ובתכשיטיה, ויציאה בתהלוכה רבת רושם אל הבאר.

בתהלוכה זו, השתתפו הכלה, אמה, חברותיה ונשים צדקניות אשר ידעו לשיר את חג שבועות בתוניסיה: מנהג שירת הנשים, ו’ליל אלעוינה’ ליל העין, המכונה בערבית יהודית, בניב המקומי, בשם; ’גנא-נביין’, שמשמעותה ’שירת-הנביאים’.

█ מנהג שירת הנשים ו-ליל אלעוינה

התהלוכה, יצאה מבית הכלה אל באר מים חיים. בהגיען, ישבה הכבודה סמוך לשפת הבאר על-גבי שטיחים, אשר הוכנו מבעוד מועד, וכל הלילה שרו את ’שירת הנביאים’, התפללו וביקשו, כי תפילותיהם יעלו לרצון לפני הקב”ה, ומסורת בידם, כי מי שמתפלל ומבקש איזו בקשה בליל חג השבועות, ליד הבאר, תפילתו מתקבלת.

עם עלות השחר, שאבו מים בקול שירה רמה. למים אלה, יחסו סגולות לרפואת כל המחלות. מ-מים אלה גם שתו, נטלו ידיהן וחזרו אל בית הכלה, כשכדים מלאים מים על שכמן כאות למשיכת שפע, ו-ברכה, מן העולמות העליונים על ראש הכלה, וממנה לשאר הנשים שהשתתפו בטקס.

במנהג נשים עממי זה, משתקפים רעיונות מן המסורות הכלל יהודיות, וממסורות יהודיות מקומיות. בעוד שהמנהג הקבלי מתייחס על ’נשואי’ כנסת ישראל עם הקב”ה ביום מתן תורה הוא אלגורי בלבד, הנה המנהג מוצא את ביטויו בטקס מעשי, שהוא חלק מרפרטואר של נשים המבוצע הלכה למעשה.

█ יהדות ג’רבה | ג’רבא |  תוניסיה

יהדות ג’רבה נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. היא הקהילה היהודית הראשונה בתוניס. בצפון אפריקה קדמה לה יהדות לוב. לפי מסורת מקומית יהודים הגיעו לאי בימי שלמה המלך יחד ים יורדי ים פיניקים כבר לאחר חורבן בית ראשון (בשנת 586 לפנה”ס). באי שני רובעים יהודיים: הגדול – שקרוב אל הים – הוא “חארה כבירה“, והקטן: “חארה צגירה“.

יהודי ג’רבה הצליחו לשמר את תרבותם המסורתית, עד היום הם מקפידים בשמירת מצוות תורת ישראל ומכלול פרטי ההלכה היהודית. בג’רבה כעשרים בתי כנסת, ושתי ישיבות: ישיבת “אור תורה“, וישיבת “רבי אברהם” – המיועדת למצטיינים.

כמו כן פועל באי בית ספר יהודי-פרטי: “תורה וחינוך“. רוב התלמידים היהודים לומדים כיום (על פי בחירתם) בבית ספר ממשלתי.

רבים מיהודי ג’רבה שעלו לארץ ישראל התיישבו בעיקר בערים; ירושלים, נתניה, נתיבות ובמושבי הדרום.

_________

* הכותבת היא ד”ר מרים גז-אביגל, יו”ר מועצת הנשים של התאחדות עולי תוניסיה.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח