בשנת 2010, היו 21,363 פניות של נשים ל’ועדות להפסקת הריון’ הפועלות בתוקף החוק, ועפ”י אישור משרד הבריאות, 20,809 מהן אושרו 97%, סה”כ בוצעו 19,531 הפסקות הריון בהתאם לאישורי הועדות ◄ מספר הפסקות ההיריון, ירד בבתיה”ח הפרטיים, בהשוואה לעליה בבתיה”ח הממשלתיים ובבתיה”ח של שירותי בריאות כללית ◄ שיעור הפסקות הריון בישראל, עפ”י החוק, נמוך בהשוואה למרבית מדינות מערב אירופה.
משרד הבריאות: הפסקות ההיריון, עפ”י החוק, במגמת ירידה מתחילת שנות האלפיים
משרד הבריאות, מפרסם הבוקר הזה (יום שני, 12.12.2011), דו”ח על פעילות ה’ועדות להפסקת הריון’, הפועלות במוסדות הרפואה על פי הרשאת משרד הבריאות, וממנו עולה בשורה מעודדת; “שיעור הפסקות הריון בישראל עפ”י החוק, 1990-2010), נמוך בהשוואה למרבית מדינות מערב אירופה, הן בקרב צעירות עד גיל 20, והן בקרב נשים מעל גיל 35. שיעור הפסקות ההיריון מצוי במגמת ירידה, זאת מתחילת שנות ה-2000, לאחר שיעור יציב ממחצית שנות ה-90, וירידה במחצית הראשונה של שנות ה-90”.
מנהלת תחום מידע של משרד הבריאות הגברת ציונה חקלאי, המביאה את הדו”ח של הועדות להפסקת הריון, מציינת, כי הוא מבוסס על דיווח הועדות על מספר הפניות, האישורים וביצוע הפסקות הריון, לפי סעיף החוק, ושבוע הריון, למשרד הבריאות, ובנוסף דיווח פרטני, לא מזוהה של הועדות להפסקת הריון ל’לשכה המרכזית לסטטיסטיקה’.
◄ מגמות
בשנת 2010, היו 21,363 פניות של נשים ל’ועדות להפסקת הריון’, הפועלות מתוקף החוק, 97% מהן אושרו. סך הכול, בוצעו 19,531 הפסקות הריון בהתאם לאישורי הועדות.
מספר הפסקות ההיריון, ירד ב’בתי החולים הפרטיים’, בהשוואה לעליה ב’בתי החולים הממשלתיים’ ובבתי החולים של ’שירותי בריאות כללית’. בשנת 2010, שתי חמישיות (41%) מהפסקות ההיריון היו בבתי חולים פרטיים, 36% בבתי חולים ממשלתיים, 18% בבתי חולים של שירותי בריאות כללית, ו- 5% בבתי החולים הציבוריים בירושלים בהשוואה ל- 59%, 25%, 13% ו- 5%, בהתאמה, בשנת 2000.
מחצית (53%) הפסקות ההיריון בשנת 2010, נעשו מכוח סעיף 2 בחוק “ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מ’גילוי עריות’ או שהוא מחוץ לנישואין”, 18% בהתאם לסעיף 4 בחוק “המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי”, 18% בהתאם לסעיף 3 בחוק “העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי” ו- 10% בהתאם לסעיף 1 בחוק “האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה”.
צילום השוואתי של בטן אישה הרה בשבוע ה-26 להיריון (משמאל) ובשבוע ה-40 לו (מימין).
שיעור הפסקות ההיריון בשנת 2010, היה 11.1 ל- 1,000 נשים בגיל פריון (או 117 ל- 1,000 לידות חי), מהן 5.7 עקב סעיף 2 בחוק, 2.0 עקב סעיף 3 בחוק, 1.9 עקב סעיף 4 בחוק ו- 1.1 עקב סעיף 1 בחוק. שיעור הפסקות ההריון, ירד ב- 21% משנת 1990, ב-13% משנת 2000 וב- 8% משנת 2005, ירידה נרשמה בכל סעיפי החוק.
השיעור עקב סעיף 2 של החוק ירד מתחילת שנות האלפיים, ב- 14%. השיעור בהתאם לסעיף 4 של החוק, ירד מתחילת שנות התשעים ב- 48% משנת 1990, ב- 18% משנת 2000 וב- 11% משנת 2005.
השיעור עקב סעיף 3 של החוק, ירד ב- 28% מ-1990, ב- 5% משנת 2000 וב- 1% משנת 2005.
השיעור, עקב סעיף 1 של החוק, ירד ב- 27% משנת 1990, ב- 13% משנת 2000, וממחצית שנות האלפיים, השיעור יציב, נע בין 1.1 ל- 1.2 ל- 1,000 נשים בגיל פריון.
שיעור האישורים לפי מאפיינים דמוגרפיים מבוסס על מידע פרטני לא מזוהה המגיע ללמ”ס. השיעור בקרב נשים בגיל 18-39, גבוה פי שניים בהשוואה לשיעור בקרב נערות בגיל 15-17 ונשים בגיל 40 ומעלה.
בשנים 2005-2009, נרשמה ירידה, בשיעור האישורים בקרב נשים בגיל 25-34. שיעור האישורים נמוך בקרב נשים בעלות השכלה גבוהה בעלות 13 שנות לימוד ומעלה בהשוואה לנשים בעלות השכלה נמוכה.
שיעור האישורים בקרב ’עולות חדשות’, גבוה בהשוואה לשיעור בקרב שאר הנשים. השיעור בקרב ’ילידות בריה”מ’ לשעבר, שעלו משנת 1990 במגמת ירידה, משנת 2004, פי 1.6 בהשוואה ל’יהודיות לא עולות’ בשנת 2009. השיעור בקרב ’ילידות אתיופיה’, שעלו משנת 1980, גבוה ויציב, פי 3.9 בהשוואה לשיעור בקרב הלא עולות.
◄ הפסקות הריון לפי שבוע הריון
אחוז הפסקות הריון עד השבוע ה- 7 (כולל), עלה מ- 48% בשנת 2000 ל- 60% בשנת 2010. אחוז ההפסקות בשבועות 8-12, ירד מ- 43% ל- 29% והאחוז בשבוע ה- 13, ומעלה יציב, כעשירית.
גלולות למניעת הריון, הפסקות ההריון
כשני שליש מהפסקות ההריון, עקב סעיף 1 של החוק “האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (גיל 17) או שמלאו לה 40 שנה”, סעיף 4 של החוק “ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי” וסעיף 2 של החוק “הריון מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין” היו עד השבוע ה- 7 (64%, 59%, ו- 68%, בהתאמה), ואילו שליש (34%) מהפסקות ההריון עקב סעיף 3 של החוק “העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי” היו עד השבוע ה- 7.
כשני שליש (63%) מהפסקות ההריון בשבוע ה- 13 ומעלה היו עקב סעיף 3 של החוק “העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי”, וחמישית (20%) היו עקב סעיף 2 של החוק; “הריון מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין”.
◄ הפסקות הריון מאוחרות
הפסקות מאוחרות לאחר השבוע ה-23 של ההריון מהוות כאחוז אחד מכלל הפסקות ההיריון בעשור האחרון. בשנת 2010, היו 247 הפסקות הריון מאוחרות, מחציתן (54%) בשבועות 24-26 של ההריון, 60% בשנת 2005, ו- 64% בשנת 2000, ומרביתן (87%) היו בהתאם לסעיף 3 של החוק “העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי” בהשוואה ל- 79% בשנת 2000.
◄ הפסקות הריון באמצעות מיפג’ין
בשנת 2010, בוצעו 5,110 הפסקות הריון באמצעות מיפג’ין (מיפפריסטון), פי שניים, בהשוואה לשנת 2000.
שתי חמישיות (44%) מהפסקות ההריון עד השבוע ה- 7 (כולל) נעשו באמצעות מיפג’ין לעומת 24% בשנת 2000, ו-39% בשנת 2005. אחוז השימוש במיפג’ין להפסקות הריון עד שבוע ה- 7, נמוך בבתי חולים פרטיים (24%) בהשוואה לשאר בתי החולים.
Add Comment