ההפתעה המרגשת של סגן י׳ | חיל-האוויר הישראלי

לזה הוא לא ציפה! סגן י׳ חשב שהוא מצטלם לסרטון רגיל לקראת סיום קורס-טיס 179, אבל... לנו היו תכניות אחרות!

למי הצביעה גאולה אבן-סער ב-2006? | גיא זהר

כאן 11 | גאולה אבן-סער טענה שכל חייה הצביעה ליכוד, אבל מאמר מ-2006 טען אחרת. יש פער - וסגרנו אותו | אופירה אסייג, טענה שבסין וביפן אין תאונות דרכים. בדקנו. ועוד פערים קטנים | איך גם נתניהו וגם גדעון סער משתמשים באותו סקר להוכיח את הובלתם?

פורום כאן נעים

“למה אתה גונב?”: מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד”א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

מעצר חוליית גנבי עגלים בנגב

צוותי מג"ב שביצעו אכיפה באזור הדרום, על מנת לסכל גניבות חקלאיות, התחקו אחר חוליה שגנבה עגלים ממושב יכיני. בתום מרדף רגלי ורכוב, בסיוע היחידה האווירית, נעצרו החשודים, והעגלים הושבו לבעל המשק כשהם בריאים ושלמים.

נעים לעקוב אחרי

מימונה-Mimouna

המימונה חג יוצאי יהדות מרוקו – תרבחו ותסעדו

ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה, להזמנת כל מי שרוצה להיכנס ולאו דוקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. נהוג לברך האורחים; “תרבחו ותסעדו” • יהודי לוב נוהגים לקיים את ליל “אלכאס ולנוואר” ולהכין לחם עגול, מתוק ובתוכו נהגו לתקוע ביצה.
המימונה חג יוצאי יהדות מרוקו - תרבחו ותסעדו
המימונה חג יוצאי יהדות מרוקו – תרבחו ותסעדו

המימונה הוא חג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח הנהוג בחלק מיהדות צפון אפריקה ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג לפי השערת החוקרים הוא במאה ה-18. יום זה, נחגג מכיוון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכל האחד אצל חברו, והקפידו על חומרא זו ביותר. ולכן, מיד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה חלילה אלא בגלל חומרא, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני.

המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודה בצאת החג. יש הסבורים’ כי מקור השם מימונה נובע משמו של אבי הרמב”ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו.

סברה אחרת היא, שמקור השם נובע מהמילה הערבית מימון שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים’ כי יום זה הוא יום מסוגל לפרנסה וזיווג.

הסברה הרווחת היא שמקור השם נובע משיבוש המילה העברית אמונה, וחג זה נקרא כך משום שעל פי המסורת יום זה מסוגל לגאולה, על פי מאמר התלמוד; “בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל”, ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית.

בשנים האחרונות חגיגות המימונה בישראל נושאות אופי פוליטי, כשנשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים המוניים הנחגגים ברחבי הארץ.

ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים), כדי להזמין כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דוקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. נהוג לברך את האורחים בברכת; “תרבחו ותסעדו”.

בעיירות בישראל בהן ריכוז יוצאי מרוקו היה גבוה, ליל המימונה התאפיין גם מעין “סיור כתובות”, בו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות – מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בשעות השחר המוקדם (דלתות רבות היו נסגרות רק בשעה ארבע בבוקר).

הכיבוד שהונח על השולחן (או השולחנות) היה ברובו המכריע מתוק, כנראה, כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. ממתקים וריבות מסוגים שונים שכולן הוכנו על ידי בעלת הבית במהלך חג הפסח.

חשוב לציין שמשום כך, כל המעדנים המתוקים הללו היו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו; תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו’ – אך ללא כל מרכיב חמץ כלשהו (קמח, שמרים וכו’).

המופלטות, המאכל המסמל את המימונה ואשר עשוי מקמח, מוכנות דקות ספורות בלבד לפני ההגשה מקמח שנרכש במוצאי החג. (מתוך ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית).

המימונה עפ”י יהדות לוב

מין לחם עגול, מתוק ובתוכו נהגו לתקוע ביצה – המימונה.

במוצאי חג הפסח, בערב בו נוהגים יהודי לוב לקיים את ליל “אלכאס ולנוואר”, נהגו הנשים להכין מהקמח שנשאר מחג הפסח, מין לחם עגול, מתוק, ובתוכו נהגו לתקוע ביצה – המימונה.

לא ברורה הסיבה המדוייקת למנהג זה, אולם הדעה הרווחת היא שבאותו היום הגיע הבשורה על פטירת אביו של הרמב”ם ומכאן השם; “מימונה”.

דעה נוספת לגבי מהות ה”מימונה” היא שהיא באה מהמילה “אמונה” על דעת הפסוק; “בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל” וכך על אף שחלף לו הפסח וטרם נגאלו ישראל, אנו ממשיכים ומאמינים שאף על פי שיתמהמה עם כל זה בו יבוא.

(המימונה עפ”י יהדות לוב עפ”י מרכז “אור שלום” לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב).




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן