צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ; שופט במערכת המשפט הישראלית, מינה כ’כונס נכסים’ בתיק פירוק שיתוף במקרקעין, עורך דין שיש לו היכרות קודמת עמו, מבלי לגלות עובדה זו לצדדים – כב’ השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, המשמש נציב תלונות הציבור על שופטים, מצא את תלונה הזו נגד השופט – מוצדקת!
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
השופט המדובר, התמחה אצל עורך הדין ועם מינויו לתפקיד שיפוט, העביר אל משרדו את תיקיו זאת ללא קבלת תמורה כלשהי. מתברר, כי עורך הדין, גם טיפל בעבר בעניינים משפחתיים ואישיים של השופט. בתגובה לתלונה, ציין השופט, כי; המינוי נעשה מתוך היכרות אישית את כישוריו המקצועיים של הכונס שאותו מינה.
הנציב ריבלין, שב וקבע בהחלטתו, כי; “העובדה שמי שמונה לתפקיד מטעם ‘בית המשפט’ הוא מומחה ראוי בתחום בו התמנה ומינויו נובע משיקולים מקצועיים גרידא, אינה גורעת מחובת הגילוי של ההיכרות בינו לבין בעל התפקיד וזאת מחשש לפגיעה ב‘מראית פני הצדק’.
את יתרון ההיכרות המקצועית החיובית עם בעל התפקיד, יש לשקול כנגד הפגם שבמינוי של מכר לאותו תפקיד” – כך קבע כב’ השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, המשמש נציב תלונות הציבור על שופטים.
הנציב, הוסיף, כי אין זה בסמכותו לקבוע, אם בנסיבות העניין, ראוי שהשופט לא יפסוק את שכרו של עורך הדין-הכונס.
עוד ציין, נציב תלונות הציבור על שופטים כב’ השופט (בדימוס) ריבלין. כי; “ניתן להניח את קיומם של מועמדים מקצועיים לתפקיד גם מבין אלה שאינם נמנים עם מכריו של השופט“.
█ לשכת עורכי הדין, טרם הסדירה שאלת המשך תפקודם של עורכי דין חברי בתי הדין המשמעתיים גם בתקופת הביניים, שבין בחירתם לשיפוט ועד ליום השבעתם
דובר מערך הייעוץ והחקיקה והיחידות המשפטיות של משרד המשפטים עורך דין נועם שרביט דובר פרקליטות המדינה, עורך דין נועם שרביט, מסרה לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; בהחלטה אחרת שניתנה באחרונה, דחה ‘נציב תלונות הציבור על שופטים’ תלונה בה נטען למעורבות של עורכת דין בפסק דין של ‘בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין’ לאחר שמונתה לתפקיד של ‘רשמת בבית המשפט‘.
לטענת המתלונן, עמדה עורכת הדין, ב-ראש הרכב בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה, שדן בעניינו. בפסק הדין, שניתן נחתם רק על ידי שניים מבין חברי ההרכב, לאחר שקודם לכן, נבחרה ראש ההרכב לתפקיד ‘רשמת בית משפט שלום’.
התלונה נדחתה זאת לאחר שבירור התלונה, העלה, כי מיד עם קבלת ההודעה על מינויה, הודיעה הרשמת אל ‘לשכת עורכי הדין’ על מניעותה מלטפל בתיקו של המתלונן וממועד זה ואילך, היא לא היתה מעורבת באופן כלשהו בתיקו של המתלונן.
עוד עלה, מן הבירור, כי לשכת עורכי הדין, כי זו טרם הסדירה את שאלת המשך תפקודם של עורכי דין חברי בתי הדין המשמעתיים גם בתקופת הביניים, שבין בחירתם לשיפוט ועד ליום השבעתם.
זאת למרות, כי כבר בשנת 2014, בעקבות תלונה קודמת בנושא, הודיע יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה, כי הוא מאמץ את המלצתו של הנציב בעניין וכי תוסדר הנחייה מתאימה.
לדעת נציב תלונות הציבור על שופטים כב’ השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, הגיעה השעה לממש את המלצתו הלכה למעשה ולהסדיר את העניין. הדבר ישים קץ לתלונות עתידיות דומות, ימנע מ-שופט/רשם למצוא את עצמו מעורב באופן זה או אחר (ואולי אף ללא ידיעתו) בהחלטות ו/או פסקי דין מטעם בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין וודאי ישרת את מראית פני הצדק.
█ אל תמציות ההחלטות כב’ השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על שופטים;
◄ תמצית החלטה על היקף מעורבותה של רשמת במתן פסק דין של בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין לאחר מינויה.
Add Comment