Booking.com – בוקינג. קום ישראל בשיתוף פעולה עם מלונות פתאל לונות פתאל, יחד עם וBooking.com, יקבלו תובענה ייצוגית כנגדם, זאת כחלק מהמדיניוּת להגן על האינטרסים של צרכנים בישראל במסגרת מספר הליכים קודמים התואמת את עמדת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בראשות עורך דין מיכאל אטלן, אותה הגישה היועצת המשפטית לממשלה עורכת דין גלי בהרב מיארה, ואת עמדתה במסגרת ההליך לאישור בקשה להגשת תובענה ייצוגית.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
במסגרת הבקשה, המציגה את היועצת המשפטית לממשלה גוּבשה באמצעות עורכת דין מירב ולרשטיין – קניג ושלמה כהן מטעם פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), נטען, כי המחירים שמוצגים באתר ובישוּמון של חברת booking.com, הם ללא מס ערך מוסף (מ.ע.מ) דבר המהווה הטעייה צרכנית.
שכן רק בשלב האחרון של ההזמנה, מתווספת הערה המסבירה שעל אזרח ישראל, חל חיוב נוסף, שאינו כלול במחיר. בנוסף, נטען, כי בתקנון של החברה, אף ישנם תנאים מקפחים שיש לבטלם.
ביחס ל’מלונות פתאל‘ טענו המבקשים, כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם Booking.com;
מאפשרת ללקוחותיה להזמין את שירותי המלונאות אותם היא מפעילה דרך אתר המרשתת שלה ומפיקה רווחים מאותן הזמנות וחרף היותה ערה למצוקת הלקוחות.
במסגרת העמדה של עמדת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוגשה ציינה היועצת המשפטית לממשלה עורכת דין מיארה, כי; ‘חוק הגנת הצרכן’ קובע, כי יש לפרסם ולנקוב במחיר כולל בלבד של מוצר או שירות, לרבות מסים וכל תשלום חובה שהצרכן, אינו יכול לוותר עליו במסגרת ההתקשרות.
הרציונל עליו מבוסס החוק, הוא, כי; “המחיר הכולל” הוא המחיר הסופי אותו ישלם הצרכן, וכי מחיר זה יהיה מחיר ברור, שאינו מצריך את הצרכן לבצע תחשיבים, אינו מבלבל אותו או עלול להטעותו ומסייע לו להשוות בין ההצעות השונות ולקבל בקלוּת החלטה מושכלת ביחס להתקשרותו בעסקה.
אי הצגת המחיר הכולל לצרכן לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, החל מהשלב הראשוני שבו הצרכן, עורך את הבדיקות ומקבל החלטה, האם העסקה רלוונטית וכדאית עבורו, מהווה הטעיית צרכנים ומהווה הפרה על הוראות חוק הגנת הצרכן.
מנהל תחום דוברות, תקשורת, הסברה והדרכת קהילה עורך דין דודו אבן חן, הוסיף לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי בעמדה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, נכתב, כי אתר האינטרנט של Booking.com, פונה באופן ייעודי לצרכנים ישראלים – הפנייה נעשית בשפה העברית לצרכנים ופרסום המחיר הוא במטבע ישראלי.
משמעות הדבר היא ש-Booking.com, פועלת הלכה למעשה במדינת ישראל ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. ככל שאין באפשרותה לדעת עוד בשלב השיווק אם מדובר בצרכן המחויב תשלום מ.ע.מ.
במצב שבו מופעלת פלטפורמה שמכוונת לצרכנים הישראלים, עליה לפרסם ולנקוב במחיר הכולל לעסקה, עבור צרכנים אלה, החל משלב זה בהתאם לדין הישראלי.
█ היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה; “הפרה הייתה מצויה בידיעתה והיא הנהנית באופן ישיר מההכנסות בגין אותן עסקאות – קיימת אפשרות שתקוּם חבוּת כלפי הצרכנים”.
“מובן שעבוּר Booking.com, צומחת תועלת מכך שהמחיר מפורסם ללא מ.ע.מ ובכך שהצרכן, מגלה עובדה זו, רק ברגע האחרון או למצער לאחר שהשקיע מזמנו בחיפושים אחר העסקה הרלוונטית והמשתלמת עבורו.
בכך, היא; “מושכת צרכנים” רבים להזמין באמצעותה את השירות, כי המחיר נחזה להיות זול יותר, לעומת אתרי מרשתת אחרים”.
טענותיה של רשת מלונות פתאל, כי היא אינה שותפה, אינה תומכת ואינה נהנית ממדיניותה של Booking.com להציג את מחירי השירותים ללא מ.ע.מ. משכך היא אינה צריכה לשאת באחריות, סברה היועצת המשפטית לממשלה.
זאת, כי בהיותה הגורם שמספק את השירות, ולפחות בחלקם של המקרים, גובה את הכספים בעד השירותים שהיא מספקת לצרכנים.
בשים לב, לטענה לכך שההפרה הייתה מצויה בידיעתה והיא הנהנית באופן ישיר מההכנסות בגין אותן עסקאות – קיימת אפשרות שתקוּם חבוּת כלפי הצרכנים.
היועצת המשפטית לממשלה, עמדה על כך שתניית ברירת הדין (השאלה לפי איזה דין יש לשפוט) בנסיבות העניין היא תנייה מקפחת בין היתר על מנת שהצרכן הסביר, יוכל להבין את המשמעות של אותה הַתְנָיָיה.
על הצרכן, יהיה עליו לשכור את שירותיו של מומחה לדין הזר והתנהלות כזו, אינה סבירה (בפן הפרקטי ובפן הכלכלי);
תניית ברירת הדין מפנה לדין שאינו נגיש וברור ואף אינה מזכירה את הוראותיו הקוגנטיות (קוגנטי – cogent, כופה, שלא ניתן להתנות עליו) של חוק הגנת הצרכן ובכל היא מטעה את הגולשים להניח שאין להם זכויות לפי הדין המקומי.
לגבי תניית מקום השיפוט (תְּנִיָּיה לפיה יש לדון בסכסוכים בעניין ההתקשרות רק בחוץ לארץ, מקום בו בחרה Booking.com) הבהירה היועצת המשפטית לממשלה, כי זו מקפחת.
כאמור, עמדת היועצת המשפטית לממשלה גוּבשה באמצעות עורכת דין מירב ולרשטיין – קניג ושלמה כהן מטעם פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) וגובשה בשיתוף עם המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
