
הפעלת יחידות 4-1 הפחמיות הישנות בתחנת הכוח “אורות רבין” בעיר חדרה, גם במתכונת גיבוי לחירום בלבד, נתפסת כסיכון בריאותי וסביבתי משמעותי, בעיקר בשל העובדה שיחידות אלו אינן עומדות בתקני פליטה מחמירים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
עם זאת, חשוב לבחון את התמונה המלאה של מקורות הזיהום במדינת ישראל, כדי להבין את גודל הסכנה היחסית.
✨הסכנה מתחנת הכוח “אורות רבין”
יחידות 4-1 בחדרה, הן בין מקורות זיהום האוויר הגדולים בישראל, והן אחראיות לחלק ניכר מהנזק הכלכלי והבריאותי הנגרם מזיהום אוויר במדינה.
הזיהום הנפלט מהן כולל; תחמוצות גופרית (SOx), תחמוצות חנקן (NOx), חלקיקים נשימים (PM) ומתכות כבדות. חשיפה למזהמים אלו, נקשרה לתמותה מוקדמת ותחלואה מוגברת בקרב תושבי חדרה והסביבה.
ההחלטה לשמר אותן כ”ביטוח” למצבי חירום מעוררת חשש בקרב ארגוני סביבה ותושבים, שכן “מצבי חירום” עשויים להיות מוגדרים באופן גמיש, והפעלתן עלולה להתרחש בפועל בתדירות גבוהה יותר מהמתוכנן, כפי שקרה בעבר.
✨האם קיימת סכנה גדולה יותר?
התשובה מורכבת, שכן קיימים מקורות זיהום משמעותיים אחרים בישראל, אך תחנות הכוח הפחמיות (כולל זו שבאשקלון) נחשבות למוקדי זיהום ה”נקודתיים” (point sources) הגדולים ביותר.
להלן השוואה למקורות סכנה סביבתית ובריאותית אחרים;
תחבורה; זיהום אוויר מתחבורה הוא מקור זיהום משמעותי ונרחב, במיוחד במרכז הארץ ובאזורים אורבניים צפופים.
בעוד תחנות הכוח פולטות מזהמים רבים לארובה אחת ומשפיעות על אזור נרחב, התחבורה פולטת מזהמים בגובה הקרקע, קרוב יותר לריכוזי אוכלוסייה, ומשפיעה באופן ישיר ומיידי על איכות האוויר היומיומית ברוב הערים הגדולות.
■ תעשייה; מפעלים גדולים אחרים, כגון אלו המדווחים למפל”ס (“מרשם פליטות לסביבה“) תורמים אף הם לזיהום האוויר, הים והקרקע.
דוחות תקופתיים מראים ש-20 אתרים (כולל תחנות הכוח) אחראים ל-80% מהנזק הכלכלי לבריאות הציבור שנוצר מפליטות של מפעלים.
■ אסדות גז טבעי; פעילות אסדות הגז (כגון; “לוויתן” ו”כריש“) יוצרת גם היא פליטות מזהמים, וקיימת מחלוקת ציבורית סביב השפעתן הסביבתית.
■ סיכוני אקלים כלליים; בראייה רחבה יותר, שינוי האקלים מהווה את אחד הסיכונים הגדולים ביותר לטווח הארוך, ופליטות גזי חממה מתחנות כוח פחמיות תורמות משמעותית למשבר זה.
📜לסיכום;
בעוד ש”אורות רבין” היא מוקד זיהום מרכזי ובעל השפעה ניכרת, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי אם היא “הסכנה הגדולה ביותר“. היא חלק ממערך מורכב של מקורות זיהום בישראל.
הסכנה הטמונה בה היא בריכוז ובהיקף הפליטות של מזהמים מסוכנים ספציפיים (כמו תחמוצות גופרית), בעוד שמקורות אחרים, כמו תחבורה, מהווים איום רחב יותר בפריסה ארצית.
העדכון המדיניות האחרון מבקש לאזן בין הצורך בביטחון אנרגטי (“גיבוי חירום“) לבין הדרישה לשמירה על אוויר נקי ותקנים סביבתיים מחמירים, ומדגיש את המחלוקת המתמשכת סביב עתיד האנרגיה הפחמית בישראל.










