בזמן שחקלאי ישראל, ובעיקר אלו הפועלים באזורי קו העימות בצפון, מתמודדים עם מציאות ביטחונית וכלכלית מורכבת, משרד החקלאות וביטחון המזון, מוביל מהלך אסטרטגי נרחב.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘כאן ישראל‘ החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’X’.
במסגרת נוהל תמיכה חדש לשנת 2026, יקצה המשרד תקציב ענק של כ-50 מיליון ₪ במטרה לייצב את ענף הבקר, לחזק את החוסן הלאומי ולהבטיח את רציפות אספקת המזון של המדינה.
היוזמה הנוכחית, נועדה לייצר עוגן כלכלי קבוע, עבור המגדלים, המנווטים מדי יום בתוך שוק המאופיין בחוסר יציבות ובתנודתיות גבוהה.
▰ הרבה מעבר לבשר: המרעה כאינטרס לאומי וסביבתי
רעיית בעלי חיים ב”שטחים פתוחים” אינה רק פעילות כלכלית, אלא כלי ראשון במעלה לשמירה על ריבונות המדינה ומשאבי הטבע שלה.
התמיכה הממשלתית מכירה בתפקידם הכפול של כ-300 המגדלים, הפועלים ברחבי הארץ (שרבים מהם מרוכזים בגליל ובגולן, לצד פעילות בנגב);
-
קו ההגנה מפני שריפות: הרעייה המבוקרת, מפחיתה באופן משמעותי את חומר הבערה בשטח ומצמצמת את הסיכון להתלקחות שריפות ענק.
-
שמירה על אדמות המדינה: נוכחותם של הרועים והעדרים בשטח, מונעת השתלטויות בלתי חוקיות על קרקעות לאומיות.
-
טיפוח המערכת האקולוגית: הרעייה תורמת ישירות לשימור הקרקע ולהגנה על המגוון הביולוגי הייחודי של ישראל.
שר החקלאות וביטחון המזון, חה״כ אבי דיכטר; “החקלאות היא שומר הקרקע הטוב ביותר. “כלל הברזל” הזה, נכון לגידולים חקלאיים והוא נכון שבעתיים לשטחי מרעה בקרבת הגבול ובכלל.
חיזוק ענף הבקר בכלל והרועים בפרט, נדרש בשגרה ונדרש עוד יותר בתקופת מלחמה. נמשיך לדאוג למשק הבקר ולחקלאות כולה, במיוחד לחקלאות שנעשית בסמיכות לגבול ובאזורי עדיפות לאומית“. סיכם
▰ מי זכאי לתמיכה?
מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון, מסרה מנהלת תחום תקשורת והסברה הגב’ הילה גוטליב לאתר כאן ישראל, כי הגשת הבקשות פתוחה בפני מחזיקים ובעלי עדרים העומדים בקריטריונים המקצועיים, בהתבסס על גודל העדר והיקף שטח המרעה המנוהל.
התוכנית כוללת;
-
מגדלי בקר לבשר במרעה.
-
מחזיקי עדרי סוסים, תאו (“בופאלו”) ו-איילים במרעה.
▰ משלבים כוחות: תמיכה ישירה לצד הייטק חקלאי
ענף הבקר הישראלי, עבר כברת דרך מאז ‘הסכם הבקר‘ ההיסטורי בשנת 2014, שבו הוחלפו ההגנות המכסיות במודל של תמיכות ישירות במגדלים, כדי להגביר את התחרותיות.
כעת, לצד מענק ה-50 מיליון ₪, משקיע משרד החקלאות עוד כ-2 מיליון ₪ בכל שנה בטכנולוגיה וחדשנות לטובת הענף.
תקציב זה, מופנה לפרויקטים מתקדמים שנועדו להשביח את הפריון ואיכות העדרים, ובהם;
-
ביצוע בדיקות DNA להשבחה גנטית.
-
הטמעת מערכות דיגיטליות מתקדמות לניהול וניטור עדרים בזמן אמת.
-
הרחבת הידע המקצועי וההכשרות של המגדלים בשטח.
יוסי שטיינברג, סמנכ”ל בכיר למימון והשקעות במשרד החקלאות, אמר, כי: “מדובר בהשקעה בעלת ערך סביבתי, חקלאי ולאומי.
מאות המגדלים אחראים על ניהול של כ-1.8 מיליון דונמים של “שטחים פתוחים“.
התמיכה, מעניקה להם רשת ביטחון משמעותית שתבטיח את המשך הפעילות במרחבי המרעה גם בשנים הבאות”.
