עין לא נותרה יבשה באולם “מאורות” בשכונת גבעת אולגה שבעיר חדרה. כאשר הרבנית הדגולה מרת מרים ביטון תחי’ נכנסה אל האולם, היא לא ציפתה למחזה שהתגלה מול עיניה; למעלה ממאה מנשות הקהילה, תלמידות, בוגרות ושכנות, קמו ממקומן והריעו לה ממושכות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘כאן ישראל‘ החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’X’.
מחיאות הכפיים, קריאות ההערכה והדמעות שבעיניים, העידו יותר מכל נאום על הקשר העמוק שנרקם במשך עשרות שנים בינן לבין הרבנית.
היה זה ערב הוקרה יוצא דופן שנערך בהפתעה גמורה עבור הרבנית, רעייתו של המרא דאתרא ורבה הראשי של חדרה, הגאון הצדיק רבי שמעון חנניה ביטון שליט”א.
האירוע, ציין למעלה מחמישים שנות עשייה ציבורית, הרבצת תורה, חינוך וקירוב לבבות. הערב, הופק ביוזמת הגב’ איריס חסן תחי’, ובשיתוף שורת רבניות הפועלות באזור, שביקשו להעניק לרבנית מעט מן ההוקרה העצומה שרוחשות לה נשות השכונה.
▰ דמעות של התרגשות בירכתי האולם
אחד המראות המרגשים ביותר במהלך הערב נרשם דווקא בפינה צדדית. שם ישב הגאון הצדיק רבי שמעון חנניה ביטון שליט”א, מאזין בשקט לסיפורים ולמילות ההערכה שנישאו על הבמה.
ככל שנחשפו עוד מעשי חסד של רעייתו שנעשו הרחק מאור הזרקורים, כך נראו עיניו דומעות מהתרגשות. נשים רבות, ציינו מאוחר יותר, כי נוכחותו השקטה והנרגשת של כב’ הרב, הייתה מרגעי השיא של האירוע.
▰ עדויות מתוך הבית: חסד ללא גבולות
במהלך הערב, הודגש חלקה המרכזי של כב’ הרבנית בעמידתה לימין בעלה בהנהגתו הרוחנית, ובהקמת עולם התורה בחדרה. בניה של הרבנית, העלו על נס את הדוגמה האישית שהתוותה;
-
הרה”ג יהושע ביטון שליט”א; תיאר בית פתוח לרווחה לכל דורש; “היו אנשים שבאו לארוחה, היו שבאו לקבל עצה, והיו שפשוט חיפשו חום ואהבה. אימא לימדה אותנו שהחסד האמיתי מתחיל בבית“.
-
הגאון רבי ישראל מאיר ביטון שליט”א; רבה הראשי של חדרה שיתף כיצד ביתם שימש בית שני למאות צעירים; “בחורי ישיבות ובנות מתחזקות שחיפשו חום רוחני מצאו אצלנו משפחה לכל דבר”.
-
הרה”ג מנחם אליהו ביטון שליט”א; ריגש את המשתתפות עם סיפור מימי מגפת הקורונה. כשהגיע לבית הוריו בערב פסח וראה את דלת הבית לא נחה מאנשים שבאו לקבל סלי מזון, שאל את אמו כיצד היא ממשיכה בפעילות למרות הסגר. תשובתה, שחקוקה בלבו, הייתה; “האם בגלל שיש קורונה אין נזקקים? ומי ידאג להם עכשיו?”.
הענקת אות “כתר מלכות” ומבט לעתיד, שיאו של הערב, היה בהענקת אות ההוקרה העירוני “כתר מלכות” מטעם הרבנות הראשית חדרה, כאות תודה על מפעל חייה.
האירוע גם האיר זרקור על הקמת סמינר “באר מרים” הנושא את שמה, שהפך למגדלור חינוכי המעמיד דורות של נשים יראות שמיים.
בסיום הערב, נשאה כב’ הרבנית עצמה דברים קצרים. בענוותה הייחודית, היא דחתה את הכבוד והפנתה אותו בחזרה אל הקהל; “כל מה שנעשה כאן הוא בזכותכן.
הזכות הגדולה היא לראות נשים שמתחזקות בתורה, מחנכות את ילדיהן בדרך ישראל סבא ומרבות אהבת ישראל“.
כאשר האורות ב”אולם מאורות” כבו, התחושה שנותרה בקרב המשתתפות הייתה ברורה; “כתר מלכות” היה אולי שם האות שהוענק באותו ערב, אך עבור כל מי שמכירה את הרבנית מרים ביטון, זהו פשוט תיאורה המדויק.
