במחקרה בחנה פרופ’ פלגי את ההתפתחויות שחלו בדמוקרטיה הישירה בקיבוץ; “… השינויים שחלו בדמוקרטיה בקיבוץ החלו הרבה לפני המשבר הכלכלי של אמצע שנות השמונים והמשבר רק העצים והקצין אותם.
פרופ’ מיכל פלגי; השינויים בקיבוץ פגעו ביכולתו לקיים מערכת של ניהול עצמי
“השינויים בקיבוץ יצרו בו אליטות כלכליות ופוליטיות הפוגעות ביכולתו לקיים מערכת של ניהול עצמי. קיימים בו גם כוחות רבים הדוחפים לכיוון הפרטת הנכסים ואז הוא לא יוכל להתקיים אפילו כמערכת קואופרטיבית”. כך אמרה השבוע פרופ’ מיכל פלגי, חוקרת בכירה במכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה וראש החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה במכללת עמק יזרעאל על סמך ממצאי מחקר שביצעה ועסק במגמות ושינויים בדמוקרטיה בקיבוץ.
פרופ’ פלגי הציגה את המחקר במסגרת סדנת עיון בנושא דמוקרטיה בקיבוץ שהתקיימה בסוף השבוע באוניברסיטת חיפה. לדבריה, הקיבוץ שהוקם כחברה וולונטרית המתבססת על עקרונות של שוויון, דמוקרטיה, ערבות הדדית וצדק חברתי עובר תהליכים המשנים את אפיוני הערכים האלה.
במחקרה בחנה פרופ’ פלגי את ההתפתחויות שחלו בדמוקרטיה הישירה בקיבוץ והסבירה, כי על מנת לשמור על דמוקרטיה ישירה המושתתת על קבלת החלטות תוך כדי שקיפות והגינות יצר הקיבוץ מנגנונים שונים דוגמת אסיפה כללית עם הצבעה גלויה ברוב הנושאים, רוטציה בתפקידים חברתיים וניהוליים וקבלת החלטות משותפת.
“כאשר הקיבוץ גדל והפך למורכב יותר נוצר שילוב בין דמוקרטיה ישירה לבין דמוקרטיה עקיפה, מאחר והיו טענות שהאמון בין חברי הקיבוץ הגדול והמורכב מועט יותר ויש דברים שלא ניתן לדון עליהם בפומבי, שתהליך קבלת ההחלטות לוקח הרבה זמן וצריך לקצרו, שההחלטות לעתים קרובות ’לא מקצועיות’ ושתיתכן פגיעה בזכויות הפרט” – פרטה פרופ’ פלגי והדגישה שכאשר חל המשבר הכלכלי באמצע שנות השמונים היו טענות שיש להעמיק את הדמוקרטיה הייצוגית בקיבוץ מאחר ובמסגרתה ההחלטות יתקבלו במהירות, רק על ידי נציגים נבחרים או ממונים בעלי ידע מתאים, הם לא יהיו אחראים לביצוען וכך יוכלו לקבלן ללא אינטרסים אישיים.
לדבריה, של פרופ’ פלגי; “החל מסוף שנות השמונים החלו הקיבוצים מטעמים כלכליים ואחרים להפריד בין המשק לקהילה ויצרו שני מסלולים לדמוקרטיה בקיבוץ; הדמוקרטיה בקהילה – וועדות ובעלי תפקיד ואסיפת הקיבוץ, והדמוקרטיה בסקטור הכלכלי…”.
“… השינויים שחלו בדמוקרטיה בקיבוץ החלו הרבה לפני המשבר הכלכלי של אמצע שנות השמונים והמשבר רק העצים והקצין אותם. את התהליך ניתן לתאר כמעבר מ”דמוקרטיה ישירה” ל”דמוקרטיה עקיפה”, מאליטה מתחלפת לאליטה מקובעת ומניהול עצמי לדגם קואופרטיבי” – אמרה פרופ’ פלגי וציינה, כי לשאלה אם קהילה יכולה להתנהל באופן דמוקרטי בעת משבר כלכלי אין תשובה חד משמעית.
“הניסיון הקיבוצי, מראה שבתנאים מסוימים כן ובאחרים לא. נראה, שקשה לקיים לאורך זמן מערכת כלכלית וחברתית שיתופית פתוחה בתוך חברה קפיטליסטית ללא ’דבק’ אידיאולוגי חזק”. סיכמה פרופ’ פלגי.
