קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

"חיזבאללה היה יכול לצאת למסע הרג": מנהרה שלישית אותרה בצפון

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם לוחמים בפיקוד צפון והזהיר כי צה"ל ערוך "אם חיזבאללה יעשה טעות גדולה ויחליט לפגוע בנו או להתנגד לפעולה". לפי מקורות לבנונים, המנהרה אותרה סמוך לקיבוץ יפתח. כתבתו של משה שטיינמץ, מתוך חדשות הערב 11.12.18

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ו; צלם האדם בצל המוות

במחנות הייתה העזרה ההדדית לעתים קרובות שאלה של חיים ומוות, והיא לוותה בדילמות מוסריות קשות. הסיוע לאחר במזון, בלבוש או בעבודה פגע ביכולת ההישרדות של האדם עצמו, ובכל זאת היו שעשו זאת.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ו; צלם האדם בצל המוות
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ו; צלם האדם בצל המוות

בימי מלחמת העולם השנייה הוציאה גרמניה הנאצית את הציבור היהודי – גברים, נשים וטף – מכלל בני האנוש. הצעדים הראשונים של הפליה גזעית וטרור חוקתי היו לימים למסע השמדה מתוכנן, ובסיומו נמנו כשישה מיליון קרבנות יהודים, בהם מיליון וחצי ילדים. מול האידיאולוגיה הנאצית אשר שללה את אנושיותם של היהודים ניצבה חתירתם של יהודים רבים ברחבי אירופה כולה לשמר, ולו במעט, ערכים אנושיים ונורמות מוסריות אשר עמדו בבסיס הקיום היהודי זה מאות בשנים.

אמנם במציאות שבה היה הרצח לנורמה ובעולם שבו הוליד הכוח מעשי זוועה ללא תקדים, רבים נסחפו ולא הצליחו להתרומם מעל המאבק התמידי לקיום. אך גם אז היו שנהגו אחרת; בחינת התגובות של בני האדם לנוכח השואה תוך הבנת המציאות שבה הן התחוללו מדגישה את תעצומות הנפש שנדרשו מהפרט ומהחברה לשמירה על צלם האדם בצל המוות.

ימי המלחמה הציבו את יהודי אירופה במאבק מתמיד על עצם קיומם ובמשך שנים הלכה המציאות המאיימת וסגרה עליהם מכל עבר. אולם אפילו בתנאים הללו היו שפעלו בתחומים שמעבר לקיום ההכרחי וסיכנו את חייהם – סיכון מודע ומתוך בחירה – למען ערכים נעלים; חינוך הנוער, פעילויות תרבות, שמירה על ערכי דת ומסורת ועוד.

אחד המעשים אשר משקף הישרדות רוחנית מרשימה הוא חתירתם של יהודים לתיעוד חייהם בגטאות ובמחנות. אמנים ואנשי רוח, לצד ילדים ואנשים מן השורה, תיעדו בכתיבה ובציור את האימה והשבר של החברה היהודית. פעילויות אלו אשר שאבו את כוחם מעוצמה נפשית ומדפוסי פעולה שהתקיימו בקרב החברה היהודית במשך מאות בשנים לא רק סייעו לרבים להתעלות מעבר להשפלות ולפגיעות שנחתו עליהם אלא אף נוצרו לפעמים כדי להזעיק את העולם החופשי וכדי לסייע בעתיד לחשוף את מציאות חייהם.

במחנות עצמם, בתהליך הדה-הומניזציה הקיצוני, הצטמצמו התחומים שבהם יכלו היהודים לפעול וליצור, אך גם שם אפשר למצוא עדות לשרידי פעילות רוחנית שבעזרתה פרצו האסירים – ולו בדמיונם – את גבולות הכרת האסיר ואת גבולות תודעת המחנה.

גם אם רק מעטים השתתפו בפעולות אלו, הרי אין חשיבותן בכמות אלא בעוצמת הרוח שנדרשה למימושן במציאות הדיכוי וההשפלה. כך יש לבחון גם את מעשיה של המחתרת המזוינת; על אף חוסר האונים הברור של היהודים לנוכח עוצמתם הצבאית של הגרמנים ועל אף קהות החושים שרבים לקו בה, היו שמצאו בתוכם כוחות לפעול ולמרוד.

במציאות חיים דורסנית כל כך, אך טבעי שאנשים יתכנסו בתוך עצמם וידאגו לגופם ולקרובים להם ביותר. ואכן היו רבים שפעלו כך. אך אפילו במציאות הקשה שבה היו נתונים יהודי מזרח אירופה ומערבה, הוקמו מפעלי עזרה הדדית וסעד ורבים התגייסו לעזרת החלש מהם. במחנות הייתה העזרה ההדדית לעתים קרובות שאלה של חיים ומוות והיא לוותה בדילמות מוסריות קשות. הסיוע לאחר במזון, בלבוש או בעבודה פגע ביכולת ההישרדות של האדם עצמו, ובכל זאת היו שעשו זאת.

יד ושם זוכר ומוקיר את היהודים שלא התרכזו אך ורק בהצלת נפשותיהם הם אלא העמידו את עצמם בסכנה גדולה כדי להציל את חייהם של אחרים. עם היהודים האלה נמנו יחידות פרטיזניות יהודיות שהגנו על כוחות לא לוחמים, בהם נשים וזקנים; ברחבי אירופה כולה, בגטאות ובמחנות, ניסו יהודים להגן על הילדים ועל עולמם. חלק מהם שילמו על כך בחייהם. למרבה הצער לא כל מי ששימרו את צלם האדם בצל המוות הצליחו לשרוד מאימי השואה, אך מעשיהם עצמם הם בבחינת תזכורת לעוצמת רוחו של האדם.

הרצח של שישה מיליון יהודים התרחש בלב לבה של אירופה הנוצרית ולנגד עיניהם של מיליונים רבים אחרים. פעמים רבות היו השנאה ליהודים ורדיפתם לנורמה מקובלת, ומי שניסו לסייע ליהודים פעלו בניגוד למקובל בחברתם.

יכולתו של האדם לפעול על פי אמות מידה מוסריות גם כאשר הנורמות הציבוריות קרסו והיו כלא היו אינה מובנת מאליה. חסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם ולעתים אף את חיי היקרים להם מכול הם היוצא מהכלל. מעשיהם של מי אשר גם בתופת לא התנערו מהמוסר האנושי הם תזכורת מתמדת ורבת תפארת לרוחו של האדם.

בחינת צלם האדם בצל המוות והכרת מעשי הזוועה שביצעו הנאצים ושנעשו בשמם ברחבי אירופה מעלות גם היום שאלות קשות בדבר התהומות שההתנהגות האנושית יכולה להתדרדר אליהן; בה בעת זוועותיה הן שמאירות את פסגות העשייה וההקרבה שאליהן הגיעו הקרבנות, יהודים ובני אדם, בעצם ימי השחור.

מחויבותנו להתמודד עם המשמעויות האנושיות של השואה ועם השפעותיה המוסריות על האדם והחברה נגזרת גם היום, יותר מ-60 שנה לאחר תום השואה, מתעצומות הנפש של מי שחיו בעולם ללא מוסר ויכלו לו.

__________

* הכותבת ד"ר חוי בן ששון, עובדת במגמת אירופה בבית הספר המרכזי להוראת השואה.




  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    Add Comment

    Click here to post a comment

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    דילוג לתוכן