"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות כאן ישראל כאן סייבר | Cyber

השרה שקד: הסתה ברשתות החברתיות דלק המניע מחבלים

שרת המשפטים איילת שקד בכנס במסגרת שבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב בנושא; סייבר, טרור והסתה ברשת; "יכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על-ידי המסיתים ותומכי הטרור... חובתנו לבער הרע שצומח במסגרת המרחב המקוון ושמשפיע גם על ביטחוננו הפיזי..." ◄"הצעת החוק הגרמנית מחמירה וקובעת בין היתר, כי השמצה של המדינה וסמליה, עידוד של פעולה אלימה המסכנת את המדינה, הסתה של הציבור לבצע פשע, הקמתם של ארגוני טרור ועבירות נוספות מהוות תוכן לא חוקי".

 "אני רוצה להתחבר דווקא למסר שאני שומעת אותו דווקא מצד חברות האינטרנט הגדולות כגוגל ופייסבוק: ברשתות החברתיות אין מקום לטרור, אין מקום לשנאה. אני מסכימה עם מסר זה, ואני חשה מחויבות עמוקה למילוי חובתנו לבער את הרע שצומח במסגרת המרחב המקוון ושמשפיע גם על ביטחוננו הפיזי. על כן אני קוראת לאנשי המשפט, כמו גם לאנשי הטכנולוגיה, לחשוב וליזום פיתרונות יצירתיים למיגור התופעה של הסתה, אלימות ושנאה במרחב המקוון" – דברים חשובים אלו ואחרים לא פחות, אמרה היום  היום (ראשון, א' בתמוז התשע"ז) שרת המשפטים, וחברת הכנסת הגב' איילת שקד שהוזמנה לכנס שפתח את 'שבוע הסייבר הלאומי ה-7' באוניברסיטת תל אביב.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעיםבפייסבוקאו בטוויטר.

שבוע הסייבר הלאומי השנתי של מערך הסייבר הלאומי ב-משרד ראש הממשלה ו-משרד החוץ, המתקיים באוניברסיטת תל אביב. הנו כר פורה ומעניין למפגשים בין מומחי סייבר וחוקרים מובילים מהארץ ומהעולם, לצד קובעי מדיניות, גורמי ביטחון בינלאומיים, דיפלומטים ואנשי עסקים בכירים לדיונים וסדנאות שעוסקים.

יועצת תקשורת של שרת המשפטים איילת שקד הגב' טל בנש, מסרה לפורטלכאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; בין היתר, נדונים ההיבטים דיפלומטיים של טרור ו'פשעי סייבר' שיתופי פעולה בינלאומיים וכן טרור מקוון, סייבר וחינוך הדורות הבאים בתחום, משפט וסייבר בישראל ובעולם, מגמות חדשות ופתרונות חדשניים להגנה, לוחמת סייבר ועוד.

שרת המשפטים, חברת הכנסת שקד, התייחסה לאלימות ולטרור ברשתות החברתיות ורשת האינטרנט וציינה, כי; "הקשר בין ההסתה ברשתות לביצוע פעולות טרור הוא תופעה חדשה עם משמעות אסטרטגית. למעשה, ישנה פגיעה בריבונות המדינה בגלל מרחב הסייבר. "חובתנו לבער הרע שצומח במסגרת המרחב המקוון ושמשפיע גם על ביטחוננו הפיזי… על ספקיות האינטרנט להסיר תכנים פוגעניים בעצמן".

שרת המשפטים, תמכה בהצעת החוק הגרמנית המחמירה וקובעת בין היתר, כי "השמצה של המדינה וסמליה, עידוד של פעולה אלימה המסכנת את המדינה, הסתה של הציבור לבצע פשע, הקמתם של ארגוני טרור ועבירות נוספות מהוות תוכן לא חוקי".

שרת המשפטים הגב' אילת שקד: הדלק המניע מחבלים בודדים הוא הסתה ברשתות החברתיות ובאינטרנט | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
שרת המשפטים הגב' אילת שקד: הדלק המניע מחבלים בודדים הוא הסתה ברשתות החברתיות ובאינטרנט | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

שרת המשפטים, הגב' שקד, הוזמנה לשאת דברים בכנס בנושא טרור והסתה ברשת במסגרת שבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב. השרה פתחה את דבריה ואמרה כי; "אני רוצה לפתוח בחוויה שלי כשרת משפטים וכחברה בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי.

בחודש ספטמבר 2015, לפני שנה ו-9 חודשים, פרץ גל טרור בישראל, שכונה "טרור היחידים". מדי יום מחבלים בודדים, בשטחי איו"ש, במזרח ירושלים ובאזורים נוספים, יצאו לביצוע פעולות שמטרתן הרג אזרחים ישראליים. חלק ניכר מהם לא פעלו במסגרת חוליות ולא היו מזוהים עם ארגוני טרור מוכרים באזורנו.

מהר מאוד התגלה, כי ב-7 מתוך 10 המקרים הראשונים בתחילת אותו גל טרור, המחבלים, יצאו לפעולה בעקבות השפעת תכני הסתה לאלימות ולטרור אליהם נחשפו ברשתות החברתיות ובאינטרנט.

את זאת ידענו כתוצאה מבדיקת חשבונותיהם ושימושי האינטרנט שלהם לאחר מעשה, או כתוצאה מתחקורם על ידי השב"כ. גם בהמשך גל הטרור, ראינו במובהק, כי הדלק המרכזי – לא פחות מזה – שהניע אותם הוא ההסתה והשבח למפגעים שברשתות החברתיות ובאינטרנט.

"הסיטואציה הזאת, של מדינה ריבונית חפצת חיים, המשקיעה את מיטב מרצה, אנשיה ומשאביה לטובת הגנה על ביטחון המדינה, שנתקלת פתאום בתופעה של סיכון ביטחונה תוך ניצול לרעה של המרחב המקוון ובאופן שאין לו מענה מספק מבחינת האינטרסים הביטחוניים שלה – הייתה סיטואציה מכוננת, שנצרבה בי בספטמבר 2015".

"אני שואלת את עצמי כיצד קרה הדבר הזה? כיצד נולד הזן החדש הזה של הטרור שמתודלק באינטרנט וברשתות החברתיות? מה מאפיין את התופעה?"

התופעה נובעת מאופיו של מרחב הסייבר, שהפך את העולם לשכונה אחת קטנה. ספקיות השירות הפכו כל פועל לדובר; כל אזרח באיראן לבעל השפעה בישראל ובארצות הברית; כל פעיל דאע"ש למגייס אזרחים אירופאיים לטרור.

ואם לא די בכל, כל אותם מסיתים יכולים ליהנות מאנונימיות מסוימת, בחלקים ניכרים של מרחב הסייבר. זוהי בפירוש לא תעודת כבוד; זוהי תעודת עניות.

השליטה היא של ספקיות השירות, והמדינות תלויות במידה רבה במידע שמצוי ברשותן וברצונן לווסת את הפעילות שמתרחשת בהן. כיוון שהספקיות הן חברות בין-לאומיות קיימות מגבלות של יכולת האכיפה של החוק המקומי.

הכלים הרגילים – של חשיפת המסיתים, מעצרם, איסוף ראיות נגדם והעמדתם לדין – אינם ישימים במרבית המקרים, כשמנגד האינטרנט מאפשר הפצה המונית, הנאה מאנונימיות, ופעולה מחוץ לשטחי ישראל המשפיעה על הנעשה בישראל.

למעשה, נוצרת פגיעה בריבונות. יכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על-ידי המסיתים ותומכי הטרור".

השרה שקד, ציינה, כי הנחתה את אנשי המקצוע במשרד המשפטים לפעול במספר מישורים וביניהם;

  1. הוקם כוח משימה בין-משרדי, בהובלת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ובשיתוף גורמי הביטחון השונים. הצוות מאתר תכנים מסיתים, המזוהים עם ארגוני טרור או עם פעילות טרור. לאחר איתור התכנים, מוגשות בקשות משפטיות להסרה של התכנים האסורים, ובשיתוף פעולה עם ספקיות האינטרנט.
  2. שימת דגש על השיח מול ספקיות האינטרנט הגדולות, כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, במטרה להבהיר את התפישה שלנו לגבי תכנים מסיתים ואסורים.
  3. קידום יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הצעת חוק להסרת תכנים מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות, באמצעות צו שיפוטי.
  4. קידום חוק שיאפשר חסימת גישה אל תכנים תומכי טרור
  5. כנס משותף בישראל של שרי משפטים בכל העולם לשיתוף פעולה במאבק נגד תכני ההסתה, אלימות והשנאה ברשתות החברתיות.

בנוסף לכל אלו, אמרה השרה, כי היא קיבלה בשבוע שעבר משר המשפטים הגרמני את הצעת החוק הגרמנית שאמורה לעבור השבוע. ההצעה מאד מפורטת ומחמירה וכוללת מספר קריטריונים, כך ש-תוכן המוגדר כ"לא-חוקי" לפי הצעת חוק זו הוא תוכן אשר מפר סעיפים ספציפיים בחוק העונשין הגרמני.

ביניהם; שימוש בסמלים של ארגונים אסורים, השמצה של נשיא הפדרציה, השמצה של המדינה וסמליה, עידוד של פעולה אלימה המסכנת את המדינה, הסתה של הציבור לבצע פשע, הקמתם של ארגוני טרור, הסתה לשנאה, הפצה והחזקה של פורנוגרפיית קטינים ועבירות נוספות…".

השרה סיימה את דבריה באומרה:

"אני רוצה להתחבר דווקא למסר שאני שומעת אותו דווקא מצד חברות האינטרנט הגדולות כגוגל ופייסבוק: ברשתות החברתיות אין מקום לטרור, אין מקום לשנאה. אני מסכימה עם מסר זה, ואני חשה מחויבות עמוקה למילוי חובתנו לבער את הרע שצומח במסגרת המרחב המקוון ושמשפיע גם על ביטחוננו הפיזי. על כן אני קוראת לאנשי המשפט, כמו גם לאנשי הטכנולוגיה, לחשוב וליזום פיתרונות יצירתיים למיגור התופעה של הסתה, אלימות ושנאה במרחב המקוון."

█║ הנאום המלא של שרת המשפטים בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב והצעת החוק הגרמנית

אני רוצה לפתוח בחוויה שלי כשרת משפטים וכחברה בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי.

בחודש ספטמבר 2015, לפני שנה ו-9 חודשים, פרץ גל טרור בישראל, שכונה "טרור היחידים". מדי יום מחבלים בודדים, בשטחי איו"ש, במזרח ירושלים ובאזורים נוספים, יצאו לביצוע פעולות שמטרתן הרג אזרחים ישראליים. חלק ניכר מהם לא פעלו במסגרת חוליות ולא היו מזוהים עם ארגוני טרור מוכרים באזורנו.

מהר מאוד, התגלה, כי ב-7 מתוך 10 המקרים הראשונים בתחילת אותו גל טרור, המחבלים יצאו לפעולה בעקבות השפעת תכני הסתה לאלימות ולטרור אליהם נחשפו ברשתות החברתיות ובאינטרנט. את זאת ידענו כתוצאה מבדיקת חשבונותיהם ושימושי האינטרנט שלהם לאחר מעשה, או כתוצאה מתחקורם ע"י בשב"כ. גם בהמשך גל הטרור ראינו במובהק כי הדלק המרכזי – לא פחות מזה – שהניע אותם הוא ההסתה והשבח למפגעים שברשתות החברתיות ובאינטרנט.

הקשר הסיבתי המובהק הזה, בין ההסתה ברשתות החברתיות לבין ביצוע פעולות טרור בפועל – הוא תופעה חדשה, מסוכנת, ובעלות משמעות רחבה ואף אסטרטגית. זו גם לא תופעה מקומית, ואנחנו עדים מאז לפעולות טרור במרכזי הערים הגדולות באירופה – בבריטניה, בצרפת, בארצות-הברית ובמדינות נוספות.

הסיטואציה הזאת, של מדינה ריבונית חפצת חיים, המשקיעה את מיטב מרצה, אנשיה ומשאביה לטובת הגנה על ביטחון המדינה, שנתקלת פתאום בתופעה של סיכון ביטחונה תוך ניצול לרעה של המרחב המקוון ובאופן שאין לו מענה מספק מבחינת האינטרסים הביטחוניים שלה – הייתה סיטואציה מכוננת, שנצרבה בי בספטמבר 2015.

כיצד קרה הדבר הזה? כיצד נולד הזן החדש הזה של הטרור שמתודלק באינטרנט וברשתות החברתיות? מה מאפיין את התופעה? התופעה נובעת מאופיו של מרחב הסייבר, שהפך את העולם לשכונה אחת קטנה. ספקיות השירות הפכו כל פועל לדובר; כל אזרח באיראן לבעל השפעה בישראל ובארצות הברית; כל פעיל דאע"ש למגייס אזרחים אירופאיים לטרור.

ואם לא די בכל, כל אותם מסיתים יכולים ליהנות מאנונימיות מסוימת, בחלקים ניכרים של מרחב הסייבר.

השליטה היא של ספקיות השירות, והמדינות תלויות במידה רבה במידע שמצוי ברשותן וברצונן לווסת את הפעילות שמתרחשת בהן. כיוון שהספקיות הן חברות בין-לאומיות קיימות מגבלות של יכולת האכיפה של החוק המקומי.

הכלים הרגילים – של חשיפת המסיתים, מעצרם, איסוף ראיות נגדם והעמדתם לדין – אינם ישימים במרבית המקרים, כשמנגד האינטרנט מאפשר הפצה המונית, הנאה מאנונימיות, ופעולה מחוץ לשטחי ישראל המשפיעה על הנעשה בישראל.

למעשה, נוצרת פגיעה בריבונות. יכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על-ידי המסיתים ותומכי הטרור.

המציאות הזאת הובילה אותנו במשרד המשפטים לחשיבה אינטנסיבית, הצעת פתרונות במישור המשפטי ויישומם.

 מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הביאה להסרה של כ-3,500 דפים ותכנים מסיתים ותומכי טרור

לפני שאפרט, אני רוצה להעיר הערה חשובה לגבי מערכת המשפט בהקשר זה. כשחושבים על מערכת המשפט, מדמיינים פעמים רבות מערכת שמרנית ודוׂגְמַטית שמתקשה להסתגל לשינויים, לא כל שכן לשינויים המהירים של המרחב המקוון.

בבואנו להתמודד עם האתגר הזה, קרה ההיפך מן המצופה. התגלתה לנגד עיני מערכת משפט מתקדמת ומתוחכמת. כוונתי כאן ליוזמה שנטלה 'מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה' אשר פיתחה מערך שלם, יש מאין, של פעילות בכלים משפטיים לצמצום נזקיהם של הפרסומים מוכווני הטרור ומעודדי הטרור במרחב המקוון.

זהו אחד המקרים הראויים לציון, בהם חזיתי במערכת שנפרדה מה-DNA התפקודי הרגיל שלה ויזמה פתרונות חדשניים, ואני מאמינה ומקדמת רעיונות של מערכת משפט ומערכת אכיפה יוזמת ומקדמת מדיניות.

ובכן, בחזרה לנושא. מה הפעולות שהנחיתי לבצע בנושא זה?

  1. במרץ 2016, הקמתי כוח משימה בין-משרדי, בהובלת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ובשיתוף גורמי הביטחון השונים. הצוות מאתר תכנים מסיתים, המזוהים עם ארגוני טרור או עם פעילות טרור.

לאחר איתור התכנים, מוגשות בקשות משפטיות להסרה של התכנים האסורים ובשיתוף פעולה עם ספקיות האינטרנט, הצלחנו להגיע לתוצאות יפות מבחינת צמצום נזקי ההסתה לאלימות ולטרור ברשת, כאשר התוצאות הולכות ומשתפרות מבחינת כמות התכנים המדווחים לספקיות האינטרנט הרלוונטיות, וזמן התגובה שלהן (שהוא בממוצע פחות מ-24 שעות).

הצוות פעל, מאז הקמתו, להסרה של כ-3,500 דפים ותכנים מסיתים ותומכי טרור, כשחלק מהדפים שהוסרו כללו מאות אלפי חיבובים (לייקים) והיו בעלי תפוצה רחבה מאוד.

הפעילות התמקדה בעיקרה בפלטפורמות הפופולריות של פייסבוק ויוטיוב.

  1. בנוסף, אנחנו שמים דגש על השיח מול ספקיות האינטרנט הגדולות, כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, במטרה להבהיר את התפישה שלנו לגבי תכנים מסיתים ואסורים.

השיח מתנהל בכל הרמות – אני משתתפת בו אישית, וכמובן הגורמים המקצועיים במשרדי.

השיח מוביל, כך אנו מאמינים, לשיפור התגובה של הספקיות להסתה לטרור על גבי הפלטפורמות שלהן.

  1. לצד המהלכים האלה, ובציר הפורמלי, אני מקדמת יחד עם השר לביטחון פנים מר גלעד ארדן, הצעת חוק להסרת תכנים מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות, באמצעות צו שיפוטי. הצו, יינתן כאשר יימצא שהתוכן מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה, ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם.

החוק הזה, יאפשר להסיר דפים, תכנים ספציפיים או תוצאות חיפוש לגבי תכנים אסורים. הכוונה היא להשתמש בסמכות מכוח הצעת חוק זו במקרים של כישלון האפיק הוולנטרי  מול ספקיות השירות האינטרנטיות.

בשלב זה הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ובכוונתי לפעול לקידומה.

  1. חוק נוסף, שאני מקדמת, הוא החוק שיאפשר חסימת גישה אל תכנים תומכי טרור (להבדיל מהצעת החוק הקודמת העוסקת בהסרת התכנים). הצעת חוק זו נמצאת בדיונים בשלבים מתקדמים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית.
  2. המהלך האחרון שאני רוצה לציין הוא במישור הבין-לאומי: בכוונתי ליזום כנס משותף בישראל של שרי משפטים בכל העולם לשיתוף פעולה במאבק נגד תכני ההסתה, אלימות והשנאה ברשתות החברתיות, והנחיתי את מנכ"לית המשרד לקדם עניין זה בעדיפות גבוהה. המטרה היא לשלב ידיים בינינו, ולאחר מכן ביחד עם ספקיות האינטרנט, על מנת להחליף מידע, להגביר את הניטור כלפי התכנים האסורים תוך מזעור החשש מפני פגיעה עודפת בפרטיות ובחופש הביטוי.
  3. קבלתי בשבוע שעבר משר המשפטים הגרמני את הצעת החוק הגרמנית שאמורה לעבור השבוע. ההצעה מאד מפורטת ומחמירה וטוב שכך
  4. תוכן שמוגדר כ"לא-חוקי" לפי הצעת חוק זו הוא תוכן אשר מפר סעיפים ספציפיים בחוק העונשין הגרמני, וביניהם: שימוש בסמלים של ארגונים אסורים, השמצה של נשיא הפדרציה, השמצה של המדינה וסמליה, עידוד של פעולה אלימה המסכנת את המדינה, הסתה של הציבור לבצע פשע, הקמתם של ארגוני טרור, הסתה לשנאה, הפצה והחזקה של פורנוגרפיית קטינים ועבירות נוספות.
  5. ספקיות שירות תחויבנה לספק דו"ח רבעוני מאד מפורט בשפה הגרמנית לגבי האופן שבו טיפלו בתלונות לגבי תוכן לא-חוקי על גבי הפלטפורמות שהן מפעילות.

 אין מקום לטרור, אין מקום לשנאה.

הטלת חובה חוקית על ספקיות השירות לפעול להסרת תוכן לא-חוקי בעת קבלת תלונות מציבור המשתמשים, תוך 24 שעות מקבלת הדיווח (לגבי תוכן לא-חוקי במפורש) ותוך 7 ימים מקבלת הדיווח (לגבי תוכן פחות מובהק). לאחר הסרת התוכן, על ספקית השירות לשמור העתק של התוכן שהוסר כראיה. על ספקיות השירות מוטלת החובה להסיר גם את כל העותקים של התוכן שהוחלט על הסרתו, ככל שיימצאו עותקים כאלה.

הטלת קנסות על ספקיות שירות שלא עומדות בתנאים המפורטים בהצעה של עד 5 מליון יורו.

הטלת חובה על הספקית לרשום נציגות בגרמניה, אשר תשמש כגורם המוסמך לקבל דיווחים על-אודות תוכן לא-חוקי.

לצד כל המהלכים האלה, אני קוראת לספקיות השירות האינטרנטיות להגביר את מידת מעורבותן בנעשה על גבי הפלטפורמות שלהן. אני שמחה לשמוע שחברות האינטרנט; גוגל ופייסבוק, הודיעו ממש בימים האחרונים על בחינה וכניסה לתחום ה"בינה המלאכותית" לצורך התמודדות עם תכנים תומכי טרור.

זה אומר שהטכנולוגיה מגויסת למען מניעת הנזקים הגלומים בתכנים אלה, וזהו צעד מבורך ביותר.

לסיום דבריי, אני רוצה להתחבר דווקא למסר שאני שומעת אותו דווקא מצד חברות האינטרנט הגדולות כגוגל ופייסבוק: ברשתות החברתיות אין מקום לטרור, אין מקום לשנאה.

אני מסכימה עם מסר זה, ואני חשה מחויבות עמוקה למילוי חובתנו לבער את הרע שצומח במסגרת המרחב המקוון ושמשפיע גם על ביטחוננו הפיזי. על כן, אני קוראת לאנשי המשפט, כמו גם לאנשי הטכנולוגיה, לחשוב וליזום פיתרונות יצירתיים למיגור התופעה של הסתה, אלימות ושנאה במרחב המקוון". סיכמה שרת המשפטים חברת הכנסת שקד.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן