"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

הטור של גדעון רייכר

אני כותב וחולם בעברית אז למה איני מבין את הקריינים

ממתי נולדה הדהירה ההזויה הזו של בליעת מילים, כאילו מישהו מכוון נשק לראשם ומאיץ בהם. מילים הן מחשבות. יש ללטף אותן לעצב את דמותן באהבה ולא במיאוס. אנא מכם, היושבים אל מול המיקרופונים, דברו לאט יותר. לימדו מראש הממשלה מר בנימין נתניהו, כיצד יש לבנות משפט ואני מתכוון לכך ברצינות.
גדעון רייכר: אני כותב וחולם בעברית אז מדוע איני מצליח להבין את הקריינים | | עיבוד צילום: שולי סונגו©
אני כותב וחולם בעברית אז למה איני מבין את הקריינים | עיבוד צילום: שולי סונגו©

השפה העִבְרִית* נהירה לי. אני כותב וחולם בעברית אבל כאשר אני מפעיל את מכשירי הרדיו והטלוויזיה, אינני מצליח להבין את השפה הנקראת על ידי הקריינים והקרייניות כאילו הם חפצים להיפטר ממנה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעים בפייסבוק או בטוויטר.

הם דוהרים ובולעים מילים. ריבונו של עולם שילמדו מקרייני "קול ישראל" של רשות השידור זיכרה לברכה, הקוראים את החדשות בהברה, היגוי וקצב ראויים.

דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו (דבר הנאמר בנסיבות המתאימות, טיעון מסודר והגיוני, בנוי באופן ברור ומשכנע). ממתי נולדה הדהירה ההזויה הזו של בליעת מילים, כאילו מישהו מכוון נשק לראשם ומאיץ בהם.

מילים הן מחשבות. יש ללטף אותן לעצב את דמותן באהבה ולא במיאוס.

אנא מכם, היושבים אל מול המיקרופונים, דברו לאט יותר. לימדו מראש הממשלה מר בנימין נתניהו, כיצד יש לבנות משפט ואני מתכוון לכך ברצינות.

עִבְרִית*

*עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

העברית היא שפה המשתייכת לקבוצת הלשונות השמיות הצפון-מערביות, ומהווה את הדיאלקט בו דיברו תושבי ארץ ישראל, החל מן האלף ה-2 לפנה"ס בלב האזור המכונה במקרא בשם; ארץ כנען. כנען או הלבנט כולל היום את שטחיהן של לבנון, סוריה, ארץ ישראל וירדן. השפה הפיניקית אשר הייתה מדוברת באזור לבנון של ימינו היא "שפה אחות" לשפה העברית.

לקראת תחילת תהליך החייאת השפה העברית, בעת שהיא שימשה רק כשפה שנייה בפי יהודים ושומרונים, היו לשפה שני ניבים; יהודי ושומרוני, כשהניב השומרוני היה על סף כליה גם כשפה שנייה, יחד עם העדה השומרונית עצמה.

לניב היהודי היו שלוש דרכי הגיה עיקריות: אשכנזית, ספרדית ותימנית (יש המציינים גם הגייה עיראקית). עם החייאת השפה, הכריז בן-יהודה על ההגייה הספרדית כהגייה התקנית של העברית. אולם בפועל מחיי השפה דבקו בהגייה שהיא מעין פשרה בין הספרדית לאשכנזית וזו נשתרשה בעם.

ייחודה של העברית המודרנית הוא בכך שהיא משרתת במידה רבה אנשים ששפת אמם שונה. מספר הדוברים הלא-ילידיים משתווה פחות-או-יותר למספר הדוברים הילידיים, והיא אף משמשת לתקשורת בין קבוצות בתוך ישראל שאינן דוברות עברית (למשל, דיונים בכנסת, בבתי המשפט הישראליים וכיוצא בזה מתנהלים בעברית, גם כשכל המתדיינים שייכים לקבוצות שאינן דוברות עברית).

כיוון שכך, העברית המודרנית חשופה להשפעה אינטנסיבית של שפות אחרות, כגון; ערבית, רוסית, אנגלית ועוד, דבר המשנה אותה בהתמדה, ואף יוצר הבדלים בין קבוצות, אשר עשויים להתפתח לניבים של ממש. עוד בהרחבה על השפה עִבְרִית.




אודות הכותב

גדעון רייכר

גדעון רייכר, הוא עיתונאי ופובליציסט וותיק. שדרן רדיו, מגיש בטלוויזיה, רייכר, התמחה בסיקור ענייני משפט, צרכנות וביורוקרטיה ובבירור תלונות מאת צרכני התקשורת על גופים ציבוריים. מגיש את התכנית "נדודי שינה עם גדעון רייכר" בתחנת גלי צה"ל, התכנית ששומעת אתכם.
השכלה; האוניברסיטה העברית ירושלים, כיתת ‏1967‏ • ירושלים. תיכון חדש חיפה, כיתת ‏1954‏ • חיפה. הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, מדע המדינה וסוציולוגיה.

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן