את ילדותו בילה בחוג המשפחה והחברים, עם הרבה טיולים, ים והמון פעילות. רק טבעי היה שימי ההולדת, לדוגמה, התקיימו בחיק הטבע. ניר, היה מוקף תמיד חברים קרובים. ביום הולדתו התשיעי קיבל ניר, מתנה מחברו יובל ויצמן, תוכנת מחשב ’בדיחמין למחשב’. בהקדשה הוא כתב: “על העזרה הרבה שהגשת לי במשך התקופה הקשה שעברתי, על טוב ליבך, על חברותך הכנה…” אות וזכר לתאונת-דרכים שעבר יובל, וניר לא עזב אותו לרגע, טיפל בו ועזר לו.
רב סמל
ניר קריצ’מן,
נפל י’ באייר תשס”ב (22.4.2002)
בן 23 בנופלו חיל ים
nir_Kritchman_180k-n_01.jpg
ניר למד בבית-הספר היסודי ’ארלוזורוב’, שבו למדו גם אביו פניאל וסבו יעקב. לאחר סיום כיתה ח’ עבר ניר לבית-הספר ’תיכון חדרה’ ולמד בו ארבע שנים במגמה ריאלית-פיזיקלית. היו אלה ארבע שנים אינטנסיביות של המון פעילות חברתית וגם קצת לימודים.
ניר, עבר קורס מדריכים צעירים והצטיין בתחום השל”ח ועל כך קיבל תעודת הצטיינות והוקרה מבית-הספר ומהגדנ”ע. ניר, השקיע הרבה ממרצו בספורט, התאמן במכון הכושר ואף זכה במגן- מקום ראשון בדחיקת חזה.
ניר, עשה את ההכנה לצה”ל בהשקעה ארוכה ומתמשכת. כמו אחיו הבכור, התאמן בחוג כושר קרבי שאורגן על-ידי הגדנ”ע והיה בין המתמידים בו. בעת לימודיו בכיתה י”א, בחופשתהפסח, יצא ניר לגיבוש שייטת במסגרת גדנ”ע-ים ועבר גם קורס צלילה.
ניר, יצא עם משפחתו לטיולים ולחיק הטבע בכל הזדמנות, וגדל על ערכי ידיעת הארץ ואהבת המולדת. אך טבעי היה שביום גיוסו לצה”ל, בחודש ינואר 1998, התנדב לקורס טיס. לאחר שהודח, פנה למסלול השייטת בחיל הים.
תום, חברו של ניר, לקורס-הטיס, כתב: “תמיד הדהים, ריתק וקנה אותי הניגוד הזה שבין המראה החיצוני המסוקס, הבריון והחזה שלך, לנפש העדינה, הרגישה והשברירית שלך. תמיד היה נראה לי שכן, אתה אוהב את השרירים שלך, אבל באיזה שהוא מקום לא נעים לך, והיית עושה הכל שאנשים יראו איזה בן-אדם חם, עדין, רגיש ומקסים אתה. לא היית צריך להתאמץ או משהו כזה, זה בא באופן טבעי… חברות מתחילה ברגעי משבר… ומאז אותם רגעי משבר, אתה איתי כל הזמן… קריצי, גרמת לי לכל כך הרבה רגעי אושר…אני אומר לך בלב שלם ומחוייך – אתה גאון!!!”
ניר, שירת כלוחם בשייטת ארבע שנים ושלושה חודשים. בחודש ינואר 2001 החל בשירות קבע והיה אמור להשתחרר בספטמבר 2002, במהלך שירותו הועלה לדרגת רס”ל.
סיפר דרור, מפקדו של ניר: “דווקא ההימצאות בין גלי הים מעלה את הזכרונות החזקים ביותר ממך. בימים של ים סוער, היית מוצא אותי, ובחיוך המיוחד שלך היית שואל: ’יש מצב שאני יורד למפרץ עם הקייאק גלים?’. כמובן שלא הייתי מסוגל לסרב לך, ואחרי שעה הייתי יורד למזחים לוודא מהצד שהכל בסדר. רואה אותך מרחוק, דמות חסונה בחליפת גלישה, חותרת בתוך הקייאק הצהוב, עולה ויורדת בין הגלים והקצף הלבן, ובלב שקט הייתי ממשיך בדרכי, בידיעה שיש על מי לסמוך…
עשרות פעולות ביצענו ביבשה, באוויר ובים… לכל מקום שאליו הגעת היית שוטף את הפנים, מרטיב ומסדר את השיער כאילו אנחנו הולכים למסיבה או משהו כזה, ומתחיל להתעניין מה אפשר לעשות, ומי נגד מי.
תמיד פעיל, תמיד סקרן, עם הומור מיוחד שלא תמיד היה מובן… בשנה האחרונה, היית בצוות הוותיק והמוביל ביחידה. תמיד קדימה, תמיד נותנים דוגמה אישית. במשימות הכי מורכבות וקשות… בכולם בלטת בדמותך המיוחדת, בצורת ההליכה המוזרה שלך, שלא ניתן היה לטעות בה גם בחשכה, בדמותך הרחבה והמעט מגושמת לעתים.
אבל תמיד שקט, בטוח בעצמך, לא נכנע ללחץ הסביבה. עובד בקצב שלך, הרגוע, הבטוח. בכל הצטרפות שלי למבצע איתך ועם הצוות, הייתי מתמלא גאווה פנימית על הזכות שניתנה לי לפקד על
לוחמים כמוך. איתך ועם הצוות ידעתי שהכל אפשרי, שיש על מי לסמוך, ובמידה שניקלע לצרה, גם נדע לצאת ממנה…”
משנת 2000, במסגרת הלחימה המתמשכת בטרור, היה ניר בין אלה שפעלו ללא לאות בפעילות המבצעית שהשתתפו בה יחידות רבות. הוא היה בין אלה שהשתלטו על ספינת – הנשק ’קארין איי’ שיעדה היה הרשות הפלשתינית ונראה היה שזו תהיה גולת הכותרת של
פעילותו הצבאית.
אך בסוף מרס 2002 החל מבצע ’חומת מגן’ וניר וחבריו נטלו חלק פעיל בלחימה. לאחר שהשתתפו בכיבוש מחנה הפליטים בג’נין, המשיכו לסרוק ללא הפסק ולתפוס מחבלים רבים.
ביום י’ באייר תשס”ב (22.4.2002) נפל ניר, בקרב באזור שכם. במהלך סריקות אחר מחבלים בעצירה-א-שימליה, מצפון לשכם, הוא נורה מטווח קצר על-ידי מחבלים שהיו מבוקשים מספר שנים ונפגע בראשו.
שניות מספר לאחר מכן, הרגו חבריו את המחבלים. ניר, פונה לבית-החולים שיבא בתל השומר, אך פציעתו האנושה, הביאה למותו.
בן עשרים-ושלוש, היה בנופלו. ניר, הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
ספד לניר, מפקד השייטת, אל”מ רם: “…לוחם עשוי ללא חת, מהטובים שבלוחמי הקומנדו הימי… ניר, שילב את הכוח, העוצמה והערכיות עם יכולת מקצועית מרשימה. לצד אלה, ניחן באופי המיוחד אשר הכרנו ואהבנו כל כך…
“נזכור את הצחוק המתגלגל, ההומור החריףו השנון והאנרגיה הבלתי נגמרת. נזכור את ניר, החבר הטוב, שעשה הכל למען חבריו,
נזכור את ניר הלוחם, תמיד קדימה, חותר למגע עם האויב, מסתער בראש הצוות…
“ניר, בקרב האחרון שלך נלחמנו בחוליית מרצחים, מהאכזרים והמרים שבאויבינו, חוליה שאחראית לרצח מאות ישראלים ושעמדה לבצע פיגועי תופת בימים הקרובים. ניר, בזכות הלחימה שלך ושל חבריך, לוחמי שייטת 13, מנעת בגופך את הפיגוע הבא. לחמת כגיבור ונפלת כגיבור ובכך התווית לנו את הדרך – המשך לחימה בלתי מתפשרת בטרור”.
c-chasifa_180_01.jpg
הרמטכ”ל, רא”ל שאול מופז, ספד: “לניר, זכות גדולה נפלה בחלקי לחשוף לך את כנפי העטלף. בן הארץ הזו, מטובי הבנים שלנו המאירים את דרכנו בכל עת.
ראיתיך טרם קרב ולאחר מבצע משתלב בנוף האנושי המיוחד של חבריך ליחידה. נזכור אותך כלוחם ללא חת,
מלח הארץ שבחר בדרך הנתינה והתרומה שאין לה גבולות. נזכור אותך בכל עת”.<!–nir_01.htm–>
הובא מתוך אתר נזכור את כולם של משרד הבטחון.
לאתר לזכרו של ניר – לחצו כאן.
Add Comment