"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

הטור של גדעון רייכר

החלטה אומללה: של מי הילד הזה שלו או שלו

מה מחליט כבוד השופט? לעקור את התינוק מזרועות הוריו המאמצים והאוהבים ולהעבירו לאב המזריע ולאם שאינה רוצה בו... מבלי להיכנס לעובי הקורה המשפטית, יש כאן הגיון עקום ונטול אחריות ורגש. הפרשה טרם הוכרעה סופית ואני מקווה, כי ערכאה רצינית יותר, תקבע, כי הילד שייך מעתה ועד עולם למי שמגדל אותו ורוצה בו ולא למזריע חולף.
החלטה אומללה: של מי הילד הזה שלו או שלו
החלטה אומללה: של מי הילד הזה שלו או שלו | אילוסטרציה

צעירה רווקה נכנסת להריון מבן זוגה החולף והולך. היא מגלה באיחור את דבר הריונה וכבר נמנע ממנה לבצע הפלה. היא מחליטה שלא לגדל את הילד ומוסרת אותו לאימוץ.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעים ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

בן זוגה לשעבר שהוא מאהב חולף, איננו יודע על דבר הריונה ועל הלידה. התינוק, נמסר לאימוץ כדין וכחוק למשפחה הממתינה שנים לאימוץ.

היא מגדלת אותו באהבה ובחום עד לגיל שנה כמעט ואז האב הביולוגי מגלה, כי זרעו החולף נבט והביא תשואה. הוא דורש מ-בית המשפט להכיר בו כ’אב’.

שירותי הרווחה מתנגדים. הרי הילד הזה כבר אומץ וכבר יש לו אב ואם ואין לעקור אותו ולהעבירו לאב חולף ו-אם שאיננה רוצה בו.

אכן תסבוכת אנושית סבוכה ומצערת.

מה מחליט כבוד השופט? לעקור את התינוק מזרועות הוריו המאמצים והאוהבים ולהעבירו לאב המזריע ולאם שאינה רוצה בו.

מבלי להיכנס לעובי הקורה המשפטית, יש כאן הגיון עקום ונטול אחריות ורגש. הפרשה טרם הוכרעה סופית ואני מקווה, כי ערכאה רצינית יותר, תקבע, כי הילד שייך מעתה ועד עולם למי שמגדל אותו ורוצה בו ולא למזריע חולף.

מה דעתכם?

 




אודות הכותב

גדעון רייכר

גדעון רייכר, הוא עיתונאי ופובליציסט וותיק. שדרן רדיו, מגיש בטלוויזיה, רייכר, התמחה בסיקור ענייני משפט, צרכנות וביורוקרטיה ובבירור תלונות מאת צרכני התקשורת על גופים ציבוריים. מגיש את התכנית "נדודי שינה עם גדעון רייכר" בתחנת גלי צה"ל, התכנית ששומעת אתכם.
השכלה; האוניברסיטה העברית ירושלים, כיתת ‏1967‏ • ירושלים. תיכון חדש חיפה, כיתת ‏1954‏ • חיפה. הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, מדע המדינה וסוציולוגיה.

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן