החוק מסדיר אגודות שיתופיות לאשראי ופיקדון, ול-“קופות גמ”ח” אגודות אשראי שסך המאזן השנתי שלהם לא יעלה על 1.5 מיליארד שקלים חדשים יהיו בפיקוח על ידי הרגולטור החדש ◄ התזכיר מציע כללי פיקוח על נותני השירותים הפיננסיים בהיבטים הצרכניים (הן מצד מקבלי האשראי והן מצד מפקידי הפיקדונות) וכן סמכויותיו של הרגולטור ביחס לגופים אלה.
שר האוצר משה כחלון, רוצה חוק שיסדיר הקמת בנקים חברתיים פרסם תזכיר בנושא
לנוכח הקיפאון בענף הבנקאות הישראלי מזה שנים רבות, בפרט לדידם של הצרכנים שאין להם למען האמת כל אלטרנטיבה אמיתית ולנוכח הניסיון ההיסטורי העולמי בתחום בנקים חברתיים (Cooperative banking), שר האוצר מר משה כחלון, ממשיך לדהור קדימה; היום (שלישי, ו’ תמוז תשע”ו) פרסם תזכיר חוק אשר נושא את הכותרת; “חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
החוק, עוסק במקטע השני מתוך שלושה מקטעים שהגדיר הצוות להסדרת הרגולציה על נותני שירותים פיננסיים שאינם כפופים כיום לרגולציה ולפיקוח. הצוות, יערוך ימי שימוע לתזכיר החוק וימליץ לשר האוצר על פרטי החקיקה שתובא לאישור הכנסת.
בעוד הצרכנים כלל לא מודעים לכך שהם יכול ורשאים לקבל יותר מן הבנקים שר האוצר מר כחלון, לא מתעלם גם מן הניסיון ההיסטורי העולמי בו המסקנה, העולה, היא כי דווקא הבנקים הקואופרטיביים, החברתיים, הם ששרדו את המשברים הכלכליים הגדולים וגם המשיכו לגדול ולשגשג, להשקיע ולשרת נאמנה את לקוחותיהם.
תזכיר החוק שפורסם, עוסק במי שמקבלים פיקדונות ו-נותנים אשראי, על כן, על פי ההגדרות היום, לפני החוק המוצע, היו נחשבים כבנקים, שהפיקוח עליהם נעשה בידי ’המפקח על הבנקים’ וממוקד ביציבותם של גופים אלה. הצוות, ממליץ להחיל על אגודות אשראי ופיקדון ועל קופות גמ”ח, שהסיכון היציבותי שלהם פחות מזה של הבנקים, רגולציה גמישה יותר, שתאפשר להתמקד ב’הגנת הצרכן’, בתחרות ובחדשנות, זאת לצד פיקוח יציבותי מסוים ברמה המתחייבת ביחס לגופים מסוג זה.
כאמור, הגופים שעוסקים במתן אשראי וקבלת פיקדונות שעליהם מדובר, יחולקו לשתי קטגוריות; אגודה שיתופית לאשראי ופיקדונות, שמוצע, כי תוכל לתת ללקוחותיה גם שירותים אחרים בדומה לאלו הניתנים במסגרת חשבון עו”ש בבנק, ואשר תיקרא לעניין החוק ’נותן שירותי אשראי ופיקדון עם ריבית’; וכן קופות גמ”ח, שהן עמותות שעוסקות בקבלת פיקדונות ובמתן אשראי ללא ריבית, בדרך כלל מטעמים של ההלכה היהודית או דיני האסלאם, ואשר תיקרא לעניין זה ’נותן שירותי אשראי ופיקדון ללא ריבית’.
█ רגולציה גמישה יותר, שתאפשר להתמקד ב’הגנת הצרכן’, בתחרות ובחדשנות
עוד מוצע, כי הרגולטור (שתפקידו לפקח על הסדרים כלכליים בעלי אינטרס ציבורי), שעתיד לקום במסגרת הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ואשר יהיה אחראי לרגולציה על נותני שירותי מטבע ועל נותני שירותי אשראי שאינם גופים מוסדיים, יהיה אחראי לרגולציה על אגודות אשראי וקופות גמ”ח.
על מנת לאפשר קיומם והתפתחותם של גופים אלה, ולהתאים את הפיקוח להיקף הסיכון, מוצע, כי הפיקוח, יותאם להיקף הפעילות של הגופים המפוקחים, שיוכלו לקבל רישיון בסיסי או מורחב, בהתאמה.
התזכיר מציע כללי פיקוח על נותני השירותים הפיננסיים בהיבטים הצרכניים (הן מצד מקבלי האשראי והן מצד מפקידי הפיקדונות) וכן סמכויותיו של הרגולטור ביחס לגופים אלה.
בנוסף, מוצעת הסדרה של מערך היחסים שבין המפקח החדש לבין ’רשם האגודות השיתופיות’, רשם ההקדשות ורשם העמותות, אשר להם סמכויות ביחס לגופים אלו מכוח דיני ההתאגדות שחלים עליהם.
מוצע, כי אגודות אשראי ופיקדון שסך המאזן השנתי שלהם לא יעלה על 1.5 מיליארד שקלים חדשים, יהיו בפיקוח על ידי הרגולטור החדש. אגודה שהיקף הפעילות שלה יעלה על סכום זה תחויב ברישיון ’אגודה בנקאית’ שתונפק בידי בנק ישראל, ותהיה בפיקוח של המפקח על הבנקים ב’בנק ישראל’.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment