הספרייה הלאומית של ישראל הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל, המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת בירושלים, בירת ישראל ואשר רשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון לא זוכה בכל יום לקול שירה ותוך כדי ריקודים ספונטניים, צהלולים וזריקת סוכריות לקבל בְּסִיעַתָא דִּשְׁמַיָּא ובשעה טובה עותק נדיר של ה”אורית” (בגעז; ኦሪት; עברית: “חוק”, “תורה”) – ספר התורה של יהודי אתיופיה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הספר שהתקבל, כאמור, השבוע בתרגום מעברית לשפת ה’געז’ העתיקה נכתב לפני מאות שנים ושימש בין היתר את ה’קס’ (שפירושו; כוהן, בשפת געז: ካሀን) האמהרי יצחק יאסו, זכרונו לברכה, המנהיג הרוחני הגדול של ’יהודי אתיופיה’ במחוז תגריי.
כתב היד המקורי של “אורית” (השם מגיע מן המילה, אורייתא; ’תורה’) מכיל את חמשת חומשי תורה שאליהם מצטרפים; ספרי יהושע, שופטים ו-מגילת רות. כאשר “האורית” הוא חלק מה”מצהף קדוס” (כתבי הקודש) של הקהילה האתיופית.
הספר, שימש בתפקיד מרכזי ביותר בחיי הקהילה; על פיו, התנהלו כל החגים וגם חיי היום יום של יהודי אתיופיה ואנשי הקהילה מייחסים לו קדושה גדולה מאוד.
עם העלייה לארץ ישראל, קבע הקייס, כי יעדו הסופי של הספר הוא; ירושלים, וכעת הוא אכן, הגיע לתחנה הסופית שייעד לו ה’קייס’ המכובד בבית ’הספרייה הלאומית’. מדובר בספר נדיר ביותר, שכן כמעט ולא קיימים בארץ ובעולם כתבי יד עתיקים של “האורית”.
ה”אורית” עבר הרבה מאוד תלאות עד שהצליח להגיע בסופו של דבר לספרייה הלאומית של ישראל. הנזירים היהודים בני הקהילה, היו מורישים אותו מדור לדור.
אחיינו של הקייס, מר יעקב גונצ’ל, מספר כי סבו, החזיק את הספר עוד כשהתגורר באזור וולקיית. בתקופה זו, של סוף המאה ה-19, מצב הקהילה היהודית הדרדר מאוד, והסב נאלץ לעזוב לתגריי. בדרך לא דרך, הצליח הסב לשמור על הספר.
בהמשך, הוריש הסב את הספר לבנו, קייס יצחק יאסו, שהיה משתמש בו וקורא אותו לפני הקהילה כולה. בתחילת שנות ה-80, עבר הספר את הדרך הארוכה מארץ אתיופיה אל סודאן ומשם אל ארץ ישראל.
“גם בדרך הארוכה הזו” – יודע לספר גונצ’ל; “כמעט ואבד הספר לאחר מתקפה של שודדים, ורק בדרך נס של ממש, בחרו לבסוף השודדים שלא לגזול בין שללם גם את הספר”.
ה”אורית” יעבור כעת הערכה יסודית בספרייה הלאומית לצורך בחינת מצבו ובמידת הצורך, יעבור ’טיפולי שימור’, ובסופו של התהליך גם ייסרק, כדי שיהיה נגיש לכל עם ישראל.
“אין ספק שהבאת כתב – יד ייחודי זה, בין היחידים הקיימים בעולם, מהווה תרומה משמעותית וחשובה למאמצינו לתעד את החיים הדתיים והתרבותיים של קהילות ישראל”, אומר ’אוצר אוסף יהדות’ אשר בספרייה הלאומית של ישראל, ד”ר יואל פינקלמן, המוסיף, בדבריו, כי; “נדאג לשמר את כתב היד, לסרוק אותו ולהעלות את התמונות ל-אינטרנט, ונדאג שהספר המיוחד והחשוב, ימשיך להיות נגיש אל הקהל הרחב בכלל ולבני הקהילה האתיופית בפרט לדורות רבים”.
Add Comment