התלונות, שהוגשו על ידי שורה של רבנים, נבחרי ציבור ועמותות, קבלו בצדק על התנהלות מבישת של הרכב השופטים בתיק שעסק בעתירה לאישור הפגנות.
השופטים, בחרו לנהל פעילות שיפוטית ענפה בעיצומה של השבת, תוך מתן שלוש החלטות מהותיות; צעד שהוגדר כ’חילול שבת‘ מופגן ופגיעה קשה בדמותה היהודית של המדינה, בניגוד מוחלט לחוק שעות עבודה ומנוחה.
השופטים, ניסו להתנער מאחריות וביקשו לדחות את התלונות בטענות קלושות של “פיקוח נפש” או “מניעת נזק“, תוך גלגול האשמה לפתחו של פיקוד העורף.
אולם, הנציב, דחה מכל וכל טענות אלו וחשף את עומק הכשל; “לא קמה כל דחיפות משפטית או ביטחונית המצדיקה את חילול השבת“. וניתן היה, ואף חובה היה, למצוא פתרונות דיוניים חלופיים ומכבדים.

הנציב קולה, הדגיש בהחלטתו את מעמדה העליון של ה’שבת‘ כערך יסוד חוקתי המעוגן בחוק יסוד; מדינת הלאום, והזכיר לשופטים מושגי יסוד עליהם מסרו יהודים את נפשם לאורך ההיסטוריה.
מתוך החלטת הנציב החריפה; “הציפייה מהרכב שופטי בית המשפט העליון, הדנים בעתירה מסוג זה, היא שיתעטפו הן ‘בגלימתם היהודית‘ והן ‘בגלימתם הדמוקרטית‘…
הנציב, קבע, כי בענייננו, לא כך נעשה. על בית המשפט העליון, מוטלת חובה מוגברת לכבד את קדושת השבת…
התנהלות ההרכב מהווה פגיעה בדרך ניהול המשפט הראויה ובאמון הציבור במערכת המשפט“.
דובר נציבות תלונות הציבור על שופטים באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים מר יובל גורן, מוסיף לאתר ‘כאן ישראל‘ החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ כי נציב תלונות הציבור על שופטים, כב’ השופט (בדימ’) קולה, חתם את דבריו הנוקבים בציטוט המפורסם של אחד העם (“אשר צבי גינצברג” 1927-1856).
אחד העם הוא מייסד הציונות הרוחנית, מהוגי הדעות המרכזיים של התנועה הציונית וממעצבי הזהות היהודית החילונית-לאומית;
“יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם“, וקבע, כי השופטים, כשלו בתפקידם הציבורי והערכי.
◄ ההחלטה המלאה והמפורטת מצורפת לעיון הציבור; החלטה בתלונות בגין מתן החלטות שיפוטיות ביום השבת 20-05-26.











