האם הגיע הקץ לתלונות שווא של נשים נגד בעליהן או שלפחות מספרן יוקטן? משפטנים, טוענים, כי ההנחיה הקיימת (הנחיה 2.5) היא הגורם מספר אחד ל”מגפת תלונות השווא”. על פי שרת המשפטים ח”כ איילת שקט ופרקליט המדינה מר שי ניצן, הרי הם לקראת פרסום שינוי ב’הנחיה 2.5’ – שחסמה עד עתה טיפול בתלונות שווא של נשים נגד גברים שנפלו קורבן לעלילות שווא.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
על פי עו”ד מירית ענתבי, העוסקת בחקיקה ודיני משפחה וגירושין וניהול הון עסקי ואישי, היא התבשרה בימים אלה, כי הצעתה התקבלה ע”י פרקליט המדינה, והיא תהווה בסיס לשינויים ותיקונים של הנחיה 2.5 מעוררת המחלוקת.
▼ מהי הנחיה 2.5?
“מדובר בהנחיה אותה הוציאה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר כב’ השופטת דורית בייניש כאשר שכיהנה כפרקליטת המדינה בשנת 1993 ואשר הוראותיה הורחבו בתקופת כהונתה של כב’ השופטת עדנה ארבל ששימשה פרקליטת המדינה בשנים; 1996 – 2004, ושופטת בית המשפט העליון בשנים 2004 – 2014, לטובת המגדר הנשי באופן שאינו מידתי” – אומרת עו”ד ענתבי.
מטרתה של ההוראה להתוות את מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה. סעיפים 9-10 בהוראה, הנוגעים ל-עד שהיה קורבן לעבירות מין או אלימות הם שהולידו את המחלוקת סביב ההוראה.
▼ לשון הסעיפים הללו הוא זה;
9. בעת קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירות מין או אלימות ראוי לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט (במיוחד שמדובר בקורבן שהוא קטין, האמור להעיד נגד קרוב משפחה) ולבחון האם העדות המקורית היא עדות אמת והסתירה נובעת מחשש מהנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומן של רגשות אשם כלפי הנאשם, מהעדר כוח נפשי הנדרש, כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה, וכדומה.
במקרים אלה, יש לנקוט גישה זהירה ולהימנע, ככלל, מהעמדת הקורבן לדין בגין מתן עדותו הסותרות.
10. לפיכך, רק במקרים נדירים ביותר יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה, ובוודאי שאין מקום לעצרו לצורכי חקירה. יחד עם זאת, מובן, כי עדיין, יש מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה, ואם כן – מי האחראי לכך.
אלפי תלונות שווא של נשים נגד בעליהן מוגשות מדי שנה אל משטרת ישראל. לטענת עו”ד מירית ענתבי, העלייה בתלונות השווא נובעת מהשימוש בהן כטקטיקה ראשונה במעלה ב”מלחמות הגירושין”, שבאמצעותן עשויות הנשים להשיג יתרונות על פני בעליהן.
מנגד, בודדים, אם בכלל, התיקים אשר נפתחו בשנים האחרונות נגד מתלוננות שווא, וזאת גם כאשר הודו שתלונותיהן היו שקריות, וגם אם בית המשפט, קבע, כי מדובר ב’תלונת שווא’.
לפני כחצי שנה, החל דיון אינטנסיבי אותו יזמה שרת המשפטים, ח”כ איילת שקד, שמטרתו שינוי החקיקה והוראות החוק המחוללות את ’מגפת תלונות השווא’, במטרה לעקור אותה מן השורש. לדברי עו”ד ענתבי, שייעצה בין השאר לשרה שקד, כי מגפת תלונות השווא, גובה מדי שנה מחיר כבד.
“עם הגשת תלונה על עבירת אלימות או מין במשפחה, נעצרים הגברים מיידית ל-5 עד 15 ימים, לעיתים עשרות פעמים עד לסיום הליך הגירושין, תוך הרחקתם מבתיהם ומילדיהם. הילדים אשר בתווך הם הנפגעים העיקריים מהתופעה” – קובעת עו”ד ענתבי.
לדבריה, באופן אבסורדי, התעצמות התופעה של תלונות השווא גרמה לכך, כי תלונות אמת של נשים אינן מטופלות.
בעקבות פניה של השרה הגב’ איילת שקד אל עו”ד מירית ענתבי, העבירה עו”ד ענתבי, חוות דעת משפטית מקיפה בנושא; תלונות השווא, ובמסגרתה, בין היתר, התוותה פתרון מיידי למגפה – הצעה ל-שינוי ותיקון הנחיית פרקליט 2.5 שחסמה עד היום פתיחת חקירה נגד מתלוננות שווא.
עולה, כי חוות דעתה של עו”ד ענתבי, היוותה שינוי בתפיסה והיוותה דעת יחיד, לעומת ההצעות שהוצעו במשך השנים ואף לשרה הנוכחית, ובכולן דרישה לבטל לחלוטין את ההנחיה.
לדברי עו”ד ענתבי, שינוי ההוראה שהוציאה בזמנו, דורית בייניש, שכיהנה כפרקליטת מדינה, תיתן מענה מהיר ויעיל בהרבה בהשוואה לשינויי חקיקה שעלולים לקחת שנים, אם בכלל.
במרכז השינוי בהנחיה, שיתפרסם בימים הקרובים, יעמדו הוראות אשר יחייבו את הפרקליטות והמשטרה לפתוח בחקירה נגד מתלוננות השווא.
על-פי דו”חות שנתיים של משטרת ישראל, וסקרים שערכה מחלקת המידע בכנסת ישראל, מסך כל התיקים הנפתחים בכל שנה בגין אלימות במשפחה למעלה מ-50% מהם נסגרים על-ידי המשטרה.
כ-30% מהתיקים שנפתחים בכל שנה מועברים לפרקליטות, ורק כ-15% מסך כל התיקים – נדונים לבסוף בבית המשפט. לדברי עו”ד ענתבי, מצב שונה בתכלית מהנעשה בבריטניה ובארה”ב.
חוות דעתה של עו”ד ענתבי, אשר הוגשה לפני מספר חודשים לעיון שרת המשפטים, כוללת כ-300 עמודים, ובהם נפרשים עשרות עדויות של גברים שנפלו קורבן לעלילות שווא.
במסגרת חוות הדעת, לא רק מוטחת ביקורת על המצב המשפטי הקיים, אלא גם מוצעות דרכים לניסוח מחודש של ’הוראת 2.5’ – כך שמטרתה המקורית, עידוד נשים שנפלו קורבן לעבירות מין ואלימות, לא תחשושנה מלהגיש את תלונתן למשטרה, בעוד שמנגד, כל מי שיימצא/ה מגיש/ה תלונת שווא, יטופל על ידי הרשויות בחומרה.
◄ “ההוראה יצרה גל תלונות שווא וחסמה טיפול בהן”
לדברי עו”ד ענתבי, ה-הנחיה 2.5 בנוסחה הישן והקיצוני, יצרה סוג של חסם מנקיטת הליכים נגד נשים שהגישו תלונות שווא נגד בעליהן; “גם אם הוכח שזו הייתה תלונת שווא, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט נמנעו מנקוט כל הליך נגדה, מחשש שנשים יפחדו להתלונן” אומרת עו”ד ענתבי.
לדבריה; הנוסח החדש האמור להתפרסם בקרוב, יוצר איזון באופן שבו ינקטו מהיום הליכים פליליים ואזרחיים נגד מתלוננות שווא. הדבר פועל לטובת מתלוננות האמת שכבר הפסיקו להתייחס ברצינות לתלונותיהן, ולטובת הגברים והילדים השבויים במלחמות בין המינים.
“בלשון התיקון לסעיף מעורר המחלוקת, מתקיים איזון בין החשש מפני אלימות אמיתית כלפי נשים, תוך עידוד הקורבנות להתלונן במשטרה, לבין מגפת תלונות השווא ששטפה את מדינת ישראל בשנים האחרונות מאז תיקון ההנחיה ע”י כב’ השופטת עדנה ארבל” אומרת עו”ד ענתבי.
לדברי עו”ד מירית ענתבי, “מאז שהחלה לכהן הגב’ איילת שקד כשרת המשפטים החדשה, אנו עדים לתנופה מאד מבורכת של יוזמות חקיקה, הפותרות תחלואים של שנים, בייחוד ב’דיני משפחה’, אולם לא רק”.
◄ “תלונות השווא פוגעות בעיקר בילדים”
לדברי עו”ד ענתבי, התופעה החמורה גובה מחיר כבד מאוכלוסיית הגברים הגרושים – ומהווה גורם מרכזי לשכיחות ההתאבדויות בקרב ’גברים גרושים’. נתונים סטטיסטיים, מצביעים, כי האוכלוסייה הנוטה ביותר ל’התאבדות’, היא אוכלוסיית הגברים.
אין תימה, שכן הגברים חווים בנוסף להליך הפלילי הקשה מנשוא, באופן אוטומטי גם את הנתק מילדיהם.
לדברי עו”ד ענתבי, תופעת תלונות השווא בתוך המשפחה הינה בעלת מאפיין מיוחד המתבטא בחומרתה מן הטעם שנוגעת לחשוב מכל – לילדים, הן לטובת הילדים והן לנתק הקשר בין האב לבין הילד מיד עם הגשת תלונת השווא, ובהמשך לתופעות קשות, לרבות ניכור הורי, סרבנות קשר ועוד.
הטענה העיקרית, העולה בקרב הגברים, כי תופעת ריבוי תלונות השווא נגרמת בעקבות המדיניות שמתווה פרקליטות המדינה והמיושמת באמצעות הנחיית פרקליט המדינה מס’ 2.5.
בנסיבות אלו, תופעה זאת באה לידי ביטוי בניצול הדין, ואף בניצול לרעה את רשויות אכיפת החוק, ביתר שאת, על ידי נשים המגישות תלונות שווא במשטרה בטענה של אלימות מצד הבעל או הפרוד או הגרוש.
לכך מתווספים, גורמים שונים מייעצים “עצות אחיתופל”, וזאת כצעד אסטרטגי לשם השגת יתרון על הצד השני במהלך מאבקי הגירושין וכן לא פעם על רקע מניעים רגשיים תוך מימוש יצר הנקם.
התנהגות זאת חמורה שבעתיים, מאחר והצדדים, ובפרט הצד הפוגע אינו שם לנגד עיניו, את הקורבן המשני, אך ראשון במעלה, באותם מאבקים – הילדים.
ברי, כי בנסיבות אלה “עשיית יתר” מתלהמת של המגדר הנשי, תנועותיו ושדולותיו, מזיקה במקום להועיל ל-נשים, במאבק כנגד אלימות שהינו בבסיסו מוצדק.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment