“קיימת תופעה מאד רחבה בקרב עובדות המנסות למנוע את פיטוריהן, שנעשים ממניעים ענייניים לחלוטין, באמצעות הזכרות ב’הטרדה מינית’ אותה חוו מצד מעסיקיהן. רבות מאותן עובדות, שלמעשה בונות לעצמן ביטוח מפני פיטורין, שומרות תיעוד מאד חד צדדי וחלקי, שכלל לא מראה את היוזמה שלהן במעשים. השימוש בחוק להטרדה מינית הפך לאחרונה למסחטת כספים…”.
עו”ד נגה ויזל: דברי השופטת בביה”ד לעבודה נגד המתלוננת על הטרדה מינית מוצדקים
פרשה שבמרכזה חשד להטרדה מינית ב’חברת חשמל’, פורסמה לאחרונה בתקשורת. “צריך שניים לטנגו” – כך צוטטה כב’ השופטת אופירה דגן-טוכמכר בעיתון “ידיעות אחרונות”, לאחר שהטיחה בעובדת שפוטרה, כי ה”הטרדות המיניות” מהן סבלה משייכות לרף הנמוך של העבירות, וכי השתמשה במיניותה במקום העבודה, כדי להשיג מהמעסיק את אשר רצתה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לדברי עו”ד נגה ויזל, העוסקת בתחום הפלילי, ומייצגת חשודים בעבירות מין ואלימות בתוך המשפחה וכן עוסקת בהגנה על חשודים בעבירות מין והטרדות מיניות; “לא מדובר במקרה פרטי, אלא בתופעה רחבה של עובדות אשר לא משיגות קידום, או חוששות מפיטורין, ומוצאות לנכון להוציא החוצה את נשק יום הדין – חשד להטרדה מינית”.
האם ’תלונות על הטרדה מינית’, הפכו, בחלק מהמקרים, לכלי לסחיטת המעסיק. בגיליון ידיעות אחרונות מהיום (30/6), פורסמה כתבה ובמרכזה הקלטה מתוך דיון בבית הדין לעבודה שעסק בפיטוריה של עובדת בחברת חשמל.
מהמובא בכתבה, נראה, לכאורה, שמעשיו של הממונה על העובדת מנוגדים לדין. אסור לו להתבטא באופן מיני, או לקיים קשר אינטימי עם כפופה לו, גם בהסכמתה.
■ עו”ד נגה ויזל, כיצד אם כן היית רואה בהתבטאות השופטת כהתבטאות מוצדקת?
עו”ד ויזל; “עניינו של ההליך ב’בית הדין לעבודה’, נגע לשאלה האם המתלוננת פוטרה כתוצאה מהטרדה מינית מצד הממונה עליה או לא. לא מדובר בקשר אינטימי או רומנטי בין השניים, כי אם בחיזור. נכון, התנהלות כזו, אם קרתה, אסורה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, אבל בתי המשפט לא תמיד נותנים פרשנות לחומרה לחוק, ורבים מהם תוהים האם כל חיזור מהווה הטרדה מינית.
על פי מה שצוטט בכתבה, עולה, כי כב’ השופטת אופירה דגן-טוכמכר, אמרה את מה שאמרה לאחר שראתה את חומר הראיות שהיה מונח לפניה, וככל הנראה, היא התרשמה שהעובדת לא פוּטרה כתוצאה מ’הטרדה מינית’, אלא ככל הנראה, מסיבה אחרת.
ההתנפלות הרבתי של גורמים שונים על שופטים, בכל פעם שהם שמים מראה מול עיניה של מתלוננת על הטרדות מיניות – רק גורמים לכך שהחוק הופך ל”חותמת גומי”, ולמעשה עצם הדיון בתלונה כבר הופך אותה ל’צודקת’, ולחשוד – כ’אשם’.
■ עו”ד ויזל, האם לדעתך מדובר בתופעה?
בהחלט. קיימת תופעה מאד רחבה בקרב עובדות המנסות למנוע את פיטוריהן, שנעשים ממניעים ענייניים לחלוטין, באמצעות הזכרות ב-הטרדה מינית אותה חוו מצד מעסיקיהן. רבות מאותן עובדות, שלמעשה בונות לעצמן ביטוח מפני פיטורין, שומרות תיעוד מאד חד צדדי וחלקי, שכלל לא מראה את היוזמה שלהן במעשים.
כב’ השופטת בבית הדין לעבודה, אופירה דגן-טוכמכר שאמרה למתלוננת על הטרדה מינית שהשתמשה במיניותה במקום העבודה | צילום: אתר בית המשפט | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
השימוש ב’חוק להטרדה מינית’ הפך לאחרונה ל’מסחטת כספים’, כאשר עובדות רבות פונות אל המעסיק באמצעות עורך דין, ומנסות לקבל פיצויים, באיום שילכו ויתלוננו אם לא ישיבו להם את עבודתן, או אם לא יקבלו פיצוי.
כמו כן, גם לטיב סיום יחסי העבודה, או הרומן בין העובדת לקולגה שלה יש השפעה על התופעה הזו. כמו במקרים אחרים של עלילות שווא, רבות מהן נולדות כתוצאה מכך שהאישה נפגעת רגשית, ואז היא רצה למשטרה וטוענת שנפלה קורבן לעבירת מין – וככה היא נוקמת.
כב’ השופטת אופירה דגן-טוכמכר, אמרה שהעובדת משתמשת במיניותה בעבודתה.
■ האם גם כאן מדובר בתופעה? כיצד אמורים מעסיק או עובד להתגונן כשמוגשת נגדם תלונה על הטרדה מינית?
בהחלט מדובר כאמור בתופעה. השימוש במיניות של נשים בעבודה לא תסתיים בחוק כזה או אחר, מפני שזהו טבע האדם, ולראייה, יש הרבה מאד ספרים וגם סדנאות המלמדים נשים כיצד להשתמש במיניותן כדי להשיג את מטרותיהן. כאשר מדובר במלכודות ש-עובדות טומנות לקולגות שלהן, או למעסיקיהן, מדובר בהתנהגות פלילית, לצערי הרב, לא מטופלת. הדוגמא הטובה ביותר היא פרשיה שנחשפה לאחרונה במשטרה.
במרכז הפרשיה עמד רומן שניהלה שוטרת עם המפקד שלה. אחרי שהמפקד סירב לקדם אותה היא רצה והתלוננה שהוטרדה. כשהעניין נחקר, התברר, כי היא הייתה הצד היוזם בכל המהלכים והמפקד אמנם ננזף, אך נשאר במשטרה.
■ כיצד להתגונן?
הדרך הטובה ביותר היא כמובן להימנע מכל רמיזה או רומן עם קולגות במקום העבודה, אך מי שכבר נמצא בעיצומו של רומן, שווה מאד להקליט ולתעד כמה שיותר פרטים בהתנהלות היחסים – כדי שהדבר יהווה השלמה לתמונה שתוצג, אם תוצג, על ידי העובדת.
■ עו”ד נגה ויזל, תני דוגמא לסיפור כזה
יש מקרים רבים. למשל, עובדת בחברה ממשלתית, פוטרה אחר שנתפסה גונבת ממקום העבודה. אחרי שפוטרה, טענה העובדת כי הממונה הטריד אותה מינית. העניין עבר לטיפול משפטי, ואז חשף הממונה קלטת, ובה הקליט את העובדת מאיימת שבמידה ולא יחזיר אותה לעבודה היא תתלונן נגדו על הטרדה מינית.
חשיפת הקלטת סתמה את הגולל על התלונה. חשוב לי לציין, שלמרות שהוכח שמדובר היה בעלילה, העובדת לא נענשה. בלי שהמערכת תדע להיפרע מנשים המעלילות עלילות שווא על גברים, והורסות למעשה את חייהם – התופעה הרחבה הזו לא תיפסק, אלא תמשיך ותתעצם.
■ מהם הצעדים המומלצים מניסיונך שעל עובד או מנהל לנקוט, כאשר הם חוששים כי תוגש נגדם תלונה כזו?
אני הייתי ממליצה להם לשמור כל התכתבות בין הצדדים, לבדוק האם ישנם עדים אשר תומכים בגרסתם, ושיוכלו להעיד על החלק הפעיל בה נקטה האישה באירועים, והכי חשוב – לא להיענות לסחיטה, כי מדובר במדרון חלקלק ויקר, שמתישהו יתפוצץ ויהרוס את עולמו של הנסחט.
ראו את פרשיית השר לשעבר שטרית, אשר פורסם בעבר, כאשר שטרית העמיד את מועמדותו לנשיאות – כי הוא העביר פיצויים לעובדת אשר איימה להתלונן נגדו על הטרדה מינית. סיכמה עו”ד נגה ויזל.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment