עובדת בחברת טכנולוגיות רפואיות, לקתה בדלקת כרונית ב’שלפוחית השתן’ וביקשה כמה ימי חופש. מנהליה לא ראו זאת בעין יפה והחליטו לפטר אותה ◄ בית הדין האזורי לעבודה בעיר תל אביב, קבע, כי העובדת פוטרה בניגוד לחוק, וחייב את החברה לשלם לה 255 אלף שקלים והוצאות שכר טרחת עו”ד.
ביה”ד לעבודה, פסק פיצוי של 255 אלף ₪ לעובדת שפוטרה בגלל דלקת בדרכי השתן
מנהלת מכירות ושיווק באחת מחברות הטכנולוגיות הרפואיות בארץ, אובחנה בחודש מאי 2011, כסובלת מדלקת כרונית ב’שלפוחית השתן’. הרופא התעסוקתי, קבע, שהיא כשירה לעבוד, אך עם מגבלות מסוימות, כך שיום העבודה שלה לא יעלה על 6 שעות והיא לא תידרש לנסיעות ארוכות, כמתחייב מתוקף תפקידה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’.
ביולי 2011, הופנתה העובדת לטיפול רפואי חדש במחלה וביקשה להיעדר מהעבודה יום בשבוע למשך חודשיים לצורך קבלת הטיפול.
כשבוע לאחר מכן, היא זומנה לשיחה עם מנהליה הישירים, שם נאמר לה שאינה עומדת ביעדים והוחלט, לאחר כ-3 שנים בהן עבדה בחברה, לפטר אותה לאלתר.
העובדת, ניסתה לפנות למנהליה ולהסביר להם, כי משלא נערך לה שימוע, הרי שפיטוריה נעשו שלא כדין וזכויותיה כמי שנמצאת במצב רפואי קשה, הופרו. לאחר שניסיונותיה ליישב את הסכסוך לא הועילו, היא הגישה תביעה נגד החברה ב’בית הדין האזורי לעבודה’ בתל אביב.
הנתבעת השיבה שהפיטורים נעשו כדין ונבעו מהישגיה הנמוכים של התובעת, שהייתה עובדת בינונית ולא עמדה ברף היעדים שהוצבו לה.
עוד נטען, כי מחלת התובעת אינה נחשבת ל”מוגבלות” על פי ’חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות’ וודאי שלא הקשתה עליה לבצע את עבודתה, ומשכך הדרישה שהתובעת תבצע את עבודתה נאמנה לא הייתה מוגזמת ופיטוריה לא היו מנוגדים לחוק.
◄ הלם פסיכולוגי כפול
כבוד השופט דורי ספיבק, מבית הדין האזורי לעבודה בעיר תל אביב, דחה את ניסיונות הנתבעת ל”גמד” את מצבה הרפואי של התובעת, וקבע שזו לקתה ב’מחלה כרונית’ שגרמה לה לכאבים עזים ומתמשכים, חייבה אותה בטיפולים רפואיים ממושכים ופגעה משמעותית באיכות חייה ולכן, יש להכיר בה כ’אדם בעל מוגבלות’.
לדבריו, טענות הנתבעת, בדבר תפקודה הלקוי של התובעת לא עוגנו ולו במסמך אחד. מנגד, העובדה שהתובעת, קיבלה בונוסים בסוף כל שנת עבודה, מעידה, כי הנתבעת, דווקא הייתה מרוצה מעבודתה.
כב’ השופט ספיבק, קבע, כי מחומר הראיות, עולה בבירור שפיטורי התובעת נעשו שלא כדין, ללא התראה מוקדמת וללא שימוע.
לדברי השופט, הנתבעת היא חברה ותיקה, מסודרת וגדולה, המודעת היטב לחובתה לערוך שימוע מסודר טרם פיטורי התובעת.
לפי כבוד השופט ספיבק, חשיבות ה’שימוע’ גם גוברת כאשר ה’מעסיק’ גם מוותר על שירותי העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, שכן במקרה כזה ה’הלם הפסיכולוגי’ הנלווה לכל הודעת פיטורים, הוא כפול ומכופל, שכן העובד, נשלח לביתו באופן מיידי ואין לו זמן לעכל את השינוי המהותי בחייו.
עוד הוסיף, כב’ השופט ספיבק, כי במקרה זה, ההקפדה על קיום הליך פיטורים תקין ועל הבעת רגישות כלפי התובעת הייתה חשובה על אחת כמה וכמה, לנוכח התקופה הקשה בשל מחלתה.
בסופו של דבר כבוד השופט דורי ספיבק, שקבע שהנתבעת התנהלה באופן לא חוקי, חייב אותה לפצות את התובעת ב-255 אלף שקלים בגין פיטורים שלא כדין, פיטורים בניגוד ל’חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות’ ו-שכר טרחת עו”ד.
על המעסיק לבצע הליך שימוע באופן דווקני, הכולל הזמנה בכתב לשימוע, המפרטת מהם הטעמים לשימוע.
בפסק הדין, מדובר במקרה חמוּר במיוחד של פיטורים שלא כדין, וההלכה הנהוגה במקרים כאלו היא העלאת רף הפיצויים לעובד.
בנוסף, גם לקות זמנית של אדם היא מוגבלות, ועל המעסיק הנטל להוכיח, כי אין קשר בין מחלתו של אדם לבין פיטוריו.
● ב”כ התובעת; עו”ד ליעד רונדל, עו”ד בתיה דויטש.
● ב”כ הנתבעת; עו”ד נחום פיינברג, עו”ד רוני איטח, עו”ד שלומית שליט.
** הכותב עו”ד רועי שעיה, עוסק בדיני עבודה. הכותב לא ייצג בתיק הזה.
המידע המוצג במאמר זה, הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
☚ אל פסק הדין בעניין פלונית נגד אלמונית לחצו כאן.
_______
● הידיעה הובאה בסיוע ובאדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
Add Comment