תיאטרון | הצגות

חנה מרון, שחקנית התיאטרון ו’כלת פרס ישראל’ הלכה לעולמה בגיל 90

בילדותהּ, נחשבה ל"ילדת פלא" ששיחקה בהצגות, סרטים ותסכיתי רדיו רבים. נמנתה עם מייסדי תיאטרון הקאמרי וממייסדי תיאטרון אנסמבל הרצליה. תפקידה הראשון ב"קאמרי", היה בהצגה "משרתם של שני אדונים". בפברואר 1970 בהתקפת מחבלים בנמל התעופה של מינכן בגרמניה, נפצעה מרון קשה כתוצאה מהתפוצצות רימון ורגלה נקטעה.
0
0
חנה מרון, שחקנית התיאטרון ו’כלת פרס ישראל’ הלכה לעולמה בגיל 90  | צילום: ויקיפדיה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
חנה מרון, ז”ל

מדינת ישראל נפרדה אמש (שישי, ערב שבת | א’ סיון התשע”ד) לנצח מעוד אחת מאושיות התרבות שלה; חנה מרון, השחקנית ו’כלת פרס ישראל’ (1973), אשר הלכה לעולמה בגיל 90 בבית החולים איכילוב בעיר תל אביב, כשבני משפחתה היו לצדה. מרון, נחשבה במהלך עשרות שנים, מהכוכבות הגדולות ביותר של התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה בישראל. הלווייתה של מרון, תתקיים מחר (א’) ב-18:00 בבית הקברות האזרחי בקיבוץ שפיים.

▼ לימור לבנת; “איבדנו הערב את אחת מענקיות התיאטרון הישראלי”

השרה לימור לבנת

לימור לבנת שרת התרבות והספורט וחברת כנסת (מפלגת הליכוד), כתבה בדף ה’פייסבוק’ שלה על חנה מרון, שחקנית התיאטרון ו’כלת פרס ישראל’ הלכה לעולמה בגיל 90, כי; “איבדנו הערב את אחת מענקיות התיאטרון הישראלי.

מרון, כלת פרס ישראל, הייתה בחייה מורת דרך לדורות רבים של שחקנים ושחקניות שלעד יזכרו את תפקידיה הנפלאים בקלאסיקות של התיאטרון הישראלי כדוגמת ’הוא הלך בשדות’, פיגמליון, ’כטוב בעיניכם’, ’מהומה רבה על לא דבר’, ועוד ועוד.

מרון, מחזיקת ’שיא גינס’ כשחקנית בעלת הקריירה הארוכה ביותר על הבמה לא איבדה לרגע את התשוקה למשחק, לרצון לחדש, להתנסות ולאתגר את עצמה ואת הצופים במגוון רחב של תפקידים.

היא הייתה שחקנית כובשת. שחקנית טוטלית ומסורה שהצליחה להביא את כישוריה יוצאי הדופן גם לתפקידים בלתי נשכחים בקולנוע ובטלוויזיה.

אנו נפרדים היום מגיבורת תרבות. אני משתתפת בצער בני משפחתה.

יהי זכרה ברוך”. כתבה לימור לבנת שרת התרבות והספורט.

◄ חנה מרון כ’ילדת פלא’ בגרמניה

חנה מרון, נולדה (ב-22 בנובמבר 1923), היא גדלה והתחנכה בעיר ברלין בגרמניה, בשם; חנה מאירצָ’ק, בת לאב פולני ואם ממוצא הונגרי שהשתקעו בגרמניה בגיל צעיר. בילדותהּ, למדה בברלין בבית ספר פרטי אשר דגל ב’שיטת מונטסורי’.

כבר באותה תקופה הייתה ל’ילדת פלא’ ששיחקה בהצגות, סרטים ותסכיתי רדיו רבים. תפקידה הראשון על הבמה היה בהצגה המבוססת על הספר; “פצפונת ואנטון” של אריך קסטנר בשנת 1928, בהיותה בת ארבע.

באותה שנה ניתן לה גם התפקיד הקולנועי הראשון; בתפקיד ילדה בסרט; “שבועת שקר”. ב-1931 הופיעה בסרטו של פריץ לאנג “M”, בתפקיד זעיר בפתיחת הסרט, כילדה השרה כשהיא מוקפת במעגל של ילדים.

לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, היא עלתה יחד עם משפחתה לארץ ישראל. השחקנית מרון, נזכרה, כי מפקחים נאצים בעיר ברלין; “היו דופקים לאבא על הכתף והיו אומרים לו; ’יהודים כמוך, אדון מאירצ’ק, אהובים עלינו’”.

אמהּ, התנגדה לעזוב את גרמניה, אך לאחר שחנה נקראה להקריא שיר ברדיו ליום הולדתו של אישיות נאצית בכירה, על מנת לבטל זאת גילתה אמה בפני המנהל ברדיו שהיא ילדה יהודייה ולאחר מכן, הוסיפה; “אני חושבת שאנחנו נעזוב את גרמניה”.

בשנים 1932-1933, שהתה בעיר פריז עם אמהּ. תקופה זו, זכורה לה בעיקר כתקופה קשה של רעב, ולראשונה בחייה הבינה לדבריה את המושג; “פליטים”.

חנה מרון בשנת 1957 | צילום: ויקיפדיה

◄ תחילת דרכה של חנה מרון וההצלחה בישראל

לאחר עלייתה לארץ ישראל בשנת 1933, הופיעה מרון במספר מקומות, כולל בתיאטרון “האוהל”, ובשנת 1940 הצטרפה לסטודיו המשחק של “הבימה”.

חנה מרון, התגייסה במלחמת העולם השנייה ל’צבא הבריטי’ בו שירתה במשך שנתיים, ולאחר מכן, הופיעה בלהקת; “מעין זה” של הבריגדה היהודית יחד עם השחקן יוסי ידין (שלאחר מכן היה לבעלה הראשון) ובפיקודו של אליהו גולדנברג. שירם הידוע היה; “כל הדרכים מובילות לרומא”. הופעות מרגשות היו לה לאחר המלחמה בפני ניצולי השואה.

לאחר שובה ארצה בשנת 1945, נקראה מרון על ידי הבמאי יוסף מילוא לשחק בתיאטרון שעמד להקים, “התיאטרון הקאמרי” התיאטרון העירוני של תל אביב, לפני 70 שנה, המהווה עד היום כאחד מהתיאטראות הגדולים והחשובים בישראל.

בשנת 2005, זכה התיאטרון ב’פרס ישראל’ על תרומה לחברה ולמדינה וכך נמנתה עם מייסדי התיאטרון, שהיה בזמנו קטן ועני, והייתה לכוכבת בולטת בו.

תפקידה הראשון ב’קאמרי’ היה בהצגה; “משרתם של שני אדונים”, כמחליפה. היא זכתה לתפקיד משמעותי כבר בהצגתה השנייה; “העולם בו אנו חיים”, אך מה שהזניקה אותה לתודעת הקהל היו תפקידיה כאליזבת ב; “נערת הפקר” (שנת 1947) ומיקה ב; “הוא הלך בשדות” (1948)‏.

לאחר מכן, המשיכה בתפקידים ראשיים בהצגות רבות, רובן בתיאטרון הקאמרי, כגון; “פיגמליון”, “כולם היו בני”, “ביבר הזכוכית”, “פונדק הרוחות”, “רחם פונדקאי”, “הדה גבלר”, “מדיאה”, “בית הבובות” במחזות השקספיריים “כטוב בעיניכם”, “הלילה השנים עשר” ו”מהומה רבה על לא דבר”, ובמחזמר “הלו דולי”.

◄ הפציעה הקשה בהתקפת מחבלים במינכן

בעודה עובדת על המחזה “מדיאה” עם הבמאי יוסי יזרעאלי, החליטה מרון לנסוע ללונדון לאודישן לתפקיד של גולדה במחזמר; “כנר על הגג”, לאחר שכנועים רבים מצידו של השחקן חיים טופול.

בדרך לעיר לונדון היא נפצעה קשה בהתקפת מחבלים על מטוס “אל על” בנמל התעופה ב-מינכן ב-10 בפברואר 1970 ורגלה השמאלית נקטעה. השחקנית מרון, עברה טיפולים בגרמניה במשך חמישה חודשים. כשחזרה ארצה, נאלצה לעבור ניתוחים נוספים.

חודשים בודדים לאחר ששבה לישראל, עלתה על במת ’תיאטרון הבימה’ בערב התרמה. היא התיישבה על כיסא גדול שהובא במיוחד עבורה והציגה מונולוג מ”מרי סטיוארט”, “שיר הפונדקית” של אלתרמן וקטע של ברכט.

במהלך הופעתה, היא עמדה על רגליה בעזרת רגל תותבת. לאחר שסיימה את הופעתה, לאור מחיאות הכפיים והתרגשות הקהל, קיבלה זר פרחים ממי שכונתה “הגברת הראשונה של התיאטרון”, השחקנית הוותיקה; חנה רובינא.

◄ המשך הקריירה לאחר הפציעה

לאחר הפסקה, שבה מרון לשחק על במות התיאטרון למרות הפציעה וזכתה לאהדה רבה מהקהל. לצד זה, היא גם הפכה לפעילה בארגונים הקוראים לשלום ולדו-קיום יהודי-ערבי. בשנת 1993, נמנתה עם המשלחת שהתלוותה לראש הממשלה יצחק רבין בטקס חתימת הסכמי אוסלו.

חנה מרון עם הקריאה; ’פתוווח!’ בסדרת הטלוויזיה המצליחה “קרובים-קרובים“.

▼ כבר לא פתווווחח!!!

חנה מרון, שיחקה גם במספר סרטי קולנוע; “דודה קלרה” (1977), “העיט” (1981) ו”כביש ללא מוצא” (1982). בשנים; 1983-1986 כיכבה בסדרת הטלוויזיה המצליחה; “קרובים קרובים” (מתוכנית זו זכורה קריאתה “פ-ת-ו-ח!” שליוותה אותה מאז).

בשנת 2000, הייתה מרון ממייסדי ’תיאטרון אנסמבל הרצליה’. היא גם ביימה מספר הצגות, בין היתר כתבה וביימה בשנת 2002 את ההצגה; “שירים שיצאו מכסית”, בה שזורים שיריו של נתן אלתרמן (אותו הכירה גם באופן אישי ושיחקה בהצגות שכתב ותרגם).

באפריל 2007, קיבלה השחקנית חנה מרון תואר; ’דוקטור לשם כבוד’ מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בשנת 2011 שבה מרון אל במת התיאטרון הקאמרי בהצגה; “אורזי מזוודות” של חנוך לוין יחד עם אנסמבל גדול של שחקנים, ביניהם; רבקה מיכאלי ו-דרור קרן. באותה שנה הוגדרה כ’שיאנית גינס’ על קריירת התיאטרון הארוכה ביותר, 83 שנים‏.

בעשור השני של המאה ה-21, השחקנית מרון, מיעטה מלהופיע על הבמות – אך המשיכה בפעילות ציבורית, בין היתר בהפגנות נגד תיקון “חוק הנאמנות” (בשנת 2010) ובתמיכה בהקמת מדינה פלסטינית (ב-2011)‏

◄ חייה הפרטיים של חנה מרון

מרון, התחתנה בחייה 3 פעמים. בפעם הראשונה נישאה לשחקן יוסי ידין ובפעם השנייה נישאה לאדריכל יצחק ישר, ממנו התגרשה ונישאה בשלישית לאדריכל יעקב רכטר, ממנו התאלמנה בשנת 2001.

לזוג היו שלושה ילדים משותפים; האדריכל אמנון רכטר, חוקרת המתמטיקה של קנט ד”ר עפרה רכטר, והשחקנית דפנה רכטר.

יום הולדת 90 לשחקנית חנה מרון, שיחה עם מירי קרימולובסקי, בתוכנית של יואב גינאי ברשת ב’.

▼ רשימה חלקית של מחזות בכיכובה של חנה מרון

● החייט האמיץ מאת האחים גרים. מקום: ברלין. תפקיד: המלאך המגן. הצגת הבכורה: 1928

● כיפה אדומה מקום: ברלין. תפקיד: כיפה אדומה. הצגת הבכורה: אוגוסט 1930

● פצפונת ואנטון מאת אריך קסטנר. מקום: ברלין. תפקיד: פצפונת. הצגת הבכורה: 1930

● המכשפה – אופרטה. מקום: תל אביב. במאי: מיכאל גור. תפקיד: הילדה. הצגת הבכורה: דצמבר 1935

● הצל מאת יבגני שוורץ, התיאטרון הקאמרי, במאי: ליאופולד לינדברג. תפקיד: בת המלך. הצגת הבכורה: 1.11.1949

● משרתם של שני אדונים מאת קרלו גולדוני, התיאטרון הקאמרי, במאי: יוסף מילוא. תפקיד: רוזינה. הצגת הבכורה: 30.10.1945

● חתונת הדמים מאת פדריקו גרסיה לורקה, התיאטרון הקאמרי, במאי: יוסף מילוא. תפקיד: הכלה. הצגת הבכורה: 28.7.1946

● אנטיגונה מאת ז’אן אנווי, התיאטרון הקאמרי, במאי: יוסף מילוא. תפקיד: איסמנה. הצגת הבכורה: 30.12.1946

● הוא הלך בשדות מאת משה שמיר, התיאטרון הקאמרי, במאי: יוסף מילוא. תפקיד:מיקה. הצגת הבכורה: 31.5.1948

● טרטיף מאת מולייר, התיאטרון הקאמרי, במאי: יוסף מילוא. תפקיד: דורין. הצגת הבכורה: 13.12.1950

● ביבר הזכוכית מאת טנסי וויליאמס, התיאטרון הקאמרי, במאי: טוביה גרינבוים. תפקיד: לורה. הצגת הבכורה: 14.1.1952

● תשוקה בצל האילנות מאת יוג’ין אוניל, התיאטרון הקאמרי, במאי: פיטר פריי. תפקיד: אֶבי. הצגת הבכורה: 11.3.1953

● פיגמליון מאת ג’ורג’ ברנרד שו, התיאטרון הקאמרי, במאי: גרשון פלוטקין. תפקיד: לייזה דוליטל. הצגת הבכורה: 10.1.1954

● כטוב בעיניכם מאת ויליאם שייקספיר, התיאטרון הקאמרי, במאי: יוסף מילוא. תפקיד: רוזלינד. הצגת הבכורה: 17.2.1955

● בעלת הארמון מאת לאה גולדברג, התיאטרון הקאמרי, במאי: גרשון פלוטקין. תפקיד: לנה. הצגת הבכורה: 26.9.1955

● בית הבובות מאת הנריק איבסן, התיאטרון הקאמרי, במאי: קורט הירשפלד. תפקיד: נורה. הצגת הבכורה: 15.2.1959

● הלילה השנים עשר מאת ויליאם שייקספיר, התיאטרון הקאמרי, במאי: שמואל בונים. תפקיד: מריה. הצגת הבכורה: 26.10.1959

● מרי סטיוארט מאת פרידריך שילר, התיאטרון הקאמרי, במאי: גרשון פלוטקין. תפקיד: המלכה אליזבת’. הצגת הבכורה: 30.1.1961

● פונדק הרוחות מאת נתן אלתרמן, התיאטרון הקאמרי, במאי: גרשון פלוטקין. תפקיד: פונדקאית. הצגת הבכורה: 29.12.1962

● מהומה רבה על לא דבר מאת ויליאם שייקספיר, התיאטרון הקאמרי, במאי: לאונרד שטקל. תפקיד: ביאטריצה. הצגת הבכורה: 1.6.1963

● הדה גאבלר מאת הנריק איבסן, התיאטרון הקאמרי, במאי: לאונרד שך. תפקיד: הדה. הצגת הבכורה: 15.5.1966

● הלו דולי מאת תורנטון ויילדר. מקום: אולם אלהמברה, תיאטרון גיורא גודיק. במאי: קרנדל דיל. תפקיד: דולי. הצגת הבכורה: 5.11.1968

● מדיאה מאת סנקה, התיאטרון הקאמרי, במאי: יוסי יזרעאלי. תפקיד: מדיאה. הצגת הבכורה: 19.6.1971

● השחף מאת אנטון צ’כוב, התיאטרון הקאמרי, במאי: בו לינדברג. תפקיד: אירינה ארקדינה. הצגת הבכורה: אפריל 1974

● כולם היו בניי מאת ארתור מילר, התיאטרון הקאמרי, במאי: היי קיילוס. תפקיד: קייט קלר. הצגת הבכורה: 12.1.1976

● נהג, ציירת מאת הלל מיטלפונקט. מקום: התיאטרון העירוני באר-שבע. במאי: הלל מיטלפונקט. תפקיד: מירה. הצגת הבכורה: 9.1.1988

● רוחות מאת הנריק איבסן. מקום: התיאטרון העירוני באר-שבע. במאי: מייקל אלפרדס. תפקיד: גב’ אלווינג. הצגת הבכורה: 18.10.1989

● רחם פונדקאי מאת שולמית לפיד, התיאטרון הקאמרי, במאי: אילן רונן. תפקיד: שרה. הצגת הבכורה: 5.4.1990

● חשיבותה של רצינות מאת אוסקר וויילד, תיאטרון הספרייה ברמת-גן, במאי: רוג’ר סמית’. תפקיד: ליידי ברנקנל. הצגת הבכורה: 7.8.1993.

☚ המידע אודות חנה מרון, הובא מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן