ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

לגלריית כאן נעים

פורום כאן נעים

מפעל הפיס

שומר הראש וויטני יוסטון

וויטני יוסטון הייתה זמרת פופ, רית'ם אנד בלוז, גוספל וסול, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית קולנוע אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90.

זוכי פרס ישראל

פרופסור יעקב קטן הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה

0
0

פרופ’ קטן, חוקר מחלות צמחים ומתמחה בעיקר בחקר מחלות שורשים הנגרמות ע”י פתוגנים של קרקע ובפיתוח אמצעי הדברה ידידותיים לסביבה. מאז שנות ה-70 מתמקד פרופ’ קטן במיוחד בפיתוח שיטת החיטוי הסולרי להדברת פגעי קרקע ע”י שימוש באנרגית השמש כתחליף לחומרי הדברה המזיקים לסביבה. על הישגיו המחקריים זכה בפרסים רבים ובהכרה בינלאומית נרחבת.
פרופסור יעקב קטן הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה
פרופסור יעקב קטן הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה

שר החינוך, הרב שי פירון, הכריז היום (יום חמישי | ו אדר התשע”ד), על זכייתו של ’חתן פרס ישראל’ ב’תחום חקר החקלאות’ ו’חקר מדעי הסביבה’ לשנת תשע”ד – פרופ’ יעקב קטן וברך אותו. שר החינוך, אישר את המלצת ועדת הפרס בראשות פרופ’ גדעון דגן. פרופ’ קטן, יקבל את פרס ישראל, ביום העצמאות ה-66, התשע”ד ה-06 במאי, 2014 במעמד ראשי המדינה.

בנימוקי הועדה בראשותו של פרופ’ גדעון דגן, ציינו חבריה, כי: ” פרופ’ קטן, נבחר על הישגיו המדעיים בתחום מחלות קרקע והשלכות על מחלות צמחים. פרופ’ קטן, המציא ופיתח שיטה ייחודית לחיטוי קרקע הקרויה; ’חיטוי סולארי שלא באמצעים כימיים’. על תרומתו לקהילה המדעית במחקר הבסיסי והיישומי. מחקריו והישגיו מיושמים לא רק בארץ אלא גם במדינות העולם ביניהן… מדינות ערב”.

פרופ’ יעקב קטן – קורות חיי

“נולדתי בעיר בגדד, עיראק, (1936) ועליתי ארצה עם משפחתי בעליה הגדולה מבבל בשנת 1951. מיד הצטרפתי ל’בית הספר החקלאי מקווה-ישראל’ וסיימתי את לימודי בו בהצטיינות בשנת 1954.

מקווה-ישראל, הקנה לי לא רק השכלה חקלאית ועיונית מצוינת, אלא גם את אהבת הטבע ואת אהבת הארץ. הנני נשוי ואב לבן ובת. שירתתי בחיל הנח”ל בשירות סדיר ובשריון במילואים. השתתפתי במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ו-מלחמת יום כפור (שבה נפצעתי).

את השכלתי האקדמאית (תואר מוסמך ודוקטור), רכשתי ב’אוניברסיטה העברית’, ב’פקולטה לחקלאות’ בעיר רחובות. לאחר חזרתי מהשתלמות ב’אוניברסיטת משיגן’, התמניתי באותו מוסד למרצה (בשנת 1969), מרצה בכיר (1972), פרופסור חבר (1976) ופרופסור מן המניין (1979). שהיתי בהשתלמות ב’אוניברסיטת ליברפול’ ובשבתון בארצות הברית ב’אוניברסיטת ויסקונסין’, המכון למחקר חקלאי ב’בלטסביל’, וב’אוניברסיטת מינסוטה’.

כיהנתי כראש המחלקה ל-מחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בשנים 1986-9 וכן שנית בשנת 2001/2. כיהנתי כראש החוג להגנת הצמח (1973-5). כן, הייתי יו”ר או חבר ועדות או גופים שונים באוניברסיטה העברית ובמוסדות ישראליים שונים, למשל, חבר בוועדת המנויים העליונה של ’מינהל המחקר החקלאי’.

הנני חוקר מחלות צמחים (פיטופתולוגיה) ושטח התמחותי העיקרי קשור בחקר מחלות שורשים הנגרמות ע”י פתוגנים של קרקע (soil borne pathogens), עם דגש על פיתוח אמצעי הדברה ידידותיים לסביבה. חוקר, ביחד עם תלמידי ועמיתי, היבטים שונים של הביולוגיה של קבוצה זו של גורמי מחלות: אקולוגיה, אינטראקציה עם מיקרואורגניזמים ועם חומרי הדברה, גנטיקה, אינטראקציה עם צמחים, הדברה ביולוגית ועוד.

מאז שנות ה- 70, הנני מתמקד במיוחד בפיתוח שיטת החיטוי הסולרי להדברת פגעי קרקע, ע”י שימוש באנרגית השמש כתחליף לחומרי הדברה המזיקים לסביבה. שיטה זו, פותחה לראשונה בישראל ע”י קבוצתנו (פרסום ראשון ב- 1976) והמחקר עליה התפשט ליותר מ-70 מדינות: ארצות הברית, המזרח התיכון, דרום אירופה, המזרח הרחוק (במיוחד הודו), אוסטרליה ומרכז ודרום אמריקה ועוד.

בנוסף לישראל, שיטה זו התבססה היטב בארצות כמו; ירדן, עיראק, מרוקו, טורקיה, איטליה, יוון, ארצות הברית ו-מקסיקו.

המעבדה שלנו היא המובילה בעולם במחקר זה. חקרנו, בהשתתפות תלמידי מחקר ועמיתים מתחומי מחקר רבים, היבטים בסיסיים, יישומיים, טכנולוגיים וכלכליים של השימוש בשיטה זו. במיוחד נחקרו השינויים המיקרוביאליים, הכימיים והפיסיקליים המתחוללים בקרקע בעקבות החיטוי הסולרי וכן ההשלכות הסביבתיות של השימוש בו.

זוהי, לעת עתה, השיטה היחידה לחיטוי קרקע שלא באמצעים כימיים אשר מיושמת בקנה מדה רחב ברחבי העולם. פרסמנו בנושא זה יותר מ-80 פרסומים מדעיים רבים (מאמרים בעיתונות הבינלאומית המבוקרת, מאמרי סקירה), וכן ערכתי ביחד עם פרופ’ J. DeVay את הספר המרכזי הראשון בנושא זה (1991).

ספר שני בנושא זה בעריכה משותפת עם פרופ’ א’ גמליאל יצא לאור בשנת 2012. הנני שואף לשלב מחקר בסיסי עם מחקר יישומי ייעודי. מחקרי ממומנים ע”י מענקי מחקר מהארץ ומקרנות בינלאומיות תחרותיות. פרויקט מחקר משותף עם עמיתים מצריים (על פי הזמנת שר החקלאות המצרי) בנושא זה החל בשנת 1981 וקשרי המחקר נמשכו עד לאחרונה. מאמרים מדעיים משותפים לנו ולחוקרים מצריים, פורסמו בעיתונות המדעית הבינלאומית ובהם הובאו תוצאות מחקרינו המשותפים.

המחקרים שלי דנים גם בנושאים נוספים, מעבר לחיטוי סולרי, אשר קשורים ב’מחלות שורש’ ובהיבטים סביבתיים; התנהגות חומרי הדברה בקרקע והאינטראקציה שלהם עם מיקרואורגניזמים, אקולוגיה וגנטיקה של פתוגנים (חיידקים, הם הפתוגנים הידועים ביותר), השתתפות בטיפוח זני צמחים עמידים למחלות ועוד.

בנוסף לתפקידי באוניברסיטה העברית, כיהנתי, ובחלק מן המקרים אני ממשיך לכהן בתפקידים מדעיים וציבוריים בארץ, מחוץ לאוניברסיטה העברית; יו”ר או חבר ועדות שונות, כולל ועדות שיפוט וועדות מקצועיות במינוי של משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה או משרד המדע, וכן ארגנתי כנסים מדעיים. כמו כן, הנני מוזמן להרצות בכנסים מדעיים בנושאי התמחותי בארץ.

הייתי נשיא החברה הישראלית ל’פיטופתולוגיה’ (בשנים 1977-9) ונשיא כבוד שלה, וחבר המועצה להשכלה גבוהה (בשנים 1981-6). פעילותי בקהילייה המדעית הבינלאומית באה לידי ביטוי במתן הרצאות מוזמנות בכנסים בינלאומיים, כיו”ר מושבים ומארגן כנסים בינלאומיים וחבר ועדות בינלאומיות.

הייתי יו”ר שותף של הועדה הבינלאומית מטעם UNEP, אשר דנה בביטול השימוש בגז מתיל ברומיד אשר פוגע בשכבת האוזון וכן יו”ר ועדת ההגוי לאותו נושא אשר מונתה ע”י השר לאיכות הסביבה. הנני חבר מערכת של מספר עיתונים מדעיים בינלאומיים. בשנת 2008, שמשתי סגן נשיא הקונגרס הבינלאומי ל’פיטופתולוגיה’, בעיר טורינו, איטליה.

לימדתי קורסים שונים בפקולטה לחקלאות וזכיתי לתואר מורה מצטיין. בשנת 1994 זכיתי בפרס ע”ש Milikan בטעם ’האוניברסיטה העברית’ על הצטיינות בהוראה. יותר מ-70 תלמידי מוסמך ודוקטור עשו את עבודתם בהדרכתי (עם או בלי השתתפות חוקרים נוספים), בנוסף לפוסט דוקטורנטים ומשתלמים מהארץ ומחו”ל אשר שהו תקופות שונות במעבדתי.

עבודות המחקר שלי (ושל עמיתי השותפים) זיכו אותי בפרסים ואותות הוקרה בין השאר; פרס כהן (1976), מופקד הקתדרה ע”ש Buck (1990), עמית (חבר כבוד) של החברה הפיטופתולוגית האמריקאית (1991), Foreign member של האקדמיה הרוסית למדעי החקלאות (1991), פרס רוטשילד (1994) ועמית של האגוד האמריקאי לקידום המדע (1997). בשנת 2004, זכיתי בפרס החברה הבינלאומית להגנת הצומח. כמו כן, הוענקו לי מדליות מטעם החברה הפורטוגזית להגנת הצומח וכן אוניברסיטת Torino.

בשנת 2003, זכיתי בפרס Eriksson, אשר ניתן במשותף ע”י האקדמיה השוודית למדעים והחברה הבינלאומית לפיטופתולוגיה. הפרס הוענק בניוזילנד בנוכחות מדענים מכל העולם. פרס זה, מוענק לחוקר אחד בלבד, אחת ל-5 שנים וזכו בו עד כה כמה מהחוקרים מהשורה הראשונה. בשנת 2013 הוענק לי התואר Fellow מטעם החברה הבינלאומית לפיטופתולוגיה במסגרת הקונגרס הבינלאומי שנערך בבייג’ין.

בשנת 2004, יצאתי לגמלאות ותלמידי לשעבר ערכו סימפוזיון מדעי לציון מאורע זה. במקביל, בכנס הבינלאומי לחיטוי קרקע ב-יוון, נערך אירוע מיוחד והוענקה לי מדלייה.

משנת 1966, פרסמתי יותר מ-260 מאמרים מדעיים; מאמרים בעיתונות מבוקרת, מאמרי סקירה וספרים, בנוסף למאתיים פרסומים שונים (תקצירים, פרסומים מקומיים וכו’). פרסמתי מאמרים ופרקים בעברית ושמשתי חבר מערכת של ספר מרכזי ב’פיטופתולוגיה’ (פיתו (Phyto) = צמח, פתולוגיה = מחלה), הוא תחום המחקר המדעי שעוסק במחלות צמחים הנגרמות כתוצאה ממזיקים מחוללי מחלות (פתוגנים) ותנאים סביבתיים) בשפה העברית.

הנני ממשיך בפעילות מחקרית גם לאחר פרישתי; כתיבת מאמרים ועריכת ספרים, השתתפות בארגון בכנסים בינלאומיים, בהדרכת תלמידים ועריכת מחקרים. כמו כן, הוזמנתי לשאת את ההרצאה המרכזית בכנס הבינלאומי לחיטוי קרקע שייערך באיטליה ביולי 2014”.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן