קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

עובדים | תעסוקה | כוח אדם

משרד התמ"ת, יוצא בקריאה לציבור: סייעו בגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי

יו"ר הוועדה לגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי, אלי פז: "הדגש בעבודת הוועדה החדשה שהוקמה לבחון את הסדרי ההעסקה השונים במשק, בכל הנוגע לשעות העבודה, הוא על בחינה. אין הוועדה חותרת ליצירת שינוי כמטרה… ברור לכל בר דעת שמדינה אינה יכולה לבסס את כל שוק העבודה שלה, על תקנות שנועדו לשעת חירום בלבד. מכאן, שהמינימום ההכרחי הוא להסדיר את סוגיית השעות הנוספות ולעגן את הנושא – כחוק – בספר החוקים או בתקנות השונות".
משרד התמ
משרד התמ"ת, יוצא בקריאה לציבור: סייעו בגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי

וועדה לגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי, בראשות מר אלי פז, ששימש סמנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, המשותפת למשרדי התמ"ת, האוצר, ארגוני מעסיקים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, תדון בקרוב במכלול נושאים הנוגעים לשעות העבודה הנהוגות במשק הישראלי, ותבחן אפשרות לשנות זאת לראשונה, מזה יותר משישה עשורים – את "חוק שעות עבודה ומנוחה", והתאמתו למציאות החברתית והכלכלית הנהוגה בישראל.

משרד התמ"ת, יצא בקריאה לציבור לסייע בגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי והזמין בזאת להציע רעיונות והשגות בהקשר לתשתית החוקית הקיימת בשים לב להיבטים הכלכליים, הזכויות הסוציאליות וההיבטים המגדריים, וכן רווחת ובריאות העובדים ובטיחותם.

כל זאת לנוכח הגמישות התפעולית הנדרשת במשק העבודה המודרני. פניות, ניתן להגיש עד ליום 20.10.2012, בכתובת הדוא"ל; Vaadat.shaot@moital.gov.il, וכן בדואר אל רכזת הוועדה הגב’ רבקה ורבנר, משרד התמ"ת, רחוב בנק ישראל.

באוגוסט 1950, הוגשה ע"י שרת העבודה, הגב’ גולדה מאיר, הצעת "חוק העבודה" הראשון, שהוגש לחקיקה בכנסת. השם שנקבע לחוק העבודה הראשון; "חוק שעות עבודה ומנוחה". החוק, תאם את הכלכלה והמציאות התעסוקתית של סוף שנות ה-40’ של המאה ה-20’, ותחילת שנות ה-50’. עתה, אחרי יותר מ-6 עשורים, הורה שר התמ"ת, ח"כ שלום שמחון, לבחון לעומק את החוק המיושן ולשקול את התאמתו למציאות הכלכלית והחברתית לשנת 2012 ואילך.

’הוועדה לגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי’, תידרש לקבלת מידע החיוני לעבודת הוועדה, לרבות תשתית מידע, ונתונים בנושא; שעות עבודה, ענפים משקיים, מחקרים על שוק העבודה בישראל, מחקרים השוואתיים בינ"ל – בדגש על מדינות ה-OECD, תשתית חוקית לרבות חקיקת משנה והסכמים קיבוציים בישראל, תשתית חוקית השוואתית במדינות, כגון; גרמניה, בריטניה, צרפת, וכיו"ב.

יו"ר הוועדה, מר אלי פז, אומר, כי; "הדגש בעבודת הוועדה החדשה, אשר הוקמה לבחון את הסדרי ההעסקה השונים במשק, בכל הנוגע לשעות העבודה, הוא על בחינה. אין הוועדה חותרת ליצירת שינוי כמטרה. נכון להיום, קיים היתר כללי לכלל המשק להעסקת עובדים בשעות נוספות, שניתן בצמוד ל’מלחמת יום הכיפורים’ על תשתית חוקית של צרכי ביטחון במצב חירום.

ברור לכל בר דעת, כי מדינה אינה יכולה לבסס את כל ’שוק העבודה’ שלה, על תקנות שנועדו לשעת חירום בלבד. מכאן, שהמינימום ההכרחי הוא להסדיר את סוגיית השעות הנוספות, ולעגן את הנושא – כחוק – בספר החוקים או בתקנות השונות".

הוועדה בראשות אלי פז, סמנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, תעסוק בחודשים הקרובים, בין השאר, בבחינת מכלול החוק והתאמתו למציאות המשקית והחברתית כיום, בחינת ההיתרים הקיימים כמצב נתון (מכוח החוק).

בחינת ההיתרים להעסקה ב’שעות נוספות’ המושתתים כיום על תשתית חוקית בעייתית, בחינת סעיפי החוק המוציאים אוכלוסיות מתחולת החוק, בחינת ההסכמים הקיבוציים הקיימים, בחינת ההסכם בענף ההיי-טק, בחינה מבוקרת של אוטונומיה לצדדים – גמישות בהסכמים קיבוציים, ושעות עבודה גמישות לפי בחירת העובדים, בחינת הסכמים עבודה מקלים בתעשייה ובענפים נוספים, בחינת מגבלות ותנאים לאישור הסכמים קיבוציים, בחינת איכות ההגנה על עובדים במשק, ומניעת ניצול.

בחינת המודלים התעסוקתיים של עובדים במשכורת למול עובדים שעתיים בשכר, חתירה לצמצום מצבת העובדים השעתיים במשק, בחינת נושא הגמישות הניהולית בשוק העבודה, בחינת היבטים הנוגעים לבריאות תעסוקתית, מחלות מקצוע ושחיקה פיזית, בחינת האפקטיביות של שעות העבודה כיום, חלוקת עוגת השעות במשק לעובדים (צמצום אבטלה), והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח אדם במשק, חלוקת ההכנסות במשק באופן צודק יותר, שיפור מיצובה של ישראל במדד האי שוויון, השפעת הטכנולוגיה המתקדמת על הגדרת שעות העבודה (זמינות באמצעות סמארטפונים, מחשבים, טאבלטים, גישה מרחוק, וכו’), בחינת מיצובה של ישראל על פי אמנות בינ"ל, I.L.O, וכו’.

כמו כן, ייבחנו במסגרת ’הוועדה לגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי’, השלכות המערכת הגלובלית לרבות חברות בינ"ל, על דפוסי העסקה מקומיים, היבטים מגדריים בסוגיית שעות העבודה, סוגיות הנוגעות לערכי משפחה וזמן האיכות המושקע בה ע"י העובד\ת בישראל, פתרון ויישוב סכסוכי עבודה וניגודי אינטרסים עם גורמי כוח; ועדים, איגודי עובדים ואיגודי מעסיקים, סוגיית שעות עבודה במשרה נוספת, והשלכותיה על היבטי בטיחות ובריאות תעסוקתית, צמצום תלות בהיתרים הניתנים ע"י המשרד הממונה, ועוד.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן