כמה עולה להיות רשות ירוקה? מסתבר שלא מעט כסף. רשות מקומית בישראל אשר תרצה להיות ’רשות ירוקה’ תידרש להוציא מקופתה בשלב ראשון כ-50 מיליון שקלים, ב-8 השנים הקרובות על מנת לעמוד בחלק מהתנאים הנדרשים לכך, לא כולל הוצאות על תכניות תחבורה, שהן חלק חשוב בתכנית – כך עולה ממחקר מקיף שערכה בנושא ד”ר רינה דגני, מתכננת ערים ומנכ”ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה. ממצאי המחקר, יוצגו במלואם ב’וועידה השנתית לכלכלה ירוקה’, שתיערך מחר (שני), בעיר רמת-גן בשיתוף קרן קימת לישראל, וביוזמת חברת מידע כנסים.
היום עומדות ’הרשויות המקומיות הגדולות’, בשלב סיום הכנת התכניות ל’הפחתת גזי החממה’, מהן עולה, כי העלות היא גבוהה מאוד ולא בטוח שיש מי שיעזור לממן את התכניות.
הנכונות הרבה לטפל בהפחתת גזי החממה, שעיקרה הפחתה בצריכת אנרגיה, חשמל ודלק, והורדת זיהום האוויר, נתקלות בעלויות ביצוע כספיות גדולות הנדרשות למימוש התהליך, וכן בתלות גדולה מאוד בשלטון המרכזי לתמיכה כלכלית, ולהנעת תהליכים רגלוטיביים למימושו.
עלות הביצוע של התכניות להפחתת גזי חממה בערים הגדולות, כ-150-200 אלף תושבים, המשתייכות לפורום ה-15, יכולה להגיע לעלויות ממוצעות של כ-50 מיליון ₪ עד שנת 2020, לא כולל השקעה במימוש תכניות אב לתחבורה בת קיימא. תכניות אלו, עשויות להגיע לסכומים של מעל 220 מיליון ש”ח.
לפי אומדני גיאוקרטוגרפיה, סכום זה יפחית את גזי החממה לפחות בכ-150,000 טון של גזי חממה (שווה ערך פחמן דו-חמצני), בתנאי שהעבודה תיעשה על פי השלבים שהוצעו בתכניות.
כמות זו של הפחתה היא כ-50%-60% ממה שצריכה העיר להפחית עד שנת 2020, על פי התחייבות מדינת ישראל לארגון ה-OECD.
ההפחתה כוללת ’התייעלות אנרגטית’ של הרשות המקומית, של התושבים, של המסחר ושל התחבורה, וכמובן טיפול בפסולת של התושבים והעסקים.
לזה מצטרפים, בכל היישובים, פרויקטים של ייצור אנרגיה נקייה מפסולת ושפכים, וכן פרויקטים של “יירוק העיר”, שפירושו שתילה של עצים רבים בשטחי רשות המקומית הסופחים פחמן דו-חמצני, מפחיתים טמפרטורה ותורמים לנראות העיר.
במסגרת המקצה הראשון של משרד האנרגיה לתקצוב פרויקטים להפחתת גזי חממה, הוענקו למספר רשויות מקומיות וליזמים פרטיים שעמדו בדרישות, מענקים בסדר גודל של כ-49 מיליון ₪. על פי אומדנים שנערכו במשרד, סכום זה יפחית את גזי החממה בכ-100 טון.
סה”כ התכניות מלמדות, כי לא ניתן להשיג את היעד הרצוי עד שנת 2020, כלומר, הפחתה של 20% ביחס לשנת 2000, ניתן יהיה להגיע לכ-50%-60% לכל היותר.
ממצאי גיאוקרטוגרפיה, מלמדים, כי מימוש יעד ההפחתה שעליו התחייבו ראשי הערים, נראה רחוק וכמעט בלתי ניתן להשגה עד שנת 2020, ללא תמיכה מאסיבית של השלטון המרכזי, לזה יש לצרף מאמץ ניכר לשינוי תודעתי והתנהגותי באופן ניהול חיי היום יום של כולנו, שגם הוא משימה קשה ביותר, המחייבת מסע הסברה רציני ועמוק.
<!–TableOfCostsOfLocalAuthorityThatWantsToBeGreen_26-06-12_01.htm–>
Add Comment