ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו, שביקר לא מכבר במתחם קבר הרמב”ם, הבטיח וכעת הוא גם מקיים לסייע בטיפוחו ובהפיכתו של מתחם קבר הרמב”ם, למקום תיירותי וחינוכי כאחד ◄ ראש עיריית טבריה מר זוהר עובד; “מתיחת פנים ושדרוג מתחם הרמב”ם תחייה את העיר טבריה גם ברמה הרוחנית. מתוכנן פרויקט שיהפוך את העיר טבריה וההשקעה במורשת שלה אור לגויים” ◄ ההשקעה המתוכננת; 10 מיליון דולר.
טבריה: מתחם קבר הרמב”ם, יעבור מתיחת פנים תיירותית בשווי מיליוני שקלים
מתחם קבר הרמב”ם, הנמצא על פי הפולקלור היהודי בעיר טבריה, עשוי לעבור, שדרוג משמעותי, ומתיחת פנים תיירותית. אתמול (שני), נודע, כי ההחלטה על הפרויקט הצפוי התקבלה סופית לאחר ביקורו של ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו, במתחם הקבר לפני שלושה שבועות עת קיים בעיר טבריה, ישיבת צוות השרים לקידום ענייני העיר.
ראש הממשלה מר נתניהו, קידם בברכה את רצונו של ראש עיריית טבריה מר זוהר עובד, לפיתוח ’מתחם הרמב”ם’, זאת כחלק מהתכניות לשימור ופיתוח אתרי המורשת בעיר. כזכור, בישיבת צוות השרים בעבר הלא רחוק, החליט ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, כי תלמידי ישראל, יערכו סיור חינוכי בקבר הרמב”ם, ולומדים על מורשתו הענפה שמלבד ההלכה היהודית, עסקה גם בפילוסופיה, וברפואה באמצעות צמחי מרפא.
ראש הממשלה, ביקש אז משר החינוך מר גדעון סער לשלב את הסיור החינוכי בקבר הרמב”ם, כחלק מתכנית הלימודים, כפי שנעשה לפני מספר שנים, עת ביקרו התלמידים ב’מנהרות הכותל’.
מתחם קבר הרמב”ם, על שם רבי משה בן מימון, אשר נפטר במצרים בכ’ בטבת ד’תתקס”ה (20 בדצמבר 1204), והאגדה אומרת שהוא ציווה כלשון צוואת יעקב אבינו לבניו: “אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם” (ספר בראשית, פרק מ”ז, כ”ט), ובעקבות כך, הועברה גופתו מארץ מצרים לעיר טבריה, ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו.
בחלקה שבה נמצא קבר הרמב”ם, מצוינים גם קבריהם של השל”ה הקדוש, ורבן יוחנן בן זכאי, וכן האמוראים רבי אמי, ורבי אסי. כן קבור שם מיימון, אבי הרמב”ם, ונכדו של הרמב”ם רבי דוד הנגיד.
רבים הם הבאים לעלות על קברים אלה, אף שהדבר מנוגד לפסיקתו של הרמב”ם, עצמו, בספרו משנה תורה, במילים; “והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהן, דבריהם הם זיכרונם… ולא יפנה אדם לבקר הקברות”.
בשנת 2009, נחנך בסמוך לקברו של הרמב”ם, מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב”ם, המנציח את פועלו.
קבר הרמב”ם, והקברים הסמוכים לו, המיוחסים לרבנים מתקופת התנאים ועד למאה ה-17 הם שרידים ל’בית הקברות היהודי העתיק’ שקדם לבית הקברות היהודי, שהוקם במהלך המאה ה-18 דרומית לעיר טבריה, והשתרע על פני המדרון שמצפון וממערב לטבריה.
מראה קבר הרמב”ם בתחילת שנות החמישים, צילום: ויקיפדיה
הקבר, שרד בעוד שמרבית הקברים האחרים חוללו והושחתו, בשל יחס הכבוד שקיבל הרמב”ם גם מן האוכלוסייה הערבית.
בשנת 1920, יזם הרב יעקב משה טולידאנו, רכישה של קרקעות סביב הקבר, ובניית חומה סביבו, והקבר עבר לידיים יהודיות.
בשביל המוביל אל הקבר, הוקמו 14 עמודים (שבעה בכל צד), ועליהם שמות 14 חלקי ספרו של הרמב”ם; “משנה תורה”, שהוא גולת הכותרת של כתביו ההלכתיים.
מעל מתחם הקבר, הוקם מבנה מתכת גדול המסמל כתר. עוד מידע על מתחם קבר הרמב”ם, תמצאו מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
◄ שלהבת תלת מימד וקרן לייזר שתצא ממתחם הקבר ותתנשא לגובה של 25 ק”מ
הפרויקט התיירותי והחינוכי, הרווי בתכנים שייצא לדרך ב’מתחם קבר הרמב”ם’ צפוי למשוך אליו מבקרים רבים, אף יותר מכמות המבקרים הגדושה הפוקדת את הקבר מדי יום.
בין היתר, מתחם קבר הרמב”ם, ייקורה בזכוכיות ובהם אפקטים של שלהבת תלת מימד וייעשה שימוש ב’קרן לייזר’ אשר תצא מתוכה ותתנשא לגובה של עד 25 ק”מ. מדובר בקרן לייזר, בה יוכלו להבחין ממרחק של עד עשרות ק”מ.
ראש עיריית טבריה, מר עובד, שקיים השבוע מספר ישיבות משמעותיות שיקדמו את הפרויקט, אמר, כי; “מתיחת פנים ושדרוג מתחם הרמב”ם, תביא ל”תחייתה של העיר” טבריה, גם ברמה ה”רוחנית”.
ראש העיר מר עובד, סיכם; “מתוכנן פרויקט, אשר יהפוך את העיר טבריה, וההשקעה במורשת שלה אור לגויים”.
Add Comment