זוכי פרס ישראל

פרופ’ דוד מילשטיין – חתן פרס ישראל בתחום הכימיה לשנת 2012, תשע”ב

0
0

בראש ועדת פרס ישראל בתחום הכימיה, עמד חתן פרס נובל, פרופ’ דן שכטמן ◄ עבודתו הוליכה לתהליכים חדשניים וידידותיים לסביבה. בנוסף פיתח גישה חדשה לפירוק מים למימן וחמצן באמצעות אור שהוא אחת המטרות המדעיות החשובות כיום ◄ פרופ’ מילשטיין, משרת בשנה זו כנציג הישראלי בוועדה הבינלאומית שנבחרה ע”י מל”ג לסקירת לימודי הכימיה במוסדות להשכלה גבוהה.
פרופ’ דוד מילשטיין – חתן פרס ישראל בתחום הכימיה לשנת 2012, תשע
פרופ’ דוד מילשטיין – חתן פרס ישראל בתחום הכימיה לשנת 2012, תשע”ב

“פרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ב, ניתן לפרופ’ דוד מילשטיין, שפרץ דרכים חדשות לזירוז יצירת תרכובות, פיתח גישות חדשות להפעלת תרכובות אדישות כימית באמצעות חומרים מכילי מתכות והביא להבנה יסודית של קשרים בין מולקולות אורגניות ויוני מתכת. עבודתו הוליכה לתהליכים חדשניים וידידותיים לסביבה. בנוסף פיתח גישה חדשה לפירוק מים למימן וחמצן באמצעות אור שהוא אחת המטרות המדעיות החשובות כיום. בנוסף פיתח שיטה יעילה להפקת דלק מתנולי מפחמן דו חמצני”. כך כתבה ועדת פרס ישראל, בתחום הכימיה, בנימוקיה למתן הפרס לפרופ’ דוד מילשטיין, בראשותו של חתן פרס נובל, חתן פרס נובל, פרופ’ דן שכטמן.

שר החינוך, מר גדעון סער, אימץ המלצת וועדת פרס ישראל, וברך אתמול (א’) את פרופ’ מישלטיין על זכייתו בפרס המכובד והיוקרתי, עליו המליצו, כאמור, חברי ועדת הפרס; יו”ר פרופ’ דן שכטמן, ולצדו; פרופ’ רפאל משולם, פרופ’ בלהה פישר ופרופ’ יגאל תלמי.

◄ פרופ’ דוד מילשטיין – קורות חיים

דוד מילשטיין, נולד בשנת 1947 בגרמניה, ועלה לישראל בשנת 1949. הוא נשוי לעדי ואב לבת; נופית, ולבנים; אורן, ואבי. פרופ’ מילשטיין, למד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמאית, ובמלחמת ששת הימים גויס והשתתף בכיבוש הר הבית.

לאחר שסיים את התואר הראשון והשני בהצטיינות, הוא שרת בצה”ל ביחידה מסווגת, ולאחר מכן, עסק במחקר ב’קריה למחקר גרעיני’ בדימונה, ובמקביל בצע את עבודת הדוקטורט בכימיה בהדרכת פרופ’ בלום מהאוניברסיטה העברית. לאחר סיום לימודי הדוקטורט ב-1976, יצא למחקר פוסט דוקטוריאלי בארה”ב באוניברסיטאות איובה, וקולורדו שם עבד עם פרופ’ סטילי. במחקרו זה הוא המציא את “תגובת סטילי” שהיא אחת השיטות הסינטטיות המודרניות הטובות ביותר כיום ליצירת קשרי פחמן-פחמן, עליה נכתבו ספרים והמשמשת בתעשיה הפרמצבטית ובמעבדות רבות.

בשנת 1979, פרופ’ מילשטיין, הצטרף למחלקת המחקר המרכזית של חברת דו-פונט בארה”ב, הנמנית על החברות הכימיות הגדולות בעולם ובה פותחו גם היסודות המדעיים של תחום הכימיה האורגנו-מתכתית. ב-1982 הוא מונה לראש קבוצת מדענים שעסקה בחקר הקטליזה ההומוגנית באמצעות קומפלקסי מתכות, הבהירה את מנגנון פעולתם ופתחה תהליכים בעלי חשיבות תעשייתית. בסוף 1986, חזר עם משפחתו לישראל ומונה לפרופסור חבר במחלקה לכימיה אורגנית של ’מכון ויצמן למדע’ וב-1993, עלה לפרופסור מן המניין ונבחר לכהן בקתדרה של ישראל מץ.

בשנת 1996, פרופ’ מילשטיין, מונה לראש המחלקה ל’כימיה אורגנית’ ושרת בתפקיד זה במשך שלוש קדנציות (9 שנים). בשנת 2000 הוא הקים את מרכז קימל לעיצוב מולקולרי ב’מכון ויצמן’, והוא משרת כמנהלו מאז. מרכז זה, משלב תחומי מחקר שונים למטרת פתוח שיטות חדשניות להכנה, אפיון ויישום של מערכות מולקולריות פונקציונליות, ושותפות בו מספר ניכר של קבוצות מדעיות.

פרופ’ דוד מילשטיין, גילה שיטות חדשניות להפעלתם של קשרים כימיים באמצעות מתכות, פתח תהליכים קטליטיים חשובים והביא להבנה של תהליכי מפתח באינטראקציה שבין מולקולות אורגניות לבין מתכות. סדרת עבודותיו על הפעלת קשרי פחמן-פחמן באמצעות קומפלקסי מתכות, נחשבת לציון דרך היסטורי (milestone) בכימיה אורגנו-מתכתית “Organometallics” textbook) Elschenbroich, Wiley, 2006).

לפני מספר שנים, פתח פרופ’ מילשטיין, עקרון חדשני בקטליזה, לפיו הליגנדה הקשורה למרכז המתכתי בזרז משתתפת באופן פעיל (ע”י דארומטיזציה רוורסיבילית), ביחד עם אטום המתכת, בשבירה ויצירה של קשרים של הסובסטרט.

הדבר הוליך לגילוי תהליכים קטליטיים חדשניים ידידותיים לסביבה (אינם מיצרים כל פסולת), דוגמת קבלת אמידים ישירות מתגובת כהלים ואמינים תוך פליטת גז מימן (Science, 2007, 790 ,317) ריאקציה כללית חדשה זו זכתה לפרסום רב ב’קהילה המדעית’ וצוינה ע”י Science בין התגליות המדעיות החשובות ביותר לשנת 2007.

ריאקציות “ירוקות” חשובות אחרות שפותחו ע”י פרופ’ מילשטיין, בהסתמך על עיקרון שיתוף מתכת-ליגנדה, כוללות; קבלת אסטרים ישירות מכהלים תוך פליטת גז מימן, הידרוגנציה של אסטרים לכהלים בתנאים עדינים, קבלת אצטאלים (אלדהידים מוגנים) ומימן ישירות מכהלים, ואמינציה סלקטיבית של כהלים עם אמוניה לקבלת אמינים ראשוניים.

השנה, פרסם פרופ’ דוד מילשטיין, ממצא חשוב ביותר – גישה חדשה לחלוטין לביקוע מים למימן וחמצן באמצעות אור, המכילה שלב תרמי בו משתחרר מימן ושלב פוטוכימי בו נפלט חמצן, באמצעות קומפלקס רותניום חדשני, שפותח במעבדתו, וללא צורך בחומרים מתכלים (74, Science 2009, 324).

מעבר לכך, תגלית זו, מראה דרך חדשה ליצירת קשר בין אטומי חמצן באמצעות אור. עבודה זו, נחשבת לפריצת דרך מדעית בתחום האנרגיה, וזכתה לפרסום רב.

עבודתו של פרופ’ מילשטיין, זכתה להכרה בינלאומית רחבה ולפרסים רבים, כולל פרס קולטהוף מטעם הטכניון בשנת 2002, פרס החברה הישראלית לכימיה לשנת 2006, הפרס הלאומי בכימיה אורגנו-מתכתית של האגודה הכימית האמריקאית (ACS) לשנת 2007 ובשנת 2006 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים. בשנת 2007, נערך לכבודו סימפוזיון במסגרת כינוס ACS בשיקגו, ובהגיעו לגיל 60, נערך לכבודו סימפוזיון מיוחד במכון ויצמן; “Metals as Mill-Stones for Refining Chemistry” אליו הגיעו מדענים ידועי שם ממדינות שונות. הוא הוזמן לתת הרצאות כבוד רבות בכנסים ובאוניברסיטאות בעולם (לדוגמא, השנה, הרצאת; NOVARTIS ב-HARVARD, והרצאות; LITTLE AD ב-MIT).

פרופ’ דוד מילשטיין, היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ידועות שם ושרת בועדות לאומיות ובינלאומיות, רבות כגון; ועדה מיוחדת של משרד האנרגיה של ארה”ב בשנת 2008 לסקירת הרמה המדעית של Lawrence Berkeley National Laboratory ברקלי, קליפורניה.

הוא חבר ב-Miller Institute for Basic Research in Science של אוניברסיטת ברקלי, והוא נמנה על ועדות מערכת של עיתונים מדעיים בינלאומיים ויועץ בכיר לקונצרנים כימיים מהגדולים בעולם. הוא פרסם עד כ-230 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה שזכו לציטוטים רבים. בימים אלה, קיבל פרופ’ מילשטיין, הודעה על זכייתו במענק מחקר יוקרתי ביותר מטעם הקהילה האירופאית ADVANCED GRANT ERC לו זוכים מעטים באירופה (2 מיליון יורו).

פרופ’ מילשטיין, הקים דור של תלמידים, רבים מהם חברי סגל במוסדות אקדמאיים מובילים בארץ ובעולם (בישראל; פרופ’ ארקדי ויגלוק, פרופ’ משה פורטנוי, ד”ר מיכאל גוזין (אוני’ ת”א), פרופ’ מילקו ון דר בום, ד”ר בוריס ריבצינסקי (מכון ויצמן), ד”ר מרק גנדלמן (טכניון).

בשנה זו, משרת דוד כנציג הישראלי בוועדה הבינלאומית שנבחרה ע”י מל”ג לסקירת לימודי הכימיה במוסדות להשכלה גבוהה.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן