רעידת אדמה

סדנה בינ”ל למהנדסים: להעלות המודעות לטיפול במבנים היסטוריים ורעידות אדמה

0
0

מנהל השימור ב’רשות העתיקות’; ברוב הערים ובמרכזי כפרים רבים בישראל, קיים מספר גדול של מבנים היסטוריים מאוכלסים – אך רק מעטים מהם מטופלים בידי מהנדסי שימור, שמספרם בארץ זעום ◄ יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ד”ר אבי שפירא; “זו הפעם הראשונה, בה ניתנת התייחסות לנושא במבנים היסטוריים”.
סדנה בינ
סדנה בינ”ל למהנדסים: להעלות המודעות לטיפול במבנים היסטוריים ורעידות אדמה

לראשונה בישראל, התקיימה סדנת מהנדסים, בנושא; ’שימור שעסקה בטיפול במבנים היסטוריים ורעידות אדמה’. הסדנה, בה השתתפו כ-60 מהנדסים, הציפה את הצורך בהעלאת המודעות בישראל, לטיפול מקצועי ב’מבנים היסטוריים’ בשגרה, ועוד יותר, כהיערכות למקרה של רעידות אדמה. מהכנס עלה, שקיים רק מספר מצומצם ביותר של מהנדסי שימור (פחות מעשרה) בישראל.

מיקומה של מדינת ישראל, סמוך ל’שבר הסורי-אפריקני’, וניתוח אירועי העבר מצביעים על סבירות גבוהה ל’רעידות אדמה’ בעתיד בארץ ישראל. הסטטיסטיקה, מעידה שבכל 100 שנה מתרחשת רעידת אדמה גדולה באזור. הטיפול ב’מבנים היסטוריים’, מחייב הכשרה הנדסית מתאימה; התקנים הקיימים עוסקים בדרך כלל במבנים בעלי שלד מבטון מזוין, וחסרים בהם ההנחיות, הסטנדרטים, והידע הייחודי הנדרש לטיפול במבנים היסטוריים, לפני רעידת אדמה ואחריה.

הסדנה, שנערכה בשבוע שעבר (11-12/12/2011), ב’בית המורים’, בביה”ס החקלאי מקווה ישראל, היא פרי יוזמה של; הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, מנהל השימור ברשות העתיקות, איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, הפקולטה להנדסה אזרחית של אוניברסיטת פדובה באיטליה, ו-פרויקט ניקר (EU), בשיתוף הוועד הישראלי לאונסק”ו, ו’המועצה לשימור אתרים’.

בין המרצים בסדנה השתתפו מומחים מהמובילים בעולם בתחום; פרופ’ קלאודיו מודנה (laudio Modena) מאוניברסיטת פדובה (PADOVA), איטליה, ופרופ’ פאולו לורנצ’ו (Paulo Lourenço) מאוניברסיטת מינהו (MINHO), פורטוגל.

פרופ’ לורנצ’ו, עדכן, כי; “באירופה 35% – 50 משוק הבנייה עוסק במבנים היסטוריים – ובהתאם קיימים מהנדסי שימור רבים שמתמחים בטיפול במבנים היסטוריים.

ד”ר אבי שפירא, יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה

זאת, לעומת כ-10 מהנדסי שימור בלבד הפועלים בישראל – וזאת על אף היותה משופעת אתרי מורשת”.

פרופ’ לורנצ’ו, הוסיף, כי; “הטיפול ההנדסי במבנה היסטורי מאתגר יותר מבנייה חדשה, שכן, בבנייה החדשה המהנדס מתכנן את המבנה על פי תקנים ומיישם סוגי החומר וטכנולוגיות בנייה מוכרות, בעוד ש’מהנדס השימור’, נדרש לפני כל התערבות לניתוח מעמיק של המבנה על מנת לקבל את המידע על סוגי החומרים שנעשה בהם שימוש ומצבם הפיסי העכשווי, טכניקות וטכנולוגיות הבנייה שהמבנה נבנה בהם – וכל זאת, על פי עקרונות כלליים של שימור”.

למורכבות הטיפול במבנים היסטוריים, מתווספת סכנת רעידות האדמה, עליה הרחיב יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ד”ר אבי שפירא, שציין את העובדה, כי; “זו הפעם הראשונה, בה ניתנת התייחסות לנושא במבנים היסטוריים”.

פרופ’ מודנה ופרופ’ דה פורטו (DA PORTO) מאוניברסיטת פדובה, הציגו מתודות ודרכים לפתרונות אפשריים של ניתוח וחיזוק מבנים היסטוריים. חלק נכבד ממחקרם מבוסס על אירועי עבר – ובפרט; רעש האדמה, העז שפקד בשנת 2009 את אקווילה באיטליה, אשר החריב את גרעין העיר ההיסטורי, וגבה 306 קורבנות אדם.

לדברי פרופ’ מודנה; “ההתערבויות (טיפול) במבנים היסטוריים בטכנולוגיות לא מתאימות, ובעיקר בחומרים מודרניים, כמו; בטון, הביאו לכשל המבנים והגברת הנזקים. מכאן שבאופן חד משמעי, ברור, כי כל התערבות במבנה מודרני, חייבת להיעשות על ידי מהנדס שימור ובחומרים מתאימים.

משתתפי סדנת מהנדסים בנושא שימור שעסקה בטיפול במבנים היסטוריים ורעידות אדמה במקוה ישראל, צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות
עוד פרטים על הסדנה, ולצפייה במצגות, ניתן להיכנס לאתר רשות העתיקות.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן