אוניברסיטה | מכללה

אוניברסיטה בר- אילן, העניקה לכב’ השופטת הדסה בן עתו תואר ד”ר לשם כבוד

0
0

השופטת הדסה בן עתו, הרצתה באוניברסיטת בר- אילן, על: “האם שקר מוכח, ראוי להגנה במסגרת חופש הדיבור ועל “מאה שנים לפרוטוקולים של זקני ציון” ◄ פרופ’ יפה זילברשץ המשנה לנשיא אוניברסיטת בר- אילן, ציינה, כי; “אוניברסיטת בר- אילן, גאה להעניק לשופטת הדסה בן עתו את התואר ד”ר לשם כבוד לאות הוקרה על מאבקה ב’אנטישמיות’ בזירה הבינלאומית וייצוגה של ישראל בוועדות האו”ם, ועל קריירה ארוכה ופורייה, שהעלתה תרומה משמעותית למערכת המשפט ולחברה הישראלית”.
אוניברסיטה בר- אילן, העניקה לכב’ השופטת הדסה בן עתו תואר ד
אוניברסיטה בר- אילן, העניקה לכב’ השופטת הדסה בן עתו תואר ד”ר לשם כבוד

אוניברסיטת בר- אילן, העניקה לשופטת הדסה בן עתו את תואר ד”ר לשם כבוד לאות הוקרה על מאבקה באנטישמיות בזירה הבינלאומית וייצוגה של ישראל בוועדות האו”ם ועל קריירה ארוכה ופורייה, שהעלתה תרומה משמעותית למערכת המשפט ולחברה הישראלית.נשיא האוניברסיטה, פרופ’ משה קוה, ערך היום (שני ), קבלת פנים לשופטת בן-עתו במהלכה סיפרה השופטת, שהיא כותבת בימים אלה רומן, העומד לצאת לאור בהוצאת זמורה-ביתן.

השופטת בן-עתו, סיפרה על אמה ז”ל, צאצאית של חסידות גור שהתבקשה על ידי בית הדין בעיר באר שבע, להכין בנות למשפחות מעורבות לגיור.

השופטת בן עתו, לימדה במחזור הראשון של ביה”ס למשפטים בבר-אילן. בשנים 1971-1974, הייתה מרצה לדין פלילי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, ובראשית שנות השמונים, מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט העליון.

השופטת, נודעה כמרצה מבוקשת. “כל חיי עשיתי משהו למען העם היהודי. זה התחיל ב-46. במקביל לעבודתי על כס המשפט תמיד התירו לי לעשות למען העם, עד השיא, הפעילות נגד הפרוטוקולים של זקני ציון”.

בן עתו, סיפרה שיש לה חוזה בהוליווד להפקת סרט ע”פ ספרה ואפילו נכתב תסריט ראשון. מפיק הסרט הוא אהוד בלייברג, הוא מי שהפיק את ביקור התזמורת ואת אדם בן כלב.

השופטת בן-עתו, לבד מהיותה בת-סמכא בתחום המשפט, מרשימה מאוד ברהיטות לשונה, נשאה אחה”צ שתי הרצאות בנושא; האם שקר מוכח ראוי להגנה במסגרת חופש הדיבור במסגרת מאה שנים לפרוטוקולים של זקני ציון וכיצד בית המשפט נותר כפורום ראוי ויחידני כמעט במאבק נגד עיוות העובדות בשיח הפוליטי.

השופטת בן עתו, ציינה; “אני קוראת לכם להגיש תביעות נגד הפרוטוקולים בו זמנית בעשר ערי בירה בעולם ולהביע את האמירה המשתמעת שצריך להפסיק להפיץ שקרים ולהיעזר בחברת יחסי ציבור גדולה שתנהל את המאבק הזה. אי אפשר להכריח אנשים לקרוא את הספר שלי אבל הגשת התביעות הן דבר נגיש.

אני יכולה לומר שהייתי במערכת בתי המשפט 31 שנה עד שהגעתי לנושא הזה, ורק אז בסוגיית הפרוטוקולים של זקני ציון, הבנתי את חשיבותו של בית המשפט. פתאום ראיתי שלבית המשפט יש עוד תפקיד ככלי משמעותי”.

עוד הוסיפה השופטת בן עתו, בנוגע לסוגיית הכחשת השואה, והקישור שלה לנשיא איראן אחמדינג’אד, הנחשב למכחיש שואה, כי; “יש השואלים מדוע חשוב לאחמדינג’אד להכחיש את השואה והתשובה היא שזה מאוד חשוב לו, כי אם רוצים להציג את היהודים כשולטים בעולם, אז צריך לשלול מהם מיידית את מעמד הקורבן. הם לא יכולים להיות גם קורבנות וגם שולטים בעולם. לכן, צריך לשלול מהם באופן מיידי את מעמד הקורבן כדי שהעובדה שהם שולטים בעולם בכל תחום כמעט תעורר אנטגוניזם ואנטישמיות”.

פרופ’ יפה זילברשץ המשנה לנשיא אוניברסיטת בר- אילן, ציינה, כי; “אוניברסיטת בר- אילן, גאה להעניק לשופטת הדסה בן עתו את התואר ד”ר לשם כבוד לאות הוקרה על מאבקה ב’אנטישמיות’ בזירה הבינלאומית וייצוגה של ישראל בוועדות האו”ם, ועל קריירה ארוכה ופורייה, שהעלתה תרומה משמעותית למערכת המשפט ולחברה הישראלית”.

◄ השופטת הדסה בן-עתו

השופטת הדסה בן-עתו, נולדה בפולין ב-1926, ועלתה לארץ עם הוריה ב-1935. לאחר שסיימה את לימודיה בביה”ס “מעלה” בירושלים, ויצאה לשנת עבודה בקיבוץ בארות יצחק, החלה בלימודים אקדמיים ובפעילות חינוכית בקרב בני נוער. במלחמת העצמאות הייתה סגנית קצין התרבות של חזית המרכז.

השופטת הדסה בן עתו, פרופ’ יפה זילברשץ המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן ופרופ’ משה קוה

לאחר שחרורה מצה”ל עבדה בתפקידים שונים במשרד החינוך והתרבות, השלימה את לימודי המשפטים והוסמכה לעורכת-דין. לאחר חמש שנות עיסוק בפרקטיקה פרטית מונתה ב-1960 לשופטת בית משפט השלום וכעבור עשר שנים מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (וב-1982 לסגנית הנשיא של ערכאה זו).

בשנים 1971-1974, הייתה מרצה לדין פלילי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, ובראשית שנות השמונים מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט העליון.

בשבתה על כס המשפט, מילאה גם שורה של תפקידים ציבוריים; היא שימשה כחברה במשלחת הישראלית לעצרת האו”ם, עמדה בראשות הועדה לבדיקת בעית הזנות, כיהנה כנציגת ישראל בוועדת אונסקו לזכויות האדם ב-1982 (ומנעה החלטת גינוי של הגוף בעקבות אירועי סברה ושתילה) והייתה מעורבת בהקמת הארגון של משפטנים ועורכי-דין יהודים ועמדה בראשו (בשנים; 1988-2004).

ב-1991 פרשה מבית המשפט, כדי לחקור את הפרוטוקולים של זקני ציון והמשפטים בנושא זה שנערכו ברחבי העולם לאחר פרסום הפרוטוקולים.

חקירותיה הולידו את הספר רב המכר “השקר מסרב למות”, שיצא לאור ב-1998. הספר פורסם עד עתה בעשר שפות: עברית (5 מהדורות), אנגלית (3 מהדורות), גרמנית (3 מהדורות), רוסית, ספרדית, הולנדית, הונגרית, רומנית, בולגרית וערבית.

השופטת בן-עיתו, מוזמנת בקביעות להשתתף באירועים המתקיימים בארצות שונות לציון “מאה שנים לפרסום הפרוטוקולים”. והיא מרצה על הנושא באופן קבוע ב”משואה”, במכללה לביטחון לאומי ובפו”מ אפ”ק, וכן ביחידות שונות של צה”ל.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן