שר החינוך מר גדעון סער, הודיע על זכייתו של פרופ’ נעם שריף חתן פרס ישראל לשנת תשע”א בתחום: חקר המוסיקה ◄ פרופ’ פרופ’ שריף הוא יוצר ומבצע בעל שיעור קומה והכרה בינלאומית. בפועלו הטביע חותם עמוק על תרבות המוסיקה בישראל.
פרופ’ נעם שריף, חתן פרס ישראל בתחום המוסיקה לשנת תשע”א
שר החינוך, מר גדעון סער, הודיע הערב, יום ב’, על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר המוסיקה, פרופ’ נעם שריף, לשנת תשע”א וברך אותו על זכייתו.
בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הועדה, כי; “פרופ’ נועם שריף הוא יוצר ומבצע בעל שיעור קומה והכרה בינלאומית. בפועלו הטביע חותם עמוק על תרבות המוסיקה בישראל.
פרופ’ שריף, הינו מורה ומחנך רב פעלים, אשר על תלמידיו נמנים מבכירי המוסיקאים בארץ ובעולם. הוא צעיר נצחי, מקים ומפריח שממות אשר פרץ דרך החל באמנות, ההלחנה והביצוע דרך הזמר העברי ועד למגוון אמנויות הבמה.
◄ פרופ’ נועם שריף – Prof. Noam Sheriff
נועם שריף, יליד 7 בינואר 1935, הינו אחד מחשובי המוסיקאים הישראלים.
כיום הוא המנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית החדשה חיפה, אותה הקים מחדש אחרי שנסגרה, והביא אותה תוך זמן קצר להישגים מרשימים. החל מהעונה הבאה הוא גם יעמוד בראש האופרה החדשה המוקמת בחיפה, מהלך שיזם ותכנן במשך השנים האחרונות.
כיהן כפרופסור לניצוח ולקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה בתל-אביב והעמיד בשנותיו באקדמיה זו, כמו גם בשנים שלפני-כן, דורות של תלמידים, שהיו לאנשי מקצוע מעולים בשטח הניצוח והקומפוזיציה.
1952 – בגיל 17 ניצח לראשונה על התזמורת הסימפונית ירושלים רשות-השידור.
1953-1955 – את שירותו הצבאי עשה כמנצח-עוזר לשלום רונלי-ריקליס בתזמורת צה”ל.
1955-1959 – בעת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (לימודי פילוסופיה) יסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית וניצח עליה בסדרות קונצרטים רבות.
1957 – בן 22 מגיש את יצירתו “אקדמות למועד” לתחרות התזמורת הפילהרמונית על-שם סול יורוק לבחירת היצירה הישראלית שתחנוך את היכל התרבות. יצירתו זו, שהוגשה בעילום שם (!), זכתה בתחרות כשנבחרה על-ידי לאונרד ברנשטיין והושמעה בניצוחו בקונצרט החגיגי של פתיחת היכל התרבות בתל-אביב. יצירה זו זכתה לפופולאריות רבה ובוצעה במשך השנים על-ידי מנצחים רבים בארץ וברחבי העולם, בהם ויליאם שטיינברג, פריץ ריינר, ז’אן מרטינון, זובין מהטה, גארי ברתיני, מנדי רודן ורבים אחרים.
1959 – זוכה שוב בפרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית, הפעם על יצירתו “שירי המעלות”, שעליה ניצח אחר-כך המאסטרו קרלו-מריה ג’וליני במסעותיה של הפילהרמונית ברחבי העולם.
מ-1963 ועד היום – מלמד קומפוזיציה, תיזמור וניצוח, באקדמיות למוסיקה בתל-אביב ובירושלים. תלמידים רבים שלו עשו ועושים קריירה בינלאומית כמנצחים, כמלחינים וכמעבדים.
1970-1982 – מנהל מוסיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית. תחת ניצוחו זכתה התזמורת להצלחה רבה, הן בארץ והן בקנה-מידה בינלאומי, בסיוריה הרבים איתו ברחבי העולם.
1971-1973 – מנצח עמית בתזמורת הקאמרית הישראלית.
1972 – יסד את סדרת הקונצרטים 11:11 במועדון “צוותא” בתל-אביב, סדרה מצליחה ביותר,שממשיכה להתקיים עד היום וזוכה לחיקויים רבים ברחבי הארץ.
1975 – הקים את הקורס למוסיקה באוניברסיטה הפתוחה וחיבר את הקורס הראשון “מבוא למוסיקה ולדרכי האזנה”.
1978 – במסגרת פסטיבל ישראל מקבלים 12 הצ’לנים של התזמורת הפילהרמונית של ברלין את פרס המועצה לתרבות ולאמנות בישראל על ביצוע מצטיין בכל הזמנים של יצירה ישראלית. זאת בשל ביצועם בבכורה את יצירתו של נעם שריף “תרי-עשר”.
1980 – יסד את פסטיבל המוסיקה “ימי המוסיקה בשרון”, שנערך בקיבוץ שפיים.
1983 – ביצוע בכורה של רביעית המיתרים מס’ 1 בקונצרט בספרית הקונגרס בארה”ב, בנגינתה של רביעית קונקורד האמריקנית. יצירה זו הוזמנה על-ידי קרן קוסביצקי וספרית הקונגרס.
1985 – השמעת בכורה של יצירתו וריאציות “לה פוליה” על-ידי התזמורת הסימפונית של רדיו בוואריה בניצוחו של דוד שלון. היצירה הוזמנה על-ידי תזמורת זו וזכתה לשבחים רבים בביקורת.
1985-1988 – יועץ מוסיקלי לפסטיבל ישראל-ירושלים ומקיים, בראשונה, מרתונים של מוסיקה ישראלית.
1983-1986 – מלמד תיזמור בבית הספר הגבוה למוסיקה בקלן שבגרמניה.
1986 – בכורת יצירתו “פגישה לשישה” בהזמנת יו-יו מה ובביצוע ששת הצ’לנים הגדולים בעולם: יו-יו מה, הינריך שיף, דויד גרינגס, אנטוניו מנסס, בוריס פרגמנצ’יקוב, ולטר דספאי. פרייבורג, גרמניה.
מאז 1986 – יצירותיו מוצאות לאור באופן בלעדי על-ידי הוצאת C.F.PETERS היוקרתית מפרנקפורט.
1986 – מנהל ומנחה, יחד עם גארי ברתיני, את הקורס היוקרתי לניצוח ב”מוצרטאום” בזלצבורג.
1987-1989 – מנהל מוסיקלי של פסטיבל “מוסיקה דה קאמרה” ביפו, ובמסגרתו מקיים גם קונצרטים של מוסיקה ממוחשבת ומוסיקת מחשב לראשונה בישראל. מביא אל יפו העתיקה ולאולמותיה אמנים מן השורה הראשונה (מהתזמורת הפילהרמונית הוינאית ואחרים) וגם קהל של אלפים.
1987 – ביצוע בכורה באמסטרדם של “מחייה המתים”: סימפוניה אורטורית לסולנים, מקהלות ותזמורת סימפונית, לרגל פתיחת המוזיאון היהודי אמסטרדם. הביצוע בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, מקהלת הנערים מטלץ, מקהלת רדיו הולנד וסולנים. הקונצרט משודר בשידור חי בכבלים לכל העולם. מאז בוצעה היצירה עשרות פעמים ברחבי העולם, מאוסטרליה דרך אירופה ועד ארה”ב. בכל מקום בו הושמעה זכתה לתגובות החורגות מעל ומעבר מתגובות רגילות קונצרטים: התרגשות בלתי רגילה בקרב קהל המאזינים וביקורות מקצועיות נלהבות.
מספר דיסקים של היצירה בביצועים שונים יצאו לשוק בחברות בינלאומיות, וגם DVD מן הביצוע הפומבי של הקונצרט ביד-ושם, על-ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה. הדיסק האחרון של היצירה זכה במגאזין המוסיקה היוקרתי “קלסיקה” בצרפת למומלץ החודש.
1989-1995 – מנהל מוסיקלי ומנצח ראשי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון. תחת ניהולו זוכה התזמורת להצלחה רבה ביותר ולפרסים על ביצוע של יצירות ישראליות. כמו-כן היא מקבלת את תפקיד תזמורת האופרה הישראלית. עם תזמורת זו האו מקליט כמה מן היצירות התובעניות ביותר של הרפרטואר התזמורתי, כמו “פולחן האביב” של סטרוינסקי ו”כה אמר זרטוסטרא” של ר. שטראוס.
1990 – מבצע לראשונה בארץ את יצירותיו של ריכרד שטראוס עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון ומביא לדיון ציבורי את סוגיית השמעת יצירותיו של מלחין זה בארץ. בעקבותיו ובעקבות ביצועיו המצטיינים ליצירות אלה, החלו גם שאר התזמורות בישראל לבצע את יצירותיו של ר. שטראוס, בארץ ובחו”ל.
1991 – מקבל את פרס אקו”ם על ביצוען של יצירות ישראליות. הדרך המיוחדת שבה הגיש לקהל יצירות בנות זמננו, ובמיוחד יצירות ישראליות, פתחה פתח חדש לשאר גופי הביצוע בארץ והביאה לפריחה של ביצועי יצירות מאת מלחינים ישראליים.
1991 – ביצוע ראשון בלונדון של “מחייה המתים” על-ידי הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה.
מאז 1991 ועד היום – מכהן כפרופסור מן המניין לניצוח ולקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה (כיום ביה”ס למוסיקה ע”ש בוכמן-מהטה) באוניברסיטת תל-אביב.
1992 – ביצוע בכורה של “פסיון ספרדי” בטולדו, ספרד, לרגל ציון 500 שנה לגירוש היהודים מספרד. במבצעים: פלסידו דומינגו, מקהלות, סולנים התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה. הקונצרט נערך בנוכחות מלכת ספרד ו4000 מוזמנים, ושודר בכבלים לכל העולם.
1994 – נעם שריף והתזמורת הסימפונית ראשון-לציון פותחים את פסטיבל שלזוויג-הולשטיין היוקרתי בגרמניה בנוכחות נשיא גרמניה בקונצרטים שזכו להדים וביקורות יוצאי דופן.
1994 – ביצוע ראשון בגרמניה של “מחייה המתים” ב- Alte Operבפרנקפורט, על-ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של נעם שריף.
1994 – בקונצרט מיוחד, במסגרת סידרת ליתורגיקה 1994, לרגל יום הולדתו ה-60 של נעם שריף, מושמעת יצירתו “פסיון ספרדי” על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות-השידור בניצוחו של דוד שלון ז”ל, תלמידו בעבר לניצוח.
1995 – נבחר כאחד מבין חמישה מלחינים מרחבי העולם שהוצאת התוים C.F.PETERS מפרנקפורט מתחייבת להוציא לאור את כל יצירותיהם באופן בלעדי.
1995 – “תהילים של ירושלים” ל-4 מקהלות מעורבות, סולנים ותזמורת, מושמעת בבכורה בפסטיבל הליתורגיקה ע”י התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור בניצוחו של נעם שריף. היצירה הוזמנה על-ידי התזמורת הסימפונית ירושלים רשה”ש לרגל פתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים.
1996 – מנהל קורס לניצוח ותחרות מנצחים מטעם רשות השידור האוסטרלית, עם התזמורת הסימפונית של ויקטוריה, אוסטרליה.
1997 – נענה להזמנה של קרן קורט וייל לתזמר את האופרה “הנביאים” של קורט וייל, שבוצעה לראשונה בוינה על-ידי תזמורת הרדיו האוסטרי ובלונדון במסגרת סדרת ה”פרומס” ברויאל אלברט הול, ע”י התזמורת הסימפונית של הבי.בי.סי, מקהלות וסולנים ידועי שם.
1997 – “גומל לאיש חסיד” לקלרנית-בס ולתזמורת קאמרית. הוזמנה ע”י קאמרטה הישראלית ירושלים ואבנר בירון ומבוצעת על-ידם ועל ידי גיורא פיידמן, קלרנית-בס, בישראל ובשני סיורים באירופה.
1997 – ביצוע בכורה של “עקדה” לזיכרו של יצחק רבין על-ידי תזמורת האופרה של גנואה בניצוחו של גארי ברתיני. היצירה הוזמנה על-ידי האופרה של גנואה.
1998 – קונצרט מחווה לנעם שריף בפסטיבל ישראל.
1998 – “בראשית” למקהלות ילדים ותזמורת: הזמנה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית לקונצרט החגיגי לכבוד יובל למדינת ישראל. בוצעה לראשונה על-ידי הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה, בקונצרט יום העצמאות ה-50 למדינה.
1998 – יצירתו “מחייה המתים” מועלית בקונצרט מיוחד ביד-ושם על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה לכבוד 50 שנה למדינה.
1998-2000 – מכהן כמנהל האקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל-אביב. בתקופת כהונתו מעלה את רמתה המקצועית של תזמורת האקדמיה ומקדם אותה להישגים יוצאים מגדר הרגיל.
2000 – קונצרט מחווה ליצירותיו בפסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון. בכורות לשתיים מיצירותיו: “שירי ערש ומדריגלים” ו”מועדים”.
2001 – מלחין הבית של פסטיבל דרטינגטון היוקרתי באנגליה בשנה זו. במסגרת זו נותן הרצאות על מוסיקה יהודית ועל יצירותיו, ושמונה מיצירותיו מבוצעות בפסטיבל הזה בביצוע בכורה באנגליה.
2002-2005 – בעקבות סדרות קונצרטים מוצלחות במיוחד עם התזמורת הקאמרית הישראלית מתמנה בינואר 2002 למנהל המוסיקלי של התזמורת. תחת הנהגתו המקצועית זוכה התזמורת לתחייה מחודשת (לאחר שכמעט ונסגרה), ומוביל אותה להישגים רבים ולהערכות גבוהות מן המבקרים ומהקהל גם יחד.
2004 – מנהל מוסיקלי של התזמורת הסימפונית החדשה חיפה, אותה הוא משקם לאחר שפורקה למעשה. תחת הנהלתו מעפילה התזמורת להישגים שכמותם לא זכתה במשך שנים רבות. מאז כבר הכפילה ושילשה התזמורת את מספר מנוייה.
2009 – ביצוע בכורה של האופרה “גולם 13” במתכונת חצי בימתית, בבית האופרה הלאומי בפראג.
2010 – מכריז על הקמת האופרה החיפאית בראשותו, שתתחיל את פעילותה הרשמית בעונת 2011-12.
2010 – מקבל על עצמו להתמנות לנשיא המכללה למוסיקה “הד” בדרום תל-אביב.
פרופ’ שריף, צעיר נצחי, מקים ומפריח שממות
יצירותיו של נעם שריף, מבוצעות במשך השנים על ידי מיטב המוסיקאים בארץ ובעולם. את יצירותיו ביצעו, בין היתר: תזמורת פילדלפיה, התזמורת הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הרדיו של בוואריה, תזמורת הבי.בי.סי (במסגרת סדרת הפרומס המהוללת בלונדון), קבוצת הצ’לנים של התזמורת הפילהרמונית של ברלין, רוב התזמורות בארץ, ותחת שרביטיהם של לאונרד ברנשטיין, קרלו מריה ג’וליני, ז’אן מרטינון, ויליאם שטיינברג, כריסטוף אשנבך, גארי ברתיני, מנדי רודן, אבי אוסטרובסקי ורבים אחרים.
התזמורת הפילהרמונית הישראלית מבצעת באופן סדיר את יצירותיו ואף הזמינה אצלו במשך השנים יצירות רבות. היצירה האחרונה שהזמינה התזמורת הייתה לכבוד יובל החמישים למדינת ישראל:
“בראשית” למקהלת ילדים ותזמורת, שבוצעה בקונצרט החגיגי לכבוד יובל המדינה, על-ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה.
בין יצירותיו החשובות ביותר של נעם שריף נחשבות שלוש היצירות הווקאליות המהוות טרילוגיה;
– “מחייה המתים”, שבוצעה בבכורה באמסטרדם ב-1987 לרגל פתיחת המוזיאון היהודי באמסטרדם, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בקונצרט חגיגי שהיה בנוכחות מלכת הולנד ומכובדים מכל יבשת אירופה, והועבר בשידור חי בכל רחבי אירופה.
מאז זכתה יצירה זו לאינספור ביצועים באירופה (לונדון, ערים רבות בגרמניה, בריסל, פולין) באוסטרליה ובארה”ב, על-ידי תזמורת פילדלפיה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה.
– “פסיון ספרדי”, שבוצעה בבכורה בטולדו ספרד ב-1992, במסגרת אירועי 500 שנה לגירוש היהודים מספרד.
גם קונצרט זה, שהיה בנוכחות מלכת ספרד ומכובדים מכל אירופה, הועבר בשידור חי בכל העולם, בוצע על-ידי הפילהרמונית הישראלית עם פלסידו דומינגו כסולן, בניצוחו של זובין מהטה. מאז בוצעה היצירה פעמים אחדות באירופה ובארץ.
– “תהילים של ירושלים”, שבוצעה בבכורה בירושלים ב-1995 לפתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים, בידי התזמורת הסימפונית ירושלים רשה”ש בניצוח המלחין. גם יצירה זו זכתה לביצועים רבים ברחבי העולם.
נעם שריף, הלחין גם מוסיקה לסרטים עלילתיים, שהיוו ציוני דרך בתעשיית הסרטים הישראלית, כדוגמת “סינייה”, “תעלת בלאומילך”, “האתמול של מחר”, “הדיבוק”, “שבת המלכה” ורבים אחרים. המוסיקה שחיבר לסרטים דוקומנטריים (חיל האוויר הישראלי) ותסכיתי רדיו, זיכתה אותו בפרסים בינלאומיים.
כמו-כן הלחין מוסיקה לבלט, ללהקת בת-שבע וללהקת קול-ודממה. אחדים מן השירים שהלחין (כ”הנך יפה רעיתי” ועוד) הפכו זה מכבר לנכסי צאן ברזל של הזמר הישראלי.
במסגרת פעילותו כראש האקדמיה למוסיקה בתל-אביב הקים אנתולוגית תקליטורים של מוסיקה יהודית וישראלית, מתרומה שגייס לצורך זה. כמו-כן הביא לאקדמיה תרומה של שלושה מליון דולר שיועדה לטיפוח תזמורת האקדמיה למוסיקה בתל-אביב וגם לעידוד היצירה המקורית בתחומי האקדמיה.
במהלך השנים נשא אינספור הרצאות במסגרות רב-תחומיות שונות, בכנסי פסיכולוגים, בכנסי מדענים, בכנסי חברות מחשבים, בכנסי מורים, ובמסגרות אקדמאיות שונות שאינן קשורות במוסיקה. נושאיו נסבו בדרך כלל על ההשקה שבין האמנות, המוסיקה והאסטתיקה, לבין המדע. הרצה בקביעות באוניברסיטה הפתוחה בפני קהל שוחר מוסיקה ברחבי הארץ. בקונצרטים שבניצוחו הוא שוזר תמיד דברים שבהם הוא מאיר את המוסיקה המנוגנת בקונצרט ואת ריקעה.
נעם שריף, הגיש בזמנו קונצרטים מוסברים לנוער ולקהל הרחב, קונצרטים שהיו לשם דבר. זאת עשה עם הפילהרמונית הישראלית בסדרות מיוחדות “על אנשים וצלילים” ואף הפגיש (לראשונה בארץ) מוסיקה קלסית עם מוסיקת רוק ופופ (עם להקת הצ’רצ’ילים). הקליט תוכניות טלויזיה ורדיו רבות מני ספור בנושאי מוסיקה קלסית ועממית, שקרבו קהל רחב ביותר לעולם המוסיקה. דורות שלמים התחנכו על הסבריו המוסיקליים, ובעקבותיו קמו רבים הממשיכים את דרכו.
בשנים האחרונות הוציאו חברות אירופאיות שונות תקליטורים רבים מיצירותיו של שריף ובהם יצירותיו: “תהלים של ירושלים”, “גומל לאיש חסיד”, “מחייה המתים”, “בראשית”, “עקדה”, “וריאציות לה פוליה”, קונצ’רטו לכינור ולתזמורת, קונצ’רטו לצ’לו ולתזמורת ועוד. תקליטורים של יצירותיו מצויים על מדפי חנויות באירופה ובארה”ב, ויצירותיו המודפסות נמכרות באופן סדיר בחנויות התווים ברחבי העולם.
Add Comment