התוצאה: עובד עיריית הרצליה, בעל שם זהה לשם שצוין בכתבה סובל כעת מהתנכלויות קשות המקומון “ידיעות השרון”, מבית “ידיעות אחרונות”, פרסם, “הודעת התנצלות” להבדיל מהודעת הבהרה ועמד בסירובו לפצות את העובד; שי פורטל, סייר בעיריית הרצליה, תובע מהמקומון סך של 70 אלף ₪ על העוול והנזקים שנגרמו לו, באמצעות עו”ד מירי ברונו.
תביעת דיבה נגד “ידיעות השרון”: לא ציין ששם המרואיין עובד בעיריית הרצליה, הינו בדוי
עיתון “ידיעות השרון” של חברת ידיעות תקשורת בע”מ, מבית “ידיעות אחרונות”, פירסם כתבה ובה ציטט עובד בעיריית הרצליה אשר מעולם לא התראיין לכתבה. מדובר באדם בשם; שי פורטל, סייר בעיריית הרצליה, שגילה יום אחד את שמו מתנוסס בין כותרות העיתון המופץ כחלק מעיתון סוף השבוע של ידיעות אחרונות, באיזור השרון, ובפיו תלונות וביקורת קשה על התנהלות מחלקת הביטחון בעירייה המעסיקה אותו.
עשרות רבות מבני משפחתו, מכריו וחבריו לעבודה, מיהרו להתקשר אליו, רובם לטענתו, בזעם, בשביל לברר את פשר הדברים. הכחשותיו נתקלו בספקנות רבה.
בשיחתו עם עופר רוזנבאום כתב עיתון “ידיעות השרון”, אישר הכתב, כי אכן, שי פורטל, מעולם לא התראיין לכתבה ולא שוחח עם הכתב.
הכתב רוזנבאום, נאמר בכתב התביעה, הבטיח לשי פורטל, כי יעביר מכתב אל דוברת עירית הרצליה בה יסביר את הדברים, אך מעולם לא עשה כן.
כתוצאה מכך, חרושת שמועות החלה רוחשת סביבו, כאילו הוא המדליף אשר הוקיע את שמה של העירייה ועובדיה, ומצבו החברתי בעבודה הורע והלך.
בצר לו, פנה העובד אל עו”ד מירי ברונו, המתמחה בתביעות דיבה ולשון הרע, ולאחר שהעיתון עמד בסירובו לפצות את העובד על העוול והנזקים שנגרמו לו, היא הגישה בשמו תביעה כנגד המקומון על סך 70 אלף שקלים.
סיפור המעשה
עופר רוזנבאום כתב העיתון “ידיעות השרון”, המופץ כחלק מעיתון סוף השבוע של “ידיעות אחרונות”, סיקר לפני כמה חודשים תאונה שאירעה לאחד מסיירי העירייה. נראה, כי הוא ראיין סיירים אשר התלוננו על תנאי העסקתם, שלטענתם היו בין הגורמים לתאונה.
הכתב, החליט לצטט את הדוברים תחת שם בדוי, לטענת העיתון, אך לא ציין בכתבה שמדובר בשמות בדויים.
לרוע המזל, שמו של אחד העובדים אשר צוטט בכתבה זהה לשמו של אחד מהסיירים העובדים במחלקה, דבר שיצר סערה חברתית במסדרונות העירייה.
מן התביעה אשר הגישה בשם העובד עו”ד מירי ברונו, המתמחה בתביעות דיבה ולשון הרע, עולה שכתוצאה מהכתבה נחשד העובד על ידי מעסיקיו ועמיתיו לעבודה בהדלפות ובהשמצות חסרות בסיס. הכחשותיו של העובד התקבלו בחוסר אמון.
משפנה הסייר, אל הכתב רוזנבאום, על מנת לברר את פשר הכתבה המשמיצה, אישר באוזניו הכתב, כי אכן נעשתה טעות, וכי הוא לא רואיין מעולם לכתבה. אמנם הסייר, האחר המצוטט בשמו בכתבה, אכן לא קיים במחלקת הסיור, אך מזל זה לא האיר לתובע.
למרות התנצלותו בע”פ של הכתב עופר רוזנבאום, ולמרות בקשותיו של הסייר המושמץ, לא פירסם העיתון כל התנצלות על האירוע. דבר יצר גל נוסף של חוסר אמון כלפי הסייר, מקרב מכריו וחבריו לעבודה, והוא חש מנודה חברתית.
לדברי התביעה, ספג שי פורטל, הסייר, כתוצאה מהפרשייה נזקים רבים לשמו הטוב ועוגמת נפש, מעמדו במחלקה נפגע, וייתכן שמשקעים החברתיים של הפרשה עוד יפריעו לקידומו בעתיד.
בצר לו פנה פורטל, אל עו”ד מירי ברונו, מומחית לתביעות דיבה ולשון הרע, חוזים, מקרקעין ודיני צבא, לשעבר תובעת בפרקליטות הצבאית, והיא בעלת ניסיון של כ-10 שנים בניהול תביעות שונות.
עו”ד מירי ברונו, טוענת, כי ניסתה לפשר בין הצדדים ללא עירוב בית המשפט, אך הצעתה לפיצוי של 50 אלף שקלים (גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע ללא צורך בהוכחת נזק) נדחתה והעיתון, סירב למתן פיצוי כלשהו והציע לפרסם; “הודעת הבהרה”.
לאחר התעקשותה של עו”ד ברונו, פורסמה לבסוף ע”י העיתון, כחודש לאחר פירסום הכתבה; “הודעת התנצלות”, להבדיל מהודעת הבהרה.
בשל סירוב המקומון, לפצות את העובד על העוול והנזקים שנגרמו לו, הגיש העובד תביעה על סך 70 אלף שקלים, כנגד העיתון. טרם הוגש כתב הגנה.
Add Comment