כך קבע ביהמ”ש, בעקבות ערעורו של רו”ח ניר ששתיאל, אשר סיפק את שירותיו לחברה שעסקה בעבודות בניה ופיתוח בפירוק, ערער על החלטת המנהל המיוחד, שלא להכיר בו כבעל זכות עיכבון על הדוחות הכספיים של החברה. בית המשפט המחוזי בעיר ירושלים, קיבל את ערעורו.
רואה חשבון, הוא נושה מובטח ובעל זכות העיכבון על הדו”חות הכספיים
ניר ששתיאל, רואה חשבון, סיפק את שירותיו לחברה שעסקה בעבודות בניה ופיתוח. משהחלו הליכי פירוק בחברה, הגיש תביעת חוב, בטענה, כי הוא בעל זכות עיכבון על פנקסי החשבונות של החברה, אך תביעתו, נדחתה, על ידי המנהל המיוחד, אשר מונה לחברה.
רו”ח ניר ששתיאל, טען, כי הוא בעל זכות העיכבון מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, מכוח הגדרת “נושה מובטח” בפקודת פשיטת הרגל ולאור הגדרת עיכבון בחוק המיטלטלין.
לדבריו, מדובר בקבצי מחשב, אשר הכין, מכאן, שיש לו בהם זכות בעלות וזכות יוצרים ומכיוון שהחברה לא שילמה תמורתם – הם נכסיו.
בנוסף טען, כי תביעת החוב שלו כלפי החברה, גבוהה מזו שנקבעה על ידי המנהל המיוחד, משום שהיא כוללת שכר טרחה.
מנגד, טען המנהל המיוחד, כי יש לדחות את תביעת החוב של רואה החשבון, משום שאינה מגובה במסמכים, כגון; הסכמי שכר טרחה, וראיות לקיום החוב.
כמו כן, נקבע, כי גם על טענת הבעלות בזכות העיכבון להידחות, משום שמאגר המידע, אינו בעל ערך כלכלי לרואה החשבון, ולכן, אינו בר מימוש, וכן בשל הימנעות בתי המשפט ככלל משימוש בזכות העיכבון כאמצעי לחץ על החברה.
השופט יוסף שפירא, קבע, כי יש לראות ברואה החשבון כקבלן, ולכן, בהתאם לסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, שווי זכות העיכבון שברשותו היא כשווי הסכום שחבה לו החברה כמזמינת השירות.
לפיכך, נפסק, כי רואה החשבון הוא נושה מובטח ובעל זכות העיכבון על הדו”חות הכספיים.
בעניין חישוב שכר הטרחה, נקבע, כי בשל חוסר בתיעוד ובפרטים מספקים, יש לאמוד את הסכום באופן גלובלי על 30,000 שקלים.
● ב”כ המערער; עו”ד רמי ששתיאל
● ב”כ המשיב; עו”ד עידית בן ברוך
● לפסק הדין בעניין רו”ח ששתיאל נגד הכונס הרשמי
__________
הובא אתר המשפט הישראלי “פסק-דין”
Add Comment