זוגיות

אוניברסיטת חיפה, מציגה: מחקר על הקו הדק שבין אהבה וקנאה

מחקר שנערך ע"י דר’ סימון שמאי צורי, אוניברסיטת חיפה, מצא, כי הורמון אוקסיטוצין (Oxytocin), הידוע בכינוי: "הורמון האהבה", משפיע גם על התנהגויות אנטי-חברתיות כמו: קנאה ושמחה לאיד ◄ בעקבות הממצאים נחקר שימוש בהורמון אוקסיטוצין כתרופה בהפרעות שונות.
0
0

מחקר חדש שנערך על ידי ד”ר סימון שמאי צורי, חוקרת של אוניברסיטת חיפה, מצא, כי ההורמון אוקסיטוצין (Oxytocin), הידוע בכינויו; “הורמון האהבה” ומשפיע על התנהגויות, כמו: אמון, אמפתיה ונדיבות, משפיע גם על התנהגויות מסוג אחר לגמרי כמו: קנאה, ושמחה לאיד; “בעקבות הממצאים, אנחנו מניחים, כי ההורמון קשור להעצמת רגשות חברתיים באופן כללי-אם הסיטואציה היא חיובית ההורמון יחזק התנהגויות פרו-סוציאליות ואם הסיטואציה היא שלילית, ההורמון, יחזק את הרגשות השליליים”, אמרה ד”ר סימון שמאי צורי, שערכה את המחקר, אשר פורסם במגזין Biological Psychiatry.

כבר ממחקרים קודמים, ידוע, כי ההורמון אוקסיטוצין, משפיע לחיוב על רגשות חיובים. הורמון זה, משתחרר באופן טבעי בגוף במהלך לידה ובעת קיום יחסי מין. נבדקים, אשר שאפו את הצורה הסינטטית של ההורמון, גילו רמות גבוהות יותר של רגשות אלטרואיסטים וההנחה היא, כי להורמון חלק חשוב ביצירת קשר בין בני אדם.

במחקרים קודמים, גילתה ד”ר שמאי צורי, כי “עכברי מעבדה אשר שואפים את ההורמון (אוקסיטוצין), מביעים רמות גבוהות יותר של אגרסיביות ולכן, היא ביקשה לבדוק אם ההורמון משפיע גם על רגשות חברתיים שליליים. במחקר הנוכחי, השתתפו 56 נבדקים – חלקם שאפו את ההורמון הסינטטי וחלקם קיבלו פלסיבו (תרופת דמה).

אוניברסיטת חיפה, מציגה: מחקר על הקו הדק שבין אהבה וקנאה
אוניברסיטת חיפה, מציגה: מחקר על הקו הדק שבין אהבה וקנאה

הנבדקים, התבקשו לשחק במשחק מזל יחד עם מתחרה אחר, שהיה למעשה – וללא ידיעתם – מחשב. כל נבדק התבקש לבחור מבין שלוש דלתות והוא זכה בסכום כסף שהסתתר מאחורי הדלת בה בחר. מדי פעם, הנבדק, הרוויח פחות כסף מהשחקן השני ומדי פעם יותר מן השחקן השני – מה שיצר תנאים לרגשות קנאה או שמחה לאיד”.

הנבדקים אשר קיבלו את “הורמון האהבה” גילו רמות גבוהות יותר של קנאה

מן הממצאים, עוד עולה, כי הנבדקים אשר קיבלו את “הורמון האהבה” גילו רמות גבוהות יותר של קנאה, כאשר “המתחרה” שמולם זכה ביותר כסף מהם ודיווחו על רמות גבוהות יותר של שמחה לאיד, כאשר הם זכו ביותר כסף.

ממצא מעניין נוסף היה, כי ברגע שהמשחק הסתיים, לא נמצאו הבדלים בין הנבדקים לגבי רגשות אלה – מה שאומר שהרגשות השליליים, הועצמו רק במהלך המשחק.

“בעקבות הממצאים הקודמים של ניסויים עם אוקסיטוצין, החלו לחקור את השימוש בהורמון כתרופה בהפרעות שונות, כמו; אוטיזם.

ממצאי המחקר הנוכחי, מראים, כי צריך לבדוק גם את ההשפעות ההתנהגותיות הלא רצויות שלו לפני שממשיכים הלאה”, סיכמה ד”ר שמאי צורי מאוניברסיטת חיפה.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן