"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

רפואת ילדים

משרד הבריאות: יש להקטין חשיפה מבדיקות רנטגן ו-CT בילדים

ועדה משותפת למועצה הלאומית לדימות, המועצה הלאומית לרפואת ילדים ופדיאטריה והמועצה הלאומית לרפואת נשים נאונטולוגיה וגנטיקה גיבשה המלצות ◄ מומלץ, שצילומי ילדים, יבוצעו ע"י טכנאי רנטגן שהתמחה בבדיקות ילדים
משרד הבריאות: יש להקטין חשיפה מבדיקות רנטגן ו-CT בילדים
משרד הבריאות: יש להקטין חשיפה מבדיקות רנטגן ו-CT בילדים

משרד הבריאות, פרסם אתמול (שני), חוזר מיוחד ובו הנחיות ברורות להקטין משמעותית אלא אם אין ברירה את החשיפה לביצוע בדיקות דימות (בדיקות רנטגן או CT), החושפות ילדים ויילודים לקרינה מייננת עד גיל 18 שנים ומעל את הסיכון לחלות במחלות סרטן.

על החוזר חתום מנכ"ל המשרד, פרופ’ אבי ישראלי, המדגיש את העובדה, שהשפעת הקרינה משמעותית יותר ככל שגיל הנבדק צעיר יותר, הרי שבפגים, ביילודים ובילדים רצוי להשתמש בשיטות דימות חליפיות, כגון; MRI.

◄ ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים ויילודים לקרינה מייננת

קרינה מייננת כלולה ברשימת הגורמים הקרצינוגניים. הסיכון לאוכלוסיית ילודים וילדים עקב חשיפה לקרינה מייננת, גבוה בהשוואה לאוכלוסיה מבוגרת.

למרות שברוב הבדיקות, מנת הקרינה של בדיקה בודדת נמוכה, קיימים נבדקים, כגון; פגים וילדים החולים במחלות כרוניות, אשר נזקקים לבדיקות חוזרות והחשיפה המצטברת עלולה להיות משמעותית. חשיפה משמעותית עלולה להיגרם במיוחד בטכנולוגיות הפולטות מנות קרינה גבוהות יותר, כגון; תהליכי שיקוף שונים וטומוגרפיה ממוחשבת (CT), שהשימוש בה הולך וגובר.

ועדה משותפת למועצה הלאומית לדימות, המועצה הלאומית לרפואת ילדים ופדיאטריה והמועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה (באנגלית: Neonatology) וגנטיקה, גיבשה המלצות אשר אושרו ע"י שלוש המועצות ועל בסיסן, הוכן החוזר שלהלן;

◄ קווים מנחים:

יש למעט בחשיפה לקרינת רנטגן ככל האפשר, תוך שקילה של ההוריה הרפואית לדימות בקרינה למול החלופות האבחוניות הקיימות. יש להקפיד על אמות מידה רפואיות מקובלות בעת הביצוע של בדיקות בקרינה וכל זאת, בהתאם לעקרונות של חשיפה ברמה המינימאלית המאפשרת בדיקה אבחנתית (As Low As Reasonably Achievable – ALARA). מנות הקרינה האפקטיביות בילדים עבור פרוצדורות נבחרות מפורטות בנספח.

◄ הטכנולוגיה:

על מנת לצמצם את החשיפה לקרינת רנטגן, יש להשתמש במידת האפשר, באמצעי צילום דיגיטאלים, כגון: CR או DR ובאמצעי שיקוף דיגיטאלי. מכשירים אלו, עושים ברוב המקרים שימוש בקרינה מופחתת ובנוסף מצמצמים את הצורך בחשיפה חוזרת מסיבה של כישלון טכני, בשל יכולת עיבוד תמונה מתקדמת.

בכדי לאפשר מעקב אחר החשיפות בתהליכים עתירי קרינה, קבלת היתר הפעלה למכשירי CT, אנגיוגרפיה, וצנתורי לב חדשים תותנה בציודם במונה קרינה אינטגראלי כמפורט בחוזר 18 של היחידה הארצית לרישוי ופיקוח על מכשירי קרינה (מה- 1.8.2005). ככלל קיימת מגמה להשתמש בעתיד רק במכשירים המצוידים במונה קרינה אינטגראלי.

◄ ההנחיות:

● צילום רנטגן רגיל:

צילומי רנטגן, ייעשו על פי הפניית רופא, מפורשת וחתומה, בה יפורטו השאלה הקלינית וסוג הצילום הנדרש. על טכנאי הרנטגן, לוודא, כי יבוצע מספר החשיפות המזערי הנדרש.

מומלץ, כי הצילומים לתינוקות וילדים, יבוצעו ע"י טכנאי רנטגן, אשר עברו הכשרה בתחום רנטגן ילדים ובפיקוח רופא רדיולוג הממונה מטעם מנהל מכון הדימות על תחום זה.

מומלץ, כי צילומי ילדים, יבוצעו ע"י טכנאי רנטגן שהתמחה בבדיקות ילדים. בטרם ובעת ביצוע הצילום ע"י טכנאי הרנטגן, על מנהל מכון הדימות לוודא קיום הכללים הבאים;

● שילוט גלוי לנבדק ולמלווה המתייחס לכך שהבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת ולחובת הכסוי במגן עופרת.
● קיומם של אמצעי מיגון מגוונים בחדרי הדימות.
● ככל שהשאלה הרפואית מאפשרת, חובה להקפיד על שימוש בכסוי/מגן עופרת לאיבר/למערכת סמוכים לאזור הנבדק, ובפרט על מיגון בלוטת התריס ואיזור בלוטות המין (הגונדות).
● כיסוי ומיגון המלווה לצילום, תוך הקפדה על בירור האפשרות להיות המלווה בהריון (כאשר קיימת אפשרות כזו).
● צמצום שדה הקרינה ככל הניתן.
● שאיפה לשימוש ב-kV המרבי האפשרי לקבלת תמונה טובה עם mAs נמוך אופטימאלי שיתקבל באמצעות מערכת החשיפה האוטומטית.
● יש להימנע משמוש ב"בוקי" בצילום חזה ילדים קטנים.
● שימוש ב-kV גבוה בצילומי בטן עם חומר ניגוד מסוג בריום.
● שימוש ברשימת מאפייני חשיפה לילדים ("תאורות") המותאמת למכשיר הצילום נייח או נייד, ומומלצת ע"י היצרן, ואשר אושרה או עברה התאמה ע"י רדיולוג וטכנאי רנטגן מנוסים בצילומי רנטגן בילדים.

◄ שיקוף:

● שימוש בהקרנה בפולסים, ככל הניתן.
● כשניתן, ביצוע צילום של תמונת המוניטור ולא צילום על ידי חשיפה מלאה.
● צמצום שדה הקרינה ככל שניתן.
● הרחקת גופו של הנבדק ככל שניתן משפופרת ההקרנה.
● הורדת מגבר התמונה/FD צמוד ככל שניתן לגוף הנבדק.
● שימוש בנתיבי מעבר קרינה קצרים בגוף (כגון; זווית PA ישרה ולא זווית cudal אלכסונית.
● שינוי של זוויות ההקרנה מידי פעם ולא לבצע הקרנה ארוכה בזווית אחת.
● מודעות לכך שמצבי הגדלה של התמונה כרוכים גם בהגדלה של עוצמת הקרינה.
● הכרזה של הטכנאי לרופא המשקף בכל פעם שהמכשיר מצפצף על כך שחלפו חמש דקות שיקוף נטו.
● הכשרה ולווי צמוד של המתמחים לשם קיצור תהליך השיקוף.
● ביצוע של נוהל רישום ומעקב בתיקו של כל נבדק אחר משך זמן ההקרנה, סה"כ מספר הצילומים שבוצעו (לפני שנמחקו הצילומים בהם לא היה צורך) ומנת הקרינה המוצגת על מכשיר ההקרנה.

◄ התוויות נוספות לצילומי פגים ותינוקות

● צמצום שדה החשיפה למינימום האפשרי, כסוי בלוטות המין (גונדות) ובלוטת התריס, ככל שהדימות הנדרש על ידי הרופא מאפשר, הקפדה על הקרנת אזור הבדיקה המבוקש בלבד.
● הגנה מפני קרינה סביבתית של השוכבים בסמוך לנבדק המצולם, דרושה כאשר המרחק בין עריסה לעריסה הוא פחות מ- 1 מטר. ההגנה צריכה להיעשות על ידי קיר מגן קרינה נייד.
● יצירת תנאי צילום מיטביים, כולל הזזת צנרת ומכשור רפואי ככל הניתן.
● שימוש במכשיר נייד ייעודי ליחידה לטיפול מיוחד ביילוד ("פגיה"), עם פרמטרים ידועים ומתאימים לצילום.

◄ פיקוח, אכיפה והדרכה:

מאחר ופגים עלולים לעבור חשיפות מרובות במהלך תקופת אשפוזם, יש לשקול כל צילום באופן פרטני. יש להקפיד על רישום הצילומים המבוצעים ברשומת המטופל בדף ייעודי שירכז את רשימת הצילומים המלאה שבוצעה. הרישום יכלול ציון רמת "חשיפה ממוצעת" לבדיקה שבוצעה בהתאם לנספח "מנות חשיפה ממוצעות" המצורף ובאחריות מנהל היחידה לטיפול מיוחד ביילוד.

בכל מתן תשובה של בדיקה המערבת חשיפה לקרינה מייננת, יש לציין בתשובה רמת "חשיפה ממוצעת" לבדיקה שבוצעה בהתאם לנספח "מנות חשיפה ממוצעות" המצורף ובאחריות מנהל מכון הדימות.

אחראי בטיחות הקרינה הממונה בכל מחלקת דימות, יוודא קיום הוראות אלו ויתעד את הצעדים אשר ננקטו ליישומן. תיעוד זה ייכלל בתנאים לחידוש רישיון ההפעלה של המכון, זאת, באחריות מנהל המכון.

ממונה בטיחות הקרינה יוודא קיום השתלמות אחת לשנה לפחות, לכל
צוות מכון הדימות והיחידה לטיפול מיוחד ביילוד. במסגרת זו יינתן הסבר על הסכנות הבריאותיות הקיימות בחשיפת פגים וילודים לקרינה מייננת (לרבות אזכור כמות החשיפה המצטברת שעלולה להיות קיימת באוכלוסיות אלו), אמצעים לצמצום החשיפה לקרינה ורענון הנחיות אלו.

יושם דגש על ניתוח מקרים ותקלות, ומתן עדכונים מקצועיים בתחום. על הנהלת ביה"ח לקיים השתלמויות בתחום זה גם לצוותים רפואיים וסיעודיים נוספים, כגון רופאי ילדים ואורטופדים המפנים ילדים לבדיקות דימות.

◄ טומוגרפיה ממוחשבת – CT:

עקב התרומה הגבוהה של CT למנת הקרינה הכוללת, קיימות הנחיות ייעודיות לתחום זה על מנת לצמצם ככל הניתן את רמות החשיפה. יש לציין, כי בדיקה זו, הינה אמצעי אבחוני חשוב בילדים (כגון: אבחנת סרטן, מעקב, אבחון טראומה, הערכת מחלות דלקתיות) וזאת אף שטכנולוגיה זו נחשבת למקור הקרינה העיקרי ברפואה (למרות שכ- 5% מבדיקות הדימות מבוצעות ע"י CT, 40%-67% מכל הקרינה המייננת עקב דימות נגרמת מבדיקה זו).

לאור העובדה שהשפעת הקרינה משמעותית יותר ככל שגיל הנבדק צעיר יותר, הרי שבפגים, ביילודים ובילדים רצוי




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן