הזוכים הם; גיזלה גרהרדט, גיזלה גרהרדט, תושבת הכפר זה 73 שנים, שתרמה רבות להרחבת שירותי הדת ביישוב, איבי יעקב, התנדבה, במשך למעלה משלושים שנה, בסניף האגודה למען החייל, ו-אריק פוקס שקידם את תחומי הספורט ובתוכם הקמת פארק המים בישוב
בתמונה משמאל לימין: אריק פוקס, אפי דרעי, רבקה – בתה של גיזלה גרהרדט ו-איבי יעקב. (צילום: חן ליאופולד).
שלושה תושבים, זכו בתואר יקירי כפר יונה 2008, במהלך אירועי יום העצמאות בישוב הנערך, זו השנה השנייה. הזוכים הם; גיזלה גרהרדט, בת ה-93, איבי יעקב, בת 81, ו-אריק פוקס, הצעיר בחבורה (55). ראש המועצה אפי דרעי, שיבח בטקס את הזוכים על תרומתם הרבה לקהילה והעניק להם תעודות הוקרה לעיני כ- 7000 תושבי כפר יונה והסביבה שהגיעו לחגוג עצמאות ב-“פארק הדר” בישוב.
ראש המועצה אפי דרעי, שיבח בטקס את הזוכים על תרומתם הרבה לקהילה והעניק להם תעודות הוקרה לעיני כ- 7,000 תושבי כפר יונה והסביבה שהגיעו לחגוג עצמאות ב-“פארק הדר” בישוב.
גיזלה גרהרדט, בת ה-93, תושבת הכפר זה 73 שנים, שתרמה רבות להרחבת שירותי הדת ביישוב, הקימה את בית הכנסת המרכזי בכפר יונה ואת סניף “חברה קדישא” המקומית.
בשנת 1959 הקימה גרהרדט את סניף איל”ן המקומי, והייתה יושבת ראש הסניף במשך 40 שנים, תוך דאגה מתמדת לשמירה על איכות חייהם של הנכים בני כפר יונה. את הפרס קיבלה בשמה בתה, רבקה.
התושבת השנייה שזכתה בתואר היא; איבי יעקב, בת 81, תושבת הכפר מזה 45 שנים.
איבי, התנדבה, במשך למעלה משלושים שנה, בסניף האגודה למען החייל, לרווחתם של חיילי כפר יונה והיחידות השונות באזור. מזה שנים היא תורמת, למען רווחתם של קשישי כפר יונה, במסגרת מרכז היום לקשיש והאגף לייעוץ לקשיש ב-ביטוח לאומי.
איבי, מבקרת קשישים רבים בבתיהם ומסייעת להם מתוך כבוד ואהבה.
הזוכה השלישי בתואר, הוא אריק פוקס, הצעיר בחבורה (55). הוא שימש חבר בהנהלת המתנ”ס במשך 14 שנה, קידם את תחומי הספורט ובתוכם הקמת פארק המים בישוב.
בשנת 1990 הקים, יחד עם תושבים נוספים, את שבט “רגבים” של צופי כפר יונה, ושימש חבר בניהול השבט במשך 10 שנים.
פוקס, הוא חבר בהנהלת אגודת הכדורגל מזה 8 שנים, נמנה עם מקימיה מחדש של קבוצת “בית”ר כפר יונה”, אשר ממוקמת העונה בצמרת בליגה א’.
בנוסף, רתם פוקס את חברת “סנו” בה הוא עובד, ותרומותיה לתחומי הקהילה.
פוקס הנרגש, הודה על הכבוד שניתן לו, וציין; “בימים שבהם המשפט עושה למען ביתו נשמע טבעי ולא מעורר תרעומת, עדיין, השמחה הגדולה ביותר היא היכולת לתת”.
Add Comment