אנרגיה הביס והכיס חדשות צרכנות

תחקיר מכון אדווה: המחיר הסמוי של הפרטת תחנות הכוח

מחקר חדש של מרכז אדוה, חושף: הרפורמה שהבטיחה תחרות ויעילות במשק החשמל הפכה למנגנון שהעביר מיליארדי שקלים מכיסיהם של הצרכנים לקבוצה מצומצמת של בעלי הון פרטיים. בעוד שיעור הייצור הפרטי זינק ל-59%, הציבור שילם עלות עודפת סמויה של מיליארדי שקלים בשלוש שנים בלבד.
0
0
מקס גרובמן, חוקר ב'מרכז אדוה' ומחבר הדו"ח המחיר הסמוי של הפרטת תחנות הכוח בישראל ברקע תחנות כוח | עיבוד: Gemini Google | עיצוב: שולי סונגו©
מקס גרובמן, מרכז אדוה

אנרגיה מניעה את העולם, אך הכסף הגדול שולט באנרגיה ובישראל, השליטה הזו פוגעת בכלל הציבור. יש סעיף אחד שלא מופיע בחשבון החשמל שלנו; מחיר ההפרטה.

רוצים עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה ב’פייסבוק או ב’X’.

מחקר חדש של “מרכז אדוה” אמצעות מקס גרובמן, חוקר במרכז אדוה ומחבר הדו”ח, בוחן את מחיר ההפרטה של משק החשמל ולטענתו חושף תמונה ברורה;

הרפורמה שהוצגה לציבור כהבטחה לתחרות, יעילות והוזלת מחירים – התגלתה כמנגנון להעברת מיליארדי שקלים מצרכני החשמל לקבוצה קטנה של בעלי הון פרטיים.

מאז רפורמת 2018, מקטע ייצור החשמל בישראל, עבר שינוי עמוק. תחנות כוח שהיו בבעלות חברת החשמל הממשלתית, נמכרו לגופים פרטיים, ונתח הולך וגדל מייצור החשמל, עבר ממודל ציבורי מפוקח למסחר שוטף בשוק חשמלתחרותי“.

אך פנטזיית התחרות הנאו-ליברלית לא התממשה, ובמקומה נוצרה ריכוזיות פרטית חדשה; מספר מצומצם של קבוצות בעלות שולטות בחלק מרכזי מייצור החשמל, בעיקר בתחנות כוח גדולות השורפות גז פוסילי.

לא מדובר בתקלה נקודתית או ב”כשל שוק” מתמשך, אלא בתוצאה מבנית של ניהול תשתית חיונית כזירת מסחר

הנתונים ממחישים את היקף התמורה. שיעור ייצור החשמל הפרטי, עלה מ-16% בשנת 2014 ל-59% בשנת 2024.

באותה השנה, הגופים הפרטיים, החזיקו ב-73% מהספק תחנות הכוח הגזיות במשק, וששת השחקנים הפרטיים הגדולים שלטו ב-90% מההספק הפרטי של תחנות הגז.

ועם התבססות מודל המסחר בחשמל, מדד מחירי החשמל שגבו היצרנים הפרטיים, המשקף את רווחיותם, עמד בשנת 2025 על רמה הגבוהה ב-67% מרמתו בשנת 2020.

המחקר, מראה, כי לא מדובר בתקלה נקודתית או ב”כשל שוק” מתמשך, אלא בתוצאה מבנית של ניהול תשתית חיונית כזירת מסחר.

כאשר החשמל, מנוהל כסחורה, עולה, כי התלות ביצרנים הפרטיים הגדולים מתורגמת לכוח שוק, שמאפשר להם לגבות מחירים גבוהים בהרבה מהתעריף המפוקח שהיה משולם אילו התחנות היו נשארות בבעלות חברת החשמל הממשלתית.

פער המחירים הזה, מתברר “מתגלגל” ישירות לתעריף החשמל ומשולם בידי כלל הצרכנים.

דוברת מרכז אדוה, הגב’ מירה אופנהיים, הוסיפה ומסרה לאתר כאן ישראל, כי על פי אומדן המחקר, העלות העודפת שהוטלה על צרכני החשמל כתוצאה מהפרטת תחנות הכוח, עמדה על 1.26 מיליארד ש”ח.

בשנת 2022, טיפסה ל-1.82 מיליארד ש”ח בשנת 2024, והסתכמה ב-4.58 מיליארד ש”ח בשלוש השנים 2022-2024 בלבד.

וככל שהפרטת ייצור החשמל תתקדם, כך צפויה העלות הסמויה הזו, שאינה מפורסמת על ידי הרגולטור וכמעט שאינה נדונה בציבור להמשיך ולתפוח.

אספקת חשמל צריכה להיות מנוהלת כזכות בסיסית וכשירות ציבורי, לא כזירת מסחר …”

מעבר למספרים, עומדת כאן סוגיה בסיסית; חשמל הוא מוצר יסוד, אך ההפרטה הופכת אותו ל’נכס פיננסי‘.

כאשר תשתית חיונית עוברת לשליטת הון פרטי, ההיגיון שמכתיב את ניהולה אינו טובת הציבור אלא הבטחת תשואה ל’בעלי הון‘ והתוצאה היא משק חשמל פגיע יותר, יקר יותר ותלוי יותר ב-גז פוסילי מזהם.

הכסף שזורם כיום כרווח לבעלי תחנות הכוח היה יכול לממן השקעה ציבורית בתשתיות, באמינות הרשת ובחיבור מואץ של אנרגיות מתחדשות.

מקס גרובמן, חוקר במרכז אדוה ומחבר הדו”ח, אמר; “אספקת חשמל צריכה להיות מנוהלת כזכות בסיסית וכשירות ציבורי, לא כזירת מסחר שמעשירה מעטים על חשבון רבים.

המסקנה ברורה; הגיע הזמן לבלום את הפרטת משק החשמל, להחזיר את האינטרס הציבורי למרכז, ולהרחיק את מניע הרווח מתכנון וניהול של תשתיות חיוניות“.

מקס גרובמן, חוקר ב’מרכז אדוה’ בתחומי סביבה וכלכלה-פוליטית | מחבר הדו”ח

מקס גרובמן הוא חוקר במרכז אדוה בתחומי סביבה וכלכלה-פוליטית. במסגרת עבודתו הוא עוסק במשבר האקלים, השלכותיו והתמודדות החברה מולו.

גרובמן, הוא בוגר תואר ראשון בסוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, ולומד כעת לתואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים.

בנוסף, הוא פעיל ביוזמות שונות לתיווך ידע פוליטי עבור קבוצות וקהלים מגוונים.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 72, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-8 נכדים; כפיר-שלמה, רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ראש הממשלה נתניהו בהצהרה לתקשורת

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

אחרי החורף האביב הגיע

חגיגה ישראלית – מוסיקה ליום העצמאות ה- 77

ישראל חוגגת 78