בנקים תחבורה | רכב | תעופה תיירות | נופש

‘רפורמת שמיים פתוחים’ הפחתת הרגולציה הגדילה היצע הטיסות

את העלייה המהירה ב'תיירות הנכנסת' ניתן לייחס לגורמים אחרים, כגון; צמיחת התוצר ב'מדינות ECD' וכן שיפור המצב הביטחוני בישראל. התחרות בתחום הטיסות, לרבות השפעתה להגברת היציאות של תיירים ישראלים לחוץ לארץ, לא פגעה בפעילות של ענפי התיירות והיקף הפעילות והתעסוקה בתיירות בשנות הרפורמה גדל בקצב דומה לקצב הממוצע ב'מדינות OECD' ◄ לצד העלייה ביציאות לחוץ לארץ, נראה שהרפורמה לא פגעה בפעילות של ענפי התיירות המקומית.
0
0
מטוס אל על ממריא, מתוך קמפיין החברה על רקע רפורמת שמיים פתוחים של ישראל | עיבוד צילום: שולי סונגו ©מטו
מטוס אל על

‘רפורמת שמיים פתוחים’ של ישראל להגברת התחרות בתחום הטיסות האם היא הועילה לישראל? בנק ישראל, פרסם היום (יום ראשון, י”א בחשון התשפ”ב) מחקר בנושא; “מחקרים ועבודות אחרות” בו קטע מתוך לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות: רפורמת “שמיים פתוחים” והשפעתה על ענפי התיירות ועל הצרכן הישראלי.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

מניתוח שערכו דר’ רן שהרבני ודר’ אלה שחר מ‘חטיבת המחקר של בנק ישראל’ בחן את השפעות הרפורמה על ענף התיירות ועל הצרכן הישראלי. והינה קטע;

  • רפורמת שמיים פתוחים” יושמה בהדרגה בשנים; 20132018, ובמסגרתה הוגברה התחרות בתחום הטיסות.
  • בעקבות הרפורמה גדל מאוד בהשוואה בין-לאומית מספר היציאות לחוץ לארץ של ישראלים מכל חֲמִישׁוֹנִי ההכנסות. מספר הטיסות והנוסעים בחברות התעופה הישראליות, שהושפעו באופן ישיר מן הרפורמה, המשיך לגדול בתקופת הרפורמה.
  • לא נמצאה תרומה של הרפורמה להגדלת מספר התיירים הנכנסים לישראל. עם זאת קשה יותר לזהות מבחינה סטטיסטית את השפעת הרפורמה על כניסות תיירים מכיוון שהתנוּדות במצב הביטחוני משפיעות באופן ניכר על כניסות התיירים.
  • הגברת התחרות בתחום הטיסות, לרבות השפעתה להגברת היציאות של תיירים ישראלים לחוץ לארץ, לא פגעה, ככל הנראה בפעילות של ענפי התיירות, שהיקף הפעילות והתעסוקה בהם בשנות הרפורמה גדל בקצב דומה לקצב הממוצע ב-מדינות OECD.

ממשלת ישראל, ניהלה בעבר מדיניות תעופה שמרנית, אשר התאפיינה בהסכמי תעופה בִּילָטֵרָלִיִּים (דוּ צדדי) שכללו הגבלות על מספר החברות הרשאיות להפעיל טיסות סדירות בקווים המוסכמים (“מוביל נקוב“) על הקיבולת המוצעת ועל יעדי הקווים המאושרים להפעלה.

דר' רן שהרבני חוקר בכיר, מאגף מקרו כלכלה ומדיניות מחטיבת המחקר של בנק ישראל
דר’ שהרבני

בשנת 2006, פנה האיחוד האירופי אל ממשלת ישראל בדבר קידום הסכם תעופה גלובלי אחיד מול מדינות האיחוד האירופי.

במענה, לפנייה זו, החליטה ממשלת ישראל להתחיל תהליך של ליברליזציה הדרגתית ל-פתיחת שמי המדינה ל-תחרות.

רפורמת שמיים פתוחים” שיישוּמה החל בשנת 2013 והסתיים ב-2018, הגבירה את התחרות בענף הטיסות לישראל וממנה בהסירה מגבלות על חברות המפעילות טיסות מ-מדינות האיחוד האירופי אל ישראל.

מניתוח שערכו חוקר בכיר, בתחום מדיניות, אגף מקרו כלכלה ומדיניות דר’ רן שהרבני והחוקרת, בתחום מדיניות, אגף מקרו כלכלה ומדיניות​ דר’ אלה שחר מ‘חטיבת המחקר של בנק ישראל’ בחן את השפעות הרפורמה על ענף התיירות ועל הצרכן הישראלי.

עולה, כי הרפורמה הזו, הגדילה את היצע הטיסות למדינת ישראל במידה משמעותית בזכות הפחתת ה’רגולציה‘.

 דר' אלה שחר חוקרת, בתחום מדיניות, אגף מקרו כלכלה ומדיניות​ מחטיבת המחקר של בנק ישראל
דר’ שחר

כתוצאה מכך, גדל מספרן של הנסיעות לחוץ לארץ של ישראלים בשיעור חריג יחסית לגידול טרום הרפורמה (ראו למטה איור 1) וגם בהשוואה בין-לאומית.

הניתוח האקונומטרי (אקונומטריקה היא תורת מדידה כמותית המשתמשת בכלים סטטיסטיים לבחינת יחסים בין משתנים כלכליים, בחינת מגמות ומתן תחזיות כלכליות).

מלמד, כי הודות לרפורמה, עלה מספר היציאות לחוץ לארץ לנפש של ישראלים בכ-50% מעבר לגידול הנובע מהשפעת גורמי בסיס, כגון; התוצר לנפש, שער החליפין הריאלי ו-המגמה העולמית.

גידולו של מספר היציאות לחוץ לארץ, הקיף את כל חֲמִישׁוֹנִי ההכנסה (חמישית מאוכלוסייה, הנמדדת ומסודרת לפי תכונה מסוימת, למשל; רמת ההכנסה, גובה, אינטליגנציה וכדומה).

איור 1: יציאות ישראלים לחוץ לארץ 1995–2019

המקור: הלמס.

לצד העלייה ביציאות לחוץ לארץ, נראה שהרפורמה לא פגעה בפעילות של ענפי התיירות המקומית, הסכמי תעופה בִּילָטֵרָלִיִּים, 

למרות הכניסה המסיבית של חברות תעופה בין-לאומיות לשוק הישראלי, מספר הטיסות והנוסעים של החברות הישראליות המשיך לעלות, גם אם בקצב נמוך מזה של של טיסות החברות הזרות.

היקף התיירות הנכנסת בשנים האחרונות, עלה משמעותית, אך תוצאות אמידת רגרסיית הביקוש של תיירים להגעה לישראל מלמדות שלרפורמה למעשה, לא הייתה השפעה מובהקת על מספר התיירים המגיעים לכאן.

את העלייה המהירה ב’תיירות הנכנסת‘ ניתן לייחס לגורמים אחרים, כגון; צמיחת התוצר ב’מדינות ECD‘ וכן שיפור המצב הביטחוני בישראל.

בסופו של דבר הגברת התחרות בתחום הטיסות, לרבות השפעתה להגברת היציאות של תיירים ישראלים לחוץ לארץ, לא פגעה בפעילות של ענפי התיירות והיקף הפעילות והתעסוקה בתיירות בשנות הרפורמה גדל בקצב דומה לקצב הממוצע ב’מדינות OECD‘ (ראו איור 2).

איור 2: שיעור השינוי במספר המועסקים בענפי התיירות 2012 עד 120172

1ההשוואה כוללת את כל המדינות שיש לגביהן נתונים.

2כולל את המועסקים בתיירות נכנסת,  עבור חופשה בארץ ועבור נסיעה לחוץ לארץ. הענפים העיקריים הם שירותי אירוח, שירותי מזון ומשקאות, הובלה אווירית של נוסעים ושירותים של שדות תעופה ושל נמלים, שירותי תחבורה ציבורית יבשתית ורכב שכור, פעילות של סוכנויות נסיעות ומארגני טיולים ופעילויות פנאי, נופש ובילויים.

המקור; OECD.

אל קטע רפורמת שמיים פתוחים והשפעתה על ענפי התיירות ועל הצרכן הישראלי.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן