בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הרשיע רופא משפחה מהמגזר החרדי, תושב יישוב במרכז הארץ, בעבירות מין חמורות שביצע בשתי בנותיו במשך כ-23 שנים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
העבירות כוללות מעשי אונס, מעשים מגונים, וחלקן בוצעו עוד כשהיו רכות בשנים ועד הגיען לגיל 18.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) ברכה היום כ”ח בתשרי, התשפ”ו (20 באוקטובר 2025) על הכרעת הדין שהרשיעה רופא מאזור המרכז בביצוע עבירות מין חמורות ומצמררות כלפי שתי בנותיו הקטינות.
ההרשעה, בה קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות, מתייחסת לפרשת פגיעה מתמשכת ואכזרית שהתנהלה בתוך המשפחה במשך למעלה מעשרים שנה במצטבר.
הרכב השופטים כבוד סגנית הנשיאה ליאורה ברודי, השופטת מיכל ברק נבו והשופט מיכאל תמיר, קבע, כי עדויות הבנות אמינות, ו-דחה את טענות ההגנה של הנאשם, שטען, כי מדובר ב”עלילות שווא“.
בית המשפט, התרשם, כי הבנות סובלות מ”פוסט-טראומה מורכבת” כתוצאה מן הפגיעות, וכי הנאשם הוא אדם מניפולטיבי בעל “שני פרצופים“; רופא חומל מצד אחד, ופוגע מינית מצד שני.
המעשים נחשפו במקרה, לאחר שהבת הצעירה ביקשה צו הרחקה עם עזיבתה את הבית. רק לאחר התערבות המשטרה הסכימו הבנות להתלונן.
בית המשפט מתח ביקורת חריפה על האם, שבחרה להאמין לנאשם למרות הסימנים הברורים והעדויות של בנותיה.
השופטים, ציינו את האומץ של הבנות ושל אנשי חינוך ורוח שסייעו להן לחשוף את האמת, חרף הקושי הרב בחשיפת מעשים כאלה במגזר החרדי.
על חומרת התיק, ניתן ללמוד מדברי בית המשפט העליון במהלך הליכי המעצר, שם צוין, כי מדובר; “באחד מתיקי המין החמורים שהוגשו ונדונו בבית המשפט“.
עו”ד יעל זליג, התובעת בתיק מטעם הפרקליטות, מסרה, כי ההרשעה מהווה ביטוי לאמון המלא שנתן בית המשפט בעדותן האמיצה והישרה של המתלוננות, אשר גילו תעצומות נפש יוצאות דופן בכך שהעידו נגד… אביהן.
הפרקליטות רואה בהכרעת הדין, מסר ברור וחד-משמעי של הגנה על נפגעי עבירה, ובמיוחד על ילדים שנפגעו מינית על ידי מי שהיה אמור להיות האדם המגן עליהם.
█ המחיר הנורא של החשיפה: משפחות שהפנו עורף
דוברת מחוזות תל אביב והמרכז באגף דוברות הסברה ותקשורת, של משרד המשפטים, עורכת דין ויטה זק, הוסיפה לאתר כאן ישראל | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה, כי בית המשפט דחה לחלוטין את קו ההגנה של הרופא המורשע.
בית המשפט, הדגיש את המחיר הכבד ששילמו בנותיו הנפגעות על חשיפת האמת; “כמעט כל משפחתן, כולל אימן, הפנתה להן עורף והעדיפה להאמין לנאשם“.
בית המשפט, קבע, כי ה-אֵם “עצמה עיניה” לסימנים ולדיווחים, ובחרה להאמין לנאשם בהסתמך על “חוש נשי“, אף שהודתה שבנותיה אינן שקרניות.
הכרעת הדין מצאה תמיכות וחיזוקים רבים לעדויות הנפגעות, וציינה לשבח את האומץ והנחישות של אנשי חינוך וטיפול (מורות, מטפלות, ורבנים) שסייעו להן להביא את הצדק לאור, וזאת חרף הקושי הרב שבעניין זה במגזר החרדי.
