מטמון נדיר וחשוב הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה חסרת תקדים של כ-150 מיליון שקלים מקרן אדמונד דה רוטשילד ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות ה’עבאסית’ וה’פאטימית’ (לפני כ-900 שנה). אכן לאף אחד לא חלם על דמי חנוכה שכאלה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
התגלית המרתקת נחשפה במהלך עבודות חפירה ושימור נרחבות בקיסריה המתבצעות ביוזמת קרן אדמונד דה רוטשילד, המשקיעה יותר מ-150 מיליון ₪ בחשיפת האוצרות הגנוזים של קיסריה ובשדרוג המוצר התיירותי.
מנכל החברה לפיתוח קיסריה, מר מיכאל כרסנטי, מציין; “נערכנו מיידית והממצא הנדיר מוצג החל מהיום למשך ימי חג החנוכה בנמל קיסריה“.
לדברי מנהלי החפירה, דר’ פטר גנדלמן ועמיתו מוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות; “מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה – הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101.
על פי העדויות, באירוע זה, נטבחו, רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של אחד ממנהיגי מסע הצלב הראשון המלך בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית שייסד את רוזנות אדסה, היה רוזנה הראשון וכן שליטה השני והראשון לשאת בתואר מלך של ממלכת ירושלים.
יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון שנחשף, כמו גם בני משפחתו, נרצחו בטבח או נמכרו לעבדות ולכן, לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם”.
ממצא חשוב זה, מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי – האחד, של תכשיטי זהב וכסף, נמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה – בשנות ה-90. כיום מוצגים המטמונים האלה במוזיאון ישראל בירושלים.
במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של ‘פרויקט קיסריה’ עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה – המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא.
דוברות רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, דוברת החברה לפיתוח קיסריה, הגב’ אהובה ליף, דוברת רשות הטבע והגנים, הגב’ שלומית שביט, מסרו לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; תגלית המטמון החדשה בבאר, שייכת למתחם זה והייתה חלק מבית משכונות פאטימיות ושכונות עבאסיות אשר נבנו 1000 שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה.
(الفاطميون, על שמה של פאטמה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.
המונח “פאטמי” מתייחס לעתים גם לנתיני הח’ליפות. העלית השלטת השתייכה לענף האסמאעילי של השיעה. הח’לפים הפאטמים, היו גם אימאמים שיעים, והייתה להם חשיבות דתית בעיני המאמינים האסמאעילים.
שכונות אלה, השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, אשר יובש באותו שלב.
█ החברה לפיתוח קיסריה; “מזמינים את הציבור לנצל את ימי החנוכה ולהגיע עם הילדים להתרשם מהגילוי המרתק”
לדברי דר’ רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות; “המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות – 18 דינרים פאטימים, המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה ולצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון.
חמישה מהמטבעות, יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר באותה התקופה בין קיסריה ו-קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) שהייתה עיר עתיקה שהתקיימה במקום שבו נמצאת כיום איסטנבול.
מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט ולכן, נראה שמי שהחזיק במטמון, הייתה משפחה אמידה“.
סגן יושב ראש קרן אדמונד דה רוטשילד מר גיא סברסקי; תגלית שכזו שבה ומדגישה את חשיבות החלטת הקרן, להקצות סכום חסר תקדים של יותר מ-150 מיליון ₪ לצורך של שחזור, שימור ו-הנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל, לביקור מאות אלפי תיירים מהארץ ומחוץ לארץ.
מדובר בפרויקט בעל משמעות כלכלית ניכרת לפיתוח האזור, תרומה משמעותית נוספת של קרן אדמונד דה רוטשילד לפיתוח התיירות והתעסוקה במרחב”.
מנכל החברה לפיתוח קיסריה, מר מיכאל כרסנטי, מציין; “המטמון, נחשף במהלך השלמת הפרויקט הענק שאנו שוקדים עליו למעלה משנתיים: חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. אך סמלי הוא שמטבעות הזהב, נתגלו בערב חג חנוכה והם מבחינתנו בהחלט “דמי חנוכה, המעידים כמה עדיין רב הנסתר על הגלוי בקיסריה.
אנו מזמינים את הציבור לנצל את ימי החנוכה ולהגיע עם הילדים להתרשם מהגילוי המרתק“.
כרסנטי, הדגיש, כי במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו, רק לאחרונה, שוחזר חלק מריצפת הפסיפס.
█ מנהל רשות העתיקות, מר חסון; “תרומה הנדיבה של קרן אדמונד דה רוטשילד ,יחזירו את קיסריה לימיה כעיר נמל שוקקת”
לדברי מנהל רשות העתיקות לשעבר חבר הכנסת וסגן ראש שבכ, מר ישראל חסון; “סיפורי הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה, קורמים עור וגידים לנגד עיננו בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב.
עדויות אישיות כאלה, מסיעות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו, שחיו כאן, פחדו וחלמו על עתיד טוב יותר. פרויקט החפירות והשימור בקיסריה הוא מהגדולים והמורכבים שמנהלת רשות העתיקות מאז הקמתה.
החפירות הארכאולוגיות בשנים האחרונות חושפות שרידים רבים ומרשימים, המתפרסים על מאות שנות היסטוריה מפוארת.
העבודות, המבוצעות בשנים האחרונות יד ביד עם החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים, והודות לתרומה הנדיבה של קרן אדמונד דה רוטשילד ,יחזירו את קיסריה לימיה כעיר נמל שוקקת, שמספקת חוויה תרבותית עשירה לכל המבקרים בה”. סיכם מנהל רשות העתיקות, מר חסון.
לדברי מנכל רשות הטבע והגנים מר שאול גולדשטיין; “לאורך השנים, מאז הוקמה קיסריה, הייתה עיר בעל חשיבות ובולטת במיוחד. זאת גם היום, שהגן הלאומי מושך אליו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם שבכל שנה נהנים מחוויית ביקור עוצמתית ומרתקת.
יש לנו, יחד עם כל הגופים המעורבים בשימור ופיתוח גן לאומי קיסריה על אוצרותיה ועושרה האדריכלי, את החובה וגם הזכות להוביל פרויקטים ל’שימור המורשת של קיסריה העתיקה’ למען הציבור כולו והדורות הבאים”.
ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, מר אסיף איזק, הוסיף וציין, כי; “פרויקט שיחזור קיסריה העתיקה הוא דוגמה ומופת לשיתוף פעולה נדיר במקומותינו בין גורמים ממלכתיים אזוריים, שנרתמו כולם למצות את המשאבים האדירים שהעמידה קרן אדמונד דה רוטשילד לטובת הפרויקט”.
