אוניברסיטה | מכללה זוכי פרס ישראל מבזקים חדשות ‘כאן ישראל’

פרופ’ ניצה בן דב כלת פרס ישראל בחקר הספרות העברית והכללית

ספרה האחרון, של פרופסור ניצה בן דב; "חיי מלחמה" מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית... שמה הולך לפניה כמרצה נערצת שאולמות השיעורים שלה גדושים בתלמידות ותלמידים מחוגים, ואף מפקולטות אחרות, שאין דבר וחצי דבר בין תחומי הידע בהם עוסקים לבין ספרות. תהילתה באה לא רק בזכות ההוראה מלאת ההשראה, אלא גם, ואולי בעיקר, בזכות היחס האנושי והאישי שהיא מעניקה לכל תלמידה ותלמיד, שעם רבים מהם היא שומרת על קשר קרוב לאורך שנים. 
0
0
פרופ' ניצה בן דב כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ’ ניצה בן דב

כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית לשנת תשפ”א היא פרופ’ ניצה בן דב, כך הודיע היום (יום רביעי ה’ באדר התשפ”א) שר החינוך, חבר כנסת יואב גלנט . ועדת הפרס שבחרה פרופ’ ניצה בן דב, התכנסה בראשותה של פרופ’ עליזה שנהר ובהשתתפותם של החברות; פרופ’ יפה ברלוביץ וגב’ יהודית רותם.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

הוועדה בנימוקיה ציינה, כי: “פרס ישראל לחקר הספרות העברית מוענק לפרופ’ ניצה בן דב, מ-אוניברסיטת חיפה, אשר הגיעה להישגים ב’מחקרי הספרות העברית‘ מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא) המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי.

הוועדה הדגישה בנוסף, כי ספרה האחרון, “חיי מלחמה” מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית.

מחקריה ב’חקר עגנון‘ הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי, תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואליות מרשימה. יצוין, רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות.

בנוסף ציינה הוועדה בתחום ‘חקר הספרות העברית והכללית לשנת תשפ”אכי פרופ’ בן דב, הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות “בדרכן“.”

מטעם דוברות והסברה של משרד החינוך, מסרה הגב’ ענתי מנשורי, לאתר כאן ישראלכאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי במהלך השבועות הקרובים, יפורסמו שמות הזוכים בתחומי החקר לתשפ”א; ספרות ושירה עברית ליוצרים ומתרגמים, חקר מדעי החיים, אומנות הקולנוע ו-מפעל חיים.

פרופסור ניצה בן דב – קורות חיים

פרופסור ניצה בן דב, נולדה בתל-אביב באביב 1950 בת בכורה לדב ופאולינה פרוכטמן, ניצולי שואה. היא, למדה ב”תיכון חדש” בתל אביב, שירתה ב’נחל‘ שם הכירה את בעלה, יוסי בן-דב. למדה לתואר ראשון בספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

בין מוריה; דן פגיס, מאיר וייס, עזרא פליישר, שמואל ורסס, גרשון שקד, משה ויינפלד ו-משה גרינברג. בשנת 1976, יצאה ניצה בן דב, ללימודים מתקדמים באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי, ארצות הברית.

המפגש עם הרוח המהפכנית המזוהה עם אוניברסיטת ברקלי עורר בפרופסור ניצה בן דב, את הדחף לחקור את הספרות העברית מפרספקטיבה אוניברסלית והשוואתית, ולבחון כיצד הספרות החדשה-עתיקה מתכתבת עם הספרויות הגדולות של העולם המערבי.

לאחר סיום הדוקטורט לימדה עברית וספרות עברית ב-אוניברסיטת פרינסטון. על תלמידה, נמנו מרצים בכירים כדוגמת ראש המחלקה לספרות השוואתית וראש המחלקה ללימודי דתות.

פרופסור ניצה בן דב, נמנית על מייסדי איגוד מרצים לעברית בארצות הברית (of Professors of Association National Hebrew).

בשנת 1990, קיבלה משרת מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה בהזמנת א.ב. יהושע, שם לימדה וחקרה עד יציאתה לגמלאות בשנת 2019 כפרופסורית מן המניין. 

יצירתו של ש”י עגנון עומדת בלב עבודת המחקר של בן-דב מלימודי הדוקטורט ואילך, לה Agnon’s Art of Indirection: Uncovering Latent Content : הראשונים ספריה שני את הקדישה ומוות אמנות, ארוטי תסכול; מאושרות לא ואהבות, in the Fiction of S.Y. Agnon (Brill, 1993), ביצירת עגנון {עם עובד, 1997).

הספר נחשב לאבן דרך בחקר עגנון, וראה אור בשלוש מהדורות. יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל מהווה במחקרה גשר ליוצרים ותחומים נוספים.

כך ספרה ָ השלישי, ו : עיונים ביצירות ש”י עגנון, א”ב יהושע ו-עמוס עוז;היא תהילֶתך‘ (הוצאת שוקן, 2006, שתי מהדורות) מציג פירות מחקרים ארוכי שנים על שניים מבכירי הסופרים העבריים של ימינו, יהושע ו-עוז

ספרה הרביעי, חיים כתובים: על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (הוצאת שוקן, 2011) מייחד כל פרק מאחד-עשר פרקיו לפן האוטוביוגרפי ביצירתם של סופרים ומשוררות ישראלים, ביניהם; א.ב. יהושע, דליה רביקוביץ’, חיים באר, וס. יזהר, בנוסף, כמובן, לש”י עגנון

ספרה האחרון עד כה, ‘חיי מלחמההבוחן את השתקפות המלחמה בספרות הישראלית. הספר, זכה ב”פרס יצחק שדה לספרות צבאית” לשנת 2018; על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלי ( שוקן, 2016) אשר מונה אף הוא אחד עשר פרקים, בוחן את השתקפותן של מלחמות — החל במלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה — לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית. 

על ספר זה זכתה בשנת 2018 בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. בנוסף, שני ספרים ראו אור בעריכתה )בכיוון הנגדי; קובץ מחקרים על מר מאני של א”ב יהושע ) הקיבוץ המאוחד, שותפה כעורכת נוספים ושניים), 2009 ,The Amos Oz Reader (Harcourt – ו(, 1995 )מבטים מצטלבים: עיונים ביצירת א”ב יהושע, יחד עם אמיר בנבג’י וזיוה שמיר )הקיבוץ המאוחד, 2010 ;)ייצוגים; מציאות , חיקוי ודמיון – עיונים ביקורתיים, יחד עם יאיר מימון ) מכון מופ”ת, .)2020 בן-דב פרסמה עשרות מאמרים אקדמיים וקרוב ל- 150 מאמרים בבמות שונות, מהם תורגמו רבים ל-אנגלית, איטלקית, ספרדית וצרפתית

במחקריה היא בוחנת דרך הפריזמה הספרותית סוגיות רבות ומגוונות, בכללן; פסיכואנליזה, מגדר, שואה, ציונות, מקרא, ויצירות מספרות העולם ביניהן מפרי עטם של; סופוקלס, פרנץ קפקא, ברונו שולץ, ובוריס פסטרנק

במרוצת שלושה עשורים בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, העמידה בן-דב תלמידים הרבה, חלקם טיפחו קריירות אקדמיות משגשגות. 

פרופסור ניצה בן דב הקימה את הערוץ האקדמי (1994) יוזמה ראשונה מסוגה בישראל להנגשת ידע אקדמי לקהל הרחב

רוחב היריעה של עולמה האינטלקטואלי בא לידי ביטוי גם בעושר נושאי עבודות המחקר לתואר שני ותואר שלישי שנכתבו בהנחייתה, ביניהם; זרוּת ואחרוּת, ייצוגי נשים בספרות, הגוף האנושי והגוף הנשי, נפש האדם, צילום וארוטיקה

שמה הולך לפניה כמרצה נערצת שאולמות השיעורים שלה גדושים בתלמידות ותלמידים מחוגים, ואף מפקולטות אחרות, שאין דבר וחצי דבר בין תחומי הידע בהם עוסקים לבין ספרות

תהילתה באה לא רק בזכות ההוראה מלאת ההשראה, אלא גם, ואולי בעיקר, בזכות היחס האנושי והאישי שהיא מעניקה לכל תלמידה ותלמיד, שעם רבים מהם היא שומרת על קשר קרוב לאורך שנים. 

בן-דב, כיהנה וממשיכה לכהן כקוראת וחברת מערכת של כתבי עת אקדמיים בארץ ובחוץ לארץ, ביניהם; Studies Hebrew of Journal, Prooftexts ועורכת ראשית של כתב העת ‘עלי שיח‘. 

כמו כן, היא משמשת משנת 1994 כמעריכה של הצעות מחקר בקרן הלאומית למדע (ISF) באקדמיה הישראלית למדעים

כפי שדלתה של בן-דב, תמיד פתוחה לתלמידים ועמיתים, כך לצד עבודת המחקר וההוראה הענפה שלה היא מקדישה מזמנה וממריצה להקמת ופיתוח יוזמות רבות, אקדמיות וציבוריות, לקידום הספרות והתרבות בישראל. 

היא הקימה את הערוץ האקדמי (1994) יוזמה ראשונה מסוגה בישראל להנגשת ידע אקדמי לקהל הרחב, ושימוש במדיה חזותית להעברת ושימור ידע. 

יחד עם פרופ’ פניה עוז-זלצברגר, הקימה פרופסור ניצה בן דב את הוצאת הספרים האקדמית של אוניברסיטת חיפה, וייסדה את פרס בהט (1998) שהפך לחותמת איכות לחיבורים אקדמיים בעברית הפונים גם לקהל הרחב, ואשר בעקבותיו נוסדו פרסים מקבילים בהוצאות אוניברסיטאיות אחרות. 

בן-דב, הקימה ועמדה בראשן של שתי תכניות לתואר שני: התכנית ללימודי נשים ומגדר (2014) והתכנית ללימודי תרבות (2017).

כנושא הקרוב לליבה, עסקה בן-דב ב-הנגשת ידע והעשרת חיי הקהילה באמצעות הפגשת הספרות עם המציאות היומיומית; היא הקימה בתיאטרון חיפה את את הקברט הספרותי שהפך מודל לחיקוי של יוזמות דומות ברחבי הארץ; 

היתה בין היוזמים והמוציאים לפועל של פרויקט “דרך השיר” במסגרתו נתלו ברחבי העיר התחתית בעיר חיפה, טקסטים מאוירים של שירים עבריים מתורגמים לערבית, ושירים ערביים מתורגמים לעברית

פרופסור ניצה בן דב, ייסדה גם את סדרת ההרצאות “בדרכן“, בהן מרצים מהשורה הראשונה, מהאקדמיה ומחוץ לה, הופיעו לקהל מנויים, כאשר ההכנסות הן קודש למלגות לתלמידות ותלמידי תואר שני באוניברסיטה. ואולם בכך רק מתחילה נוכחותה של בן-דב בעשייה, האקדמית והציבורית כאחד. 

בנוסף לחברוּתה בוועדות אוניברסיטאיות בנושאים שונים, משנת 2004 היא מכהנת כאישה היחידה במועצה האקדמית של מכללת סכנין, הייתה חברה בוועד המנהל של האוניברסיטה הפתוחה )-2016 2019 ,)חברה במועצה להשכלה גבוהה )מל”ג( לבדיקת בקשות מוסדות להשכלה גבוהה לפיתוח תכניות לימוד והענקת תארים בספרות )2008 ,)

חברת ועדת פרס ישראל לספרות עברית )2003, 2010 )ויו”ר ועדת הפרס )2004 ,)שופטת בפרס רמת גן )2014-2009 ,)יושב ראש  ועדת פרס א.מ.ת. )2007 ,)שופטת ב-פרס ספיר )2010 ,)ושופטת ב-פרס ברנר וב-פרס ברנשטיין (מ- 2012 ואילך). 

כמו כן, פרופסור ניצה בן דב, מעורבת שנים רבות בפעילות ספרותית של מוסדות המדינה; כיושבת ראש ועדת השיפוט של ספרי מופת מטעם משרד המדע והתרבות, כחברה במדור לספרות של המועצה לתרבות ולאמנות וכיום כיושבת ראש ועדת המקצוע להוראת הספרות במשרד החינוך וכחברה בוועד המנהל של המכון לתרגום ספרות עברית.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן