כ-8,500 איש הגיעו בחג הסוכות ה’תש”פ, לפעילויות חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות ברחבי הארץ, אלא שאף אחד מהמבקרים הם לא דמיין, כי ימצא את החפצים המזוהים ביותר עם שיר החג; פטיש ומסמרים מן התקופה הביזנטית, בני 1400 שנה (בתולדות עם ישראל מקבילה התקופה לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים) זה מה שקרה למשפחה מטורעאן ( طرعان) שבגליל התחתון, אשר השתתפה באירוע החפירה שהתקיים ב’אושה העתיקה’ שביער בין קריית אתא, בין שפרעם, בסמוך ל’כביש 70′ של היום.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לדברי מנהלי החפירה מטעם ברשות העתיקות מר יאיר עמיצור מר ואיאד בשאראת; “ב-אוצרות המדינה, ידועים רק כ-20 פטישים עתיקים, ומתוכם רק 6 מן התקופה הביזנטית.
המקורות מספרים שבאתר, התקיימה תעשיית זכוכית עניפה והיא אכן מתגלה בשטח בדמות גביעי יין ו-גושי זכוכית גולמית יפהפיים.
עכשיו, אנו מגלים שתושבי אושה, עסקו גם בייצור כלי עבודה מברזל בעת העתיקה. על כך מעיד הפטיש, שנמצא בסמוך לסיגי ברזל, מסמרים ופריטי ברזל נוספים”.
לצד התעשיות האלה, נחשפו בחפירה בתי בד משוכללים לייצור שמן זית וגתות לצורך הפקת יין, המלמדים שעיקר עיסוקם ופרנסתם של תושבי אושה, היה עיבוד התוצרת החקלאית של עצי הזית והכרמים שגידלו באדמות הסמוכות לכפר.
בסמוך לבית הבד ולגת הגדולה, נחשפו שני מקוואות טהרה חצובים בסלע עם גרמי מדרגות ודפנות מטויחים, המתוארכים לתקופה הרומית והביזנטית (מלפני 1800 שנה).
המקוואות, מלמדים שהעוסקים במלאכה, היו יהודים שהקפידו לטבול במי המקווה בתחילת כל יום עבודה על מנת לייצר שמן זית ותירוש בטהרה.
מי שחושפים את האתר כולו ומגלים אותו בשנה האחרונה הם בני נוער ומתנדבים, המשתתפים בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות כחלק מדיניותה לקרב את הציבור למורשת השייכת לו.
במהלך השנה, השתתפו בפעילות החינוכית באושה, יותר מ-15,000 בני נוער ומשפחות, שחפרו באתר וחשפו את סודותיו המרתקים.
█ תושבי אושה, היו מיומנים ב’אומנות ניפוח זכוכית’ וכן ייצור כלי שולחן וכלי תאורה עדינים.
לדברי מנהל החפירה ומנהל ‘פרויקט שביל הסנהדרין של רשות העתיקות’ מר יאיר עמיצור; “היישוב היהודי העתיק של אושה בתקופה הרומית והביזנטית, מוזכר רבות במקורות היהודיים כמקום בו התחדש מוסד הסנהדרין לאחר חורבן בית המקדש, ולאחר כישלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירת הנוצרים.
הסנהדרין, הייתה ההנהגה היהודית המרכזית ובראשה עמד הנשיא רבן שמעון בן גמליאל השני ובנו רבי יהודה הנשיא, שישבו באושה.
כאן, באושה, תיקנו חכמי הסנהדרין, תקנות שאפשרו לעם היהודי להתאושש מתוצאות המלחמה ברומאים, ולשקם את חיי הקהילה בגליל.
המקורות היהודיים מזכירים את חכמי הסנהדרין שחיו בעיר אושה וביניהם; רבי יצחק נפחא, שככל הנראה, התפרנס מ-ייצור זכוכית.
גביעי היין וגושי הזכוכית הגולמית הרבים שנמצאו ברחבי האתר, אכן מעידים, כי תושבי אושה, היו מיומנים ב’אומנות ניפוח זכוכית’ וכן ייצור כלי שולחן וכלי תאורה עדינים.
בנוסף, ה-מקוואות שנחשפו באתר, מעידים על ההקפדה של חכמי הסנהדרין בענייני טומאה וטהרה“.
דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; הפעילות באושה, מתקיימת במסגרת ‘שביל הסנהדרין’ שיזמה רשות העתיקות, העובר בתחנות נדודי חכמי הסנהדרין וחוצה את מרחבי הגליל מ-בית שערים ועד טבריה.
החפירה באתר הארכאולוגי אושה, נמצאת בעיצומה ומתוכננת להימשך במהלך השנה הקרובה בהשתתפותם של אלפי תלמידים בני נוער ומתנדבים.
כמו כן, מתוכננים בה “ימים פתוחים” ואירועי שיא למשפחות ולקהל הרחב.
