נציבות תלונות ציבורית על שופטים, הועלתה חוות דעת של כב’ השופט (בדימוס) אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים על “ניגוד עניינים” ו”גילוי נאות” בו מחויב היושב בדין.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
חוות דעת זו, משנת 2025, עוסקת בחשיבות השמירה על עקרונות האתיקה הציבורית והמקצועית בקרב בעלי תפקידים במרחב הציבורי, ובפרט בנושא ניגוד עניינים בקרב שופטים.
המסמך, מדגיש את הצורך הנדרש לשקיפות ולעצמאות שיפוטית, בייחוד לאור התרבות התלונות הציבוריות על שופטים מצד גופים ציבוריים.
לפניכם כאן תמצית סיכום של חוות הדעת בנושא; “ניגוד עניינים וגילוי נאות של שופטים” כפי שהוגש על ידי משרד המשפטים – נחום צפח, שופט מחוזי (בדימוס).
█ עקרונות יסוד
האיסור על ניגוד עניינים: המסמך פותח בהצגת הכלל הבסיסי; “Nemo debet esse judex in propria sua causa” – “אין אדם דן בדבר הנוגע לו עצמו“. כלל זה, המושרש גם בהלכה היהודית, מהווה עמוד תווך ב-דיני צדק טבעי.
בסיס האיסור; עקרון יסוד זה, נובע מהחובה של בעל תפקיד, המוסמך לפעול למען אינטרס אחר, להימנע ממצב בו קיים ניגוד בין אינטרס זה לבין אינטרס אישי או של אדם אחר.
ההדגשה היא על עצם החשש לניגוד עניינים, ולאו דווקא על הוכחה שההחלטה הושפעה בפועל. עיגון חוקי ואתי; עיקרון זה מעוגן בחוק בתי המשפט, בתקנות השונות, בהלכה הפסוקה, ובכללי האתיקה החלים על נושאי משרה שיפוטית.
█ מדיניות הנציבות לתלונות הציבור על שופטים
נציבות תלונות הציבור על שופטים מיישמת מדיניות קפדנית בנושא, המבוססת על עקרונות מנחים;
■ הגנה על אמון הציבור; המטרה המרכזית של האתיקה המקצועית היא לשמור על אמון הציבור במערכת המשפט ולחזק אותו.
■ הבחנה בין סוגי תלונות; הנציבות מבחינה בין תלונות המבוססות על חשש ממשי למשוא פנים (הנבחנות על בסיס חוק נציב תלונות הציבור על שופטים), לבין טענות על פגיעה ב”מראית פני הצדק” הנובעת מניגוד עניינים, שבהן סף ההוכחה נמוך יותר.
■ חובת ההימנעות; על השופט מוטלת חובה אתית להימנע מלדון במקרים שבהם עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים, גם אם הדבר לא מחויב על פי כלל הפסילה המשפטי.
■ חובת הגילוי; על השופט קיימת חובה אתית נוספת, הנפרדת אך קשורה לחובת ההימנעות, והיא חובת הגילוי.
במצב של ספק לגבי חשש לניגוד עניינים, על השופט ליידע את הצדדים בחשש זה, כדי שיוכלו לשקול את צעדיהם.
גילוי זה, רצוי שייעשה מוקדם ככל הניתן, כדי למנוע תקלות בהמשך ההליך השיפוטי.
■ תכליות חובת הגילוי; חובת הגילוי משיגה מספר תכליות: היא מבטאת את עקרון השקיפות, עשויה להפיג חששות לניגוד עניינים.
כמו כן, מסייעת לצדדים לכלכל את צעדיהם בנוגע להגשת בקשות פסילה. בכך, היא תורמת לייעול ההליכים ולהגברת אמון הציבור בשיפוט.
■ חובת הבירור; חובה נוספת הקשורה לחובת הגילוי היא חובת הבירור. במקרים בהם עולות נסיבות המחייבות את השופט לברר עם הצדדים את קיומו של מידע שעשוי להשליך על עמדתו לגבי המשך ישיבתו בתיק, עליו לעשות זאת, כדי לסלק כל ספק באשר לטוהר ישיבתו בדין.
█ דוגמאות מפרשות ספציפיות
חוות הדעת מפרטת שורה של מקרים בהם דנה הנציבות, הממחישים את יישום העקרונות;
■ עיסוק נוסף או פעילות נוספת של שופט; שופט המשמש בוועדה עירונית המעניקה פרס כבוד, ודן בתיקים של אותה עירייה – אין בכך ניגוד עניינים כשלעצמו, אך גילוי מוקדם היה מונע תלונה.
■ קרוב משפחה המועסק על ידי צד לדיון; כאשר קרוב משפחה של שופט מועסק על ידי עירייה המעורבת בתיקים הנדונים בפניו, לכן, מומלץ להעביר את התיקים לשופט אחר ולבצע גילוי נאות.
■ עברו המקצועי של השופט כעורך דין; ניתוב תיקים לשופט בהתחשב בעיסוקיו הקודמים כעורך דין, תוך התחשבות בחובתו האתית.
■ שופטת המייצגת באופן אישי; תלונה נמצאה מוצדקת על שופטת שייצגה באופן אישי במקרה בו התעורר ניגוד עניינים.
■ קשרים עם משרדים ממשלתיים; חובת גילוי במקרה שבן זוגו של השופט הועסק בעבר כמפקח במשרד ממשלתי התובע בתיק.
■ קבלת שירותים מגוף ציבורי; עצם קבלת שירותים מגוף ציבורי שהוא צד לדיון (כמו קופת חולים או חברת חשמל) אינה מטילה חובת גילוי, אלא אם השופט הוא צד להליך נגד אותו גוף.
■ קשר משפחתי לפרקליטות/פרקליטות מחוזית; חובת גילוי במקרה שקרוב משפחה, מועסק בפרקליטות המטפלת בסכסוך נשוא הדיון.
■ קשר עסקי של בן זוג השופטת; חובת גילוי כאשר משרד של בן זוג השופטת מקיים קשר עסקי עם חברה נתבעת.
■ גילוי יזום במקרה של קשר אישי; שופט שנתן הרצאה בבית ספר בו למדה אשת בעל דין, וגילה את הדבר לאחר מתן פסק דין – קבע הנציב שהיה עליו לגלות זאת מוקדם יותר.
■ קשרים חברתיים עם עורכי דין; קשרים חברתיים אינם מהווים עילה גורפת להימנעות מלשבת בדין, אך יש לשקול הימנעות במקרים בהרי שיש בכך פגיעה במראית פני הצדק.
■ קבלת מתנות; איסור אתי על קבלת מתנות משמעותיות מגורם הקשור לתיק הנדון.
■ קשר עם גורמים פוליטיים; על שופט מוטלת החובה לנהוג בזהירות במפגשים עם גורמים פוליטיים ולוודא שלא ייעשה שימוש פסול בנוכחותו.
■ בדיקת מידע רלוונטי לדיון; מצופה מהשופט לגלות רמה גבוהה של אחריות וזהירות בבדיקת כל החומר הרלוונטי לדיון, בפרט במקרים מורכבים.
█ סיכום;
חוות הדעת, מדגישה, כי קשה לתחום במדויק את גבולות שאלת ה’פסילה‘ מישיבה בדין, אך ניסיון החיים והשכל הישר מכתיבים עמדה מחמירה בעניין חובת הגילוי.
על השופט ליידע את הצדדים מראש על כל זיקה קרובה או רחוקה שיש לו לגורם המעורב בתיק.
גם אם הזיקה רחוקה, השופט אינו אמור לקבוע לבדו, אם היא מצדיקה פסילה, אלא לתת לצדדים את השיקול דעת בנושא.
“במקום שיש ספק – אין ספק”; חוות הדעת מסכמת בעקרון מנחה – במקום שיש ספק (שאינו בגדר חשש בעלמא) מוטב שהשופט הנידון יפטור את עצמו בגילוי נאות בפני הצדדים.
◄אל; חוות דעת המלאה של הנציב על ניגוד עניינים וגילוי נאות בו מחויב היושב בדין.
◄אל; חוות דעת ונהלים בו פורסמה חוות הדעת באתר הנציבות – נציב תלונות הציבור על שופטים.
◄המידע הובא באדיבות דובר מטה הנהלה והיחידות מקצועיות באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, מר יובל גורן.
