האגודה למלחמה בסרטן, הודיעה היום (יום רביעי, כ”ג בכסלו התשפ”א) כי אחד מכל 30 איש עם ממאירות המעי או הרחם, ימצא ‘נשא לתסמונת לינץ’. לרוב, יש סיפור משפחתי של ריבוי ממאירויות של המעי הגס או הרחם, עם מעורבות של בני משפחה רבים ובגילאים צעירים, אבל ייתכנו גם מקרים שלא היה ידוע על סיפור משפחתי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בכך, קיבל למעשה משרד הבריאות את עמדת האיגודים המקצועיים; גסטרואנטרולוגיה, אונקולוגיה, גנטיקה ו’האגודה למלחמה בסרטן‘ ומנחה את הגורמים המטפלים, לבדוק כל מי אשר נותח בשל ממאירוּת המעי הגס או הרֶחֶם מתחת לגיל 70, לנוכחות של תסמונת לינץ’ (HNPCC).
להחלטה זאת משמעות עצומה עבור המטופלים ובני משפחתם. אחד מכל 30 איש עם ממאירות המעי או הרחם, ימצא ‘נשא לתסמונת לינץ’. לרוב, יש סיפור משפחתי של ריבוי ממאירויות של המעי הגס או הרחם, עם מעורבות של בני משפחה רבים ובגילאים צעירים, אבל, ייתכנו גם מקרים שלא היה ידוע על סיפור משפחתי.
לבדיקה לנוכחות תסמונת לינץ במטופל עם ממאירות חשיבות עצומה, שכן גידולים במטופלים עם תסמונת לינץ רגישים לטיפולים אימונולוגיים.
ולכן, אבחון התסמונות, יכול לשנות את מהלך המחלה ולא פחות חשוב האבחון מאפשר איתור קרובי המשפחה עם נשאות הנמצאים בסיכון לסרטן, החל מגיל צעיר והאבחון מאפשר מעקב נכון אחר המטופל ובני משפחתו ומניעת תחלואה ומוות מסרטן.
לפי ההנחיה החדשה, החל מחודש אוקטובר 2020, כל מטופל שנותח בשל ממאירות המעי או הרחם מתחת לגיל 70, ללא קשר לסיפור המשפחתי, ייבדק לחשד לתסמונת לינץ, בהתבסס על החומר הניתוחי.
מטופלים אשר ימצאו חשודים בבדיקה של הפתולוג, יצטרכו להשלים את הבירור הגנטי להמצאות תסמונת לינץ. עם ההחלטה עומדים בפני המערכת מספר אתגרים;
ראשית הערכות המערכות בקופות החולים, בתי החולים ובכללם בבתי החולים הפרטיים, לבדיקה מהימנה לנוכחות תסמונת לינץ’ בכל מקרה של חולה חדש שאובחן האתגר של הרופאים המטפלים – כירורגים, גינקולוגים, אונקולוגים ורופאי המשפחה לדאוג לביצוע הבדיקה, לזהות נכון את התשובה הפתולוגית ולהפנות את המטופלים, בהם אותר חשד לתסמונת לינץ’, להמשך בירור גנטי.
אתגר בני משפחות החולים שעליהם להשלים את הבירור הגנטי, כדי להפחית תחלואה ותמותה לסיכום: נקבע והושג צעד חשוב וקריטי עבור ציבור החולים.
דוברת האגודה למלחמה בסרטן, הגב’ מריאנה אוליצקי, מסרה לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; “האגודה, מברכת על צעד חשוב זה, עבור ציבור החולים ובני משפחתם, צעד שבכוחו למנוע תחלואה ותמותה וקוראת למשרד הבריאות וקופות החולים לדאוג ליישמו הראוי והמיטבי.
█ תסמונת לינץ’ | HNPCC – hereditary non-polyposis colorectal cancer
תסמונת לינץ’, או hereditary non-polyposis colorectal cancer (HNPCC) תוארה במקור במשפחות בהן הופיעה שכיחות יתר של ממאירוּיות במעי הגס. באופן מסורתי, מנוהלים שרותי אבחון ומעקב, כמו גם רשומות אוכלוסייה, על ידי גסטרואנטרולוגים ואונקולוגים עם עניין בממאירויות מערכת העיכול.
ואולם, מידע שהצטבר, לאחרונה, מבהיר, כי עבור נשים הלוקות בתסמונת, הסיכון לפתח ממאירות גניקולוגית (סרטן הרחם והשחלות) הינו גבוה לא פחות מאשר הסיכוי לפתח ממאירות במעי הגס.
למעשה, מסתבר, כי בלפחות מחצית מהמקרים בהם מופיעים שני גידולים, הממאירות הגינקולוגית היא השאת הראשונה המאובחנת.
אבחון התסמונת בשעת הופעת הגידול הראשון בחולה, הינו משמעותי מאוד היות שהוא מכתיב את היקף הניתוח אותו תעבור המטופלת ואת אופן המעקב בהמשך ויש לו השלכות טיפוליות חשובות.
לפיכך, חידוד המודעות להיבטיה הגינקולוגיים של התסמונת חשוב ביותר ויכול להעלות באופן משמעותי את שיעור האבחון.
התסמונת תוּארה לראשונה על ידי פרופ’ הנרי לינץ’ ב-1966. המונח HNPCC הוכנס לשימוש ב-1989 והשם תסמונת לינץ’ קיבל מעמד רשמי ב-2004.
זוהי תסמונת אוטוזומאלית דומיננטית, הנובעת ממוטציה באחד מהגנים במשפחת תיקון נזקי ה-(DNA (mismatch repair genes – MMR.
היא גורמת לכ-3% ממקרי סרטן המעי הגס, ולשיעור דומה ממקרי סרטן רירית הרחם.
לחולה הנושאת מוטציית HNPCC, סיכוי של כ-60% ללקות בסרטן המעי הגס במהלך חייה, כ-60% סיכוי ללקות בסרטן הרחם וכ-12% סיכוי לסרטן השחלות.
ממאירויות אחרות המופיעות בשכיחות יתר בתסמונת, כוללות ממאירויות של מערכת השתן (אגני הכליה והשופכנים), הקיבה, המעי הדק, הלבלב, דרכי המרה, והמוח.
אחרי אבחון הגידול הראשון בחולה הנושאת את התסמונת, קיים סיכון של 25% תוך 10 שנים ו- 50% תוך 15 שנה להתפתחות גידול שני.
לכן, חשוב מאוד שהרופא המטפל, יזהה את הסיכון לתסמונת סרטן מולדת וישלח את החולה לאבחון וייעוץ מתאים.
▼ מאפיינים קליניים
טרם זיהוי הבסיס המולקולארי והגנטי לתסמונת לינץ’, הייתה האבחנה מבוססת על קריטריונים קליניים, שנקבעו בסדנת עבודה בינלאומית באמסטרדם ב-1989. אלה הורחבו ב-1999 וכעת כוללים גידולים מחוץ למעי הגס.
Amesterdam II Criteria (כולם צריכים להתקיים);
- לחולה שני קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם גידול מקבוצת לינץ’.
- הופעת גידול בשני דורות עוקבים.
- הופעה של לפחות אחד הגידולים לפני גיל 50.
קריטריונים אלה הם ספציפיים למדי לזיהוי התסמונת, אך אינם רגישים והשימוש בהם ככלי סקר, יכול להחטיא כ-30% מהחולים. לפיכך, פותחו הנחיות בתסדה (Bethesda guidelines) הרחבות יותר, לזיהוי חולים שיש להפנות לייעוץ ואבחון.
הנחיות אלה, כוללות גיל הופעה צעיר, סיפור משפחתי, הופעת שני גידולים מקבוצת לינץ’ באותו חולה וכן מאפיינים היסטולוגיים טיפוסיים ללינץ’ בגידולי המעי הגס.
▼ אבחון תסמונת לינץ’
חולות עם סיכון מוגבר לתסמונת לינץ’ מזוהות על פי הקריטריונים הקליניים וההיסטולוגיים הנזכרים לעיל, ודגימות מהגידול שלהן נשלחות לבדיקות מולקולאריות לצורך אבחון התסמונת.
בדיקות אלה כוללות שתי קבוצות עיקריות;
- MSI – אי יציבות במיקרו-לוויינים של DNA בתאי הגידול, מצוי ב- 90% מגידולי המעי הגס בתסמונת לינץ’.
- IHC – צביעה אימונוהיסטוכימית לארבעה חלבונים נפוצים ממשפחת ה-MMR; העדר צביעה לאחד מהם מעיד על פגיעה בביטויו במסגרת התסמונת.
בחולות שגידוליהן מפגינים MSI, או שנמצא אצלן חסר של אחד החלבונים, מוצעת בדיקה גנטית לזיהוי המוטציה הספציפית, זאת על מנת לאפשר אבחון של בני משפחה שטרם פתחו ממאירות.
▼ מעקב וטיפול
ההשלכות הטיפוליות של אבחון חולה עם תסמונת לינץ’ הן רבות, וקשורות לנהלי המעקב הפעיל של רחם, שחלות ומעי גס, היקף הניתוח המוצע במקרה של התפתחות ממאירות, שקילת אפשרות של ניתוחים מניעתיים.
וכמובן – אבחון ומעקב דומים אחרי בני משפחה. בנוסף, קיימת אפשרות של אבחון טרום השרשתי (PGD) בנשים המסתייעות בטכנולוגיות פריון, למניעת החזרת עוברים הנושאים את התסמונת.
▼ המעקב המומלץ, כולל;
- קולונוסקופיה אחת ל- 1-2 שנים.
- גסטרוסקופיה אחת ל- 1-2 שנים.
- בדיקה גניקולוגית, אולטרסאונד וביופסיית פיפל מרירית הרחם אחת ל- 1-2 שנים.
- אולטרסאונד דרכי שתן ובדיקת שתן כללית אחת ל- 1-2 שנים.
- בדיקות נוספות בהתאם לפרופיל המשפחתי.
נשים המתייצגות עם ממאירות רחמית או שחלתית, ואינן מזוהות כנשאיות לינץ’, לא יופנו למעקב הגסטרואנטרולוגי המתאים. בדומה, נשים עם שאת המעי הגס שאינן מזוהות כנשאיות לינץ’, אינן מופנות למעקב גניקולוגי נאות.
בשעת ניתוח לכריתת שאת במעי הגס בחולות לינץ’, מועדפת כריתת מעי גס תת-שלמה ו-לא חלקית. כמו כן, יש לתת את הדעת לכריתת רחם ושחלות באותו מועד. חלק בלתי מבוטל מחולות לינץ’ מתייצגות עם שתי ממאירויות באותה עת.
לפיכך, טרם החלטה על כל ניתוח בנשאיות התסמונת, יש להשלים את בירור המערכות המוּעדות. בנשים עם שאת רחמית, יש לבצע קולונוסקופיה טרם הניתוח; ובנשים עם ממאירות קולורקטאלית, יש לדאוג לאולטרסאונד אגן ופיפל מרירית הרחם על מנת לא להחטיא ממאירות נוספת.
בנשים שהשלימו את תכניות הפריון שלהן, ניתן לדון ולשקול כריתת רחם / שחלות מניעתית גם ללא קשר לצורך בניתוח אחר.
▼ לסיכום
עבור נשים הלוקות בתסמונת לינץ’, זיהוי מוקדם – בשלב אבחון הממאירות הראשונה – הינו חיוני לניהול נכון מצד הצוות המטפל, לרבות בירור טרום ניתוחי משלים, קביעת היקף הניתוח, המשך מעקב גסטרואטנרולוגי וגניקולוגי פעיל וזימון בני משפחה לאבחון וייעוץ.
יש לחדד את המודעות בקרב רופאים המטפלים בנשים עם ממאירויות גניקולוגיות, לכך שנשים עם תסמונת לינץ’ הן בסיכון שווה לשאת רחמית ולשאת קולורקטאלית וכי הן עשויות להתייצג עם ממאירות קולורקטאלית, רחמית או שחלתית כ-גידוּל ראשון.
לזיהוין המוקדם של נשים אלה ולהפנייתן לאבחון וייעוץ מתאימים, קיימות השלכות מרחיקות לכת על הטיפול והמעקב הרפואי שיקבלו בעתיד, טיפול ומעקב שמטרתם לצמצם את הסיכון להופעת ממאירויות נוספות.
◄ המידע אודות תסמונת לינץ’, הובא מתוך אתר המרכז הרפואי תל-אביב על שם סוראסקי.
