בעבר ל’כלכלה המעגלית’ ארגונים רבים, התייחסו כאל טרנד חולף, אך ‘משבר האקלים’ אשר פוקד אותנו, מוכיח לכולנו, כי הנושא איננו טרנד ואיננו רק כלי ב-יחסי ציבור, אלא צורך אנושי ודחוף. לכן, יותר ויותר גורמים עסקיים, בוחרים לשלב ‘ערכים סביבתיים’ בתוכנית העסקית שלהם.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המטרה העיקרית של מהלך זה, מעבר למחויבות להיאבק במשבר האקלים שזה דבר נכון לעשות, היא כמובן ליצור ‘בידול’. עצם הבידול, יוצר פנייה לקהל צרכני מודע יותר המוכן להשקיע יותר במוצר העומד בסטנדרטים איכותיים וערכיים שלו.
גם המודעות הצרכנית בנושא הסביבתי, עלתה מאוד בשנים האחרונות. תרבות השפע והיכולת לבחור בין מגוון גדול של מוצרים מובילות לקוחות לחפש את הערך המוסף של מוצר.
נראה שהלקוחות אינם מוכנים לרכוש מוצר מסוים, רק בגלל מחיר זול או איכות המוצר, אלא מחפשים גם את האחריות החברתית והסביבתית.
דוגמה ברורה לכך היא תנועת הטבעונות. כאשר מוצרים טבעוניים, אינם בהכרח זולים יותר וברוב המקרים ההפך הוא הנכון. ועם זאת, וככל הנראה בגלל שהמוצרים הללו יקרים יותר, הצרכנים רואים בהם איכותיים יותר וערכיים יותר.
הטמעת ‘כלכלה מעגלית‘ היא לא עניין של שיפור איכות חיים, מדובר בחיים עצמם. אם לא נשנה את הרגלי הצריכה שלנו נשאיר כאן כאוס לדורות הבאים.
ממשלות ברחבי העולם, הבינו את זה והחילו החלטות רדיקליות על תעשיות מזהמות ועסקים שאינם עומדים בסטנדרט ירוק. גם בישראל, מתחילים להבין זאת עם קבלת החלטות חשובות כמו; מיסוי על כלים חד פעמיים ועוד.
הצרכן המודע מוכן להשקיע ממיטב כספו בשביל איכות המוצר, אך לא פחות חשוב מזה גם בשביל הערכים אותם העסק מקדם ומייצג.
לא רק תאגידים ענקיים או מדינות צריכים לאמץ וליישם מודלים של כלכלה מעגלית ותפיסות סביבתיות. לעסקים הקטנים, ישנה אחריות לא פחותה בהקשר הזה.
תפקידם של העסקים הללו בקידום תפיסות אלו היא בהטמעת הרעיונות הללו בקרב הצרכן במפגש היום יומי. עם זאת, בגלל היכולת הכלכלית של עסקים כאלו לעומת מדינות או תאגידים, אין באמת יכולת לפתח תוכנית עסקית המבוססת גם על תפיסות כאלו.
לשם כך, נכתבות תכניות ליווי עסקי, פילנתרופיות, ממשלתיות או בין לאומיות המסייעות לאותם העסקים להטמיע את עקרונות הכלכלה המעגלית.
תרבות צריכה מעגלית היא הכרח המציאות והאחריות הסביבתית, אינה צריכה להיות נחלתם של מעטים וחייבת להגיע לקהלים רבים נוספים.
הדור הגדל כאן היום והדורות שיבואו אחריו יהיו הרבה יותר מחויבים לסביבה, הרבה יותר רגישים לעוולות וצרכנים הרבה יותר חכמים, היודעים למצוא את האירועים השחורים העומדים מאחורי לא מעט ארגונים.
עידן הרשתות החברתיות והתקשורת הגלובלית שכמעט ואינה מצונזרת, יכול להביא למצב שבו ארגונים שלא מתחשבים בסביבה, כמו ארגונים שפגעו בעבר בזכויות עובדים, ימצאו עצמם מחוץ לתחום הלגיטימי או שיצטרכו להשקיע משאבים רבים בדיעבד בתיקון אחר עוולותיהם.
אסכם בכך שיש סיבות כלכליות רבות למעבר לכלכלה מעגלית כבר היום ובסיס ירוק טוב הוא בסיס נכון לכל עסק הרוצה להישאר רלוונטי.
אני ממליץ ליזמים ובעלי עסקים לנקוט כבר היום צעדים משמעותיים על מנת להגן על הסביבה. כל ארגון יכול בחלקת האלוהים הקטנה שלו להפוך לעסק ירוק, המכבד את הסביבה, את לקוחותיו ואת עובדיו, ומשיג רווחיות לצד דאגה אמיתית לסביבה.
◄ הכותב עידו דיאמנט הוא מנהל התכניות במרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב ומנהל תכנית סוויצ’מד בישראל.
█ מהי כלכלה מעגלית?
כלכלה מעגלית (Circular economy) היא גישה כלכלית החותרת למניעת בזבוז, על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה.
“כלכלה מעגלית” תוכננה כאלטרנטיבה למודל הליניארי של; “לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק” ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של חומרים, תוך התעלמות מזמינותם ומההשפעות של צריכתם והשלכתם.
הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה ובתחילת המאה ה-21, החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות במגזר הציבורי והעסקי.
הטמעת המודל, נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל ארגון, חברה, צרכן או עירייה – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה.
בסוף שנת 2019, הכריז האיחוד האירופי שבמהלך שנת 2020, יציג תוכנית להתחלת מודלים הוליסטים של כלכלה מעגלית בשטח האיחוד.
מודלים של כלכלה מעגלית שואפים לנתק את הקשר בין התפתחות כלכלית, לצריכת משאבים ממקורות מתכלים ובכך להשיג יעדים, כגון; צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה, תוך צמצום נזקים והשפעות סביבתיות.
חסידי הכלכלה המעגלית רואים במודל זה ככזה שממקסם יעילות ולפיכך, ממזער סיכונים כלכליים ואקולוגים.
הכלכלה המעגלית, תוך התבססות על רעיונות ‘מעריסה לעריסה‘ (אנ’) מחלקת את רכיבי המוצר לשני סוגים; אלו הקרויים; “ביולוגיים“, המתוכננים לחזור לביוספרה ללא יצירת סיכונים, תוך חידוש של משאבי הטבע, ואלו הקרויים “טכניים”, המתוכננים כך שיהיו בשימוש שוב ושוב, מבלי להיכנס לביוספרה.
לפיכך, כל אחד מן החומרים מאופיין במחזור חיים ושימוש שונה. ניתן לומר בכלליות, כי חומרים/מוצרים ביולוגיים “נצרכים” ובמוצרים/חומרים טכניים “משתמשים“.
שיטת חשיבה זו, מציבה אתגר טכנולוגי, פוליטי וסוציולוגי עצום לחברה האנושית, ואולם מעריכים חסידי המודל שהוא יהיה מאוד מתגמל עבור הראשונים שיהיו חלק ממנו ויהפכו למנועי הצמיחה שלו.
כלכלה מעגלית היא שינוי תפיסה, הסתכלות על חומרי גלם, מוצרים, שיטת מכירות ויחסים עם לקוחות, והסתכלות על כל מחזור החיים של המוצר, בניסיון לשפרו בכל שלב.
◄ עוד בהרחבה על כלכלה מעגלית.
